E ast

February - December 2022
מסע מופלא לארץ חדשה Read more
  • 156footprints
  • 9countries
  • 312days
  • 1.2kphotos
  • 70videos
  • 77.4kkilometers
  • 41.4kkilometers
  • Ad Lo Yada Highway

    January 19, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 16 °C

    יום אחרון בבנקוק
    קמנו ליום סידורים של לפני טיסה
    אוכל טוב, סרט, כביסה, קינוחים אחרונים: מנגו סטיקי רייס ורוטיייי (איילת ניסתה עם בצה והתרגשה עד מאוד)
    מילות סיכום לתאילנד:
    אין מאושרים מאיתנו להתחיל את הטיול במדינה המופלאה הזאת, נופים מגוונים, הדברים יחסית מודרנים ונגישים, וכמובן שיש עוד המון לראות ולחוות אבל אנחנו לא יוצאים בתחושת החמצה.
    התאילנדים עם כלכך מפתיע באדיבותו וברצון הכן לעזור שהקושי לעזוב טמון בעיקר בהם.

    קמנו לבוקר של טיסה
    יודעים מה מחכה לנו בהמשך נאלצנו להיערך נפשית ליממה של טיסות וקונשקשן 12 שעות בסרילנקה, מסתבר שנפאל קשה להשגה, ואנחנו סבלניים.
    הזמן עבר בעצלתיים, בין קריאה שוטפת לנסיונות שינה על הרצפה הקרה פיצה האט וכריכים סבירים.
    בסוף עלינו על הטיסה הנחשפת ונחתנו בנפאל (יום חמישי) בהתרגשות מרובה שדחקה לצד בקלות את העייפות.
    כבר בדרך לתמאל (רובע התיירים המרכזי בקטמנדו) ניכרה בעצמה השונות מתאילנד שהתרגלנו אליה.
    הכבישים בקושי סלולים, מלא צפירות ואין התחשבות בנתיבים, ההליכה ברחוב מצריכה ריכוז שיא כדי לא להידרס וכמו מלא גירויים שקופצים לתוך הראש שלך.
    הגענו להוסטל החמוד שלנו, עם באבו ודיפאק ואחרי התמקמות תמיר ויעלי היקרים שהתגעגעתי אליהם המון, ומגשימי חלום המפגש בנפאל עוד מימי הערבה, הגיעו לאסוף אותנו להימרח בשמן קוקוס ולחגוג את ההולי.
    כמו עדלאידה משוגעת עם קונספט צבעוני, כל עובר אורח מברך אותך בהולי שמח ומורח עליך ביד נדיבה צבע על הפנים.
    רקדנו, שתינו בירות מקומיות, צחקנו, אכלנו אוכל מקומי (מומואים ודאל באט איזה כיף! מטובל מאוד וטעים, 5 אזני המן)
    חזרנו להירגע ולראות שקיעה על הגג של ההוסטל של תמיר ויעל וכל הישראלים שנמצאים בקטמנדו. נפגשנו באיחוד מרגש עם עלמה כרמל ודן ועוד הרבה חברה שפגשנו בתאילנד (מורגש גל הנדידה העונתית של המוצ'ילרוס)
    חזרנו להוסטל למקלחת, הירגעות וציפייה לחבילה גדולה ומרגשת במיוחד מהארץ, נדי חברנו הקרוב, נעים ההליכות, המצודד, והאינטיליגנט.
    האיחוד היה שמח במיוחד ויחדיו יצאנו לשוטט ברחובות מוכים ההאנגאובר והמתנודדים של התאמל
    התיישבנו לאכול במסעדת פועלים רעועה ומדיפה ריחות גז, בתקווה שנקבל את מה שהזמנו, הייתה חוויה קולינרית ותרבותית שמחה ביותר.
    המשכנו להלך ומקומה שנייה נשמעה מוזיקה, הסקרנות משכה אותנו למעלה, ומפה לשם הצטרפנו למסיבת נפאלים בה כיכבנו בריקודים וצהלולים.
    לסגירת היום הלכנו ליוג לשבת עם תמיר ויעל ולתכנן את הטרק הקרוב שיבוא עלינו לטובה והצפנה לפוקהרה.
    משם חזרנו להוסטל סופסוף לשינה אמיתית ונוחה
    לילה טוב וחלומות צבעוניים
    Read more

  • Day 1

    קו 415 ישראל - בחריין - בנקוק

    February 10, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 32 °C

    לטרמינל 3 הגענו בעזרת רחל הנסיכה, תוך כדי הוראות ימינה שמאלה כדי לא לפספס את הפנייה.
    הדלתות ניחשו אותנו וניפתחו לנו מעצמן, אנחנו נכנסים פנימה מתרגשים לעמוד בתורים המובילים אל הדיוטי.
    אחרי פרידה טראומטית מהמוצ'ילות, (שנכנסו כציוד חריג!) ומצויידים בנשנושים ובכריכי ארומה הגענו לגייט. הדילות מאיצות בנו וקצין הביטחון תוקע מבט חודר.
    סך הכל אחלה גאלף אייר, ממשק וחווית נוסע 5 דרקונים.
    ירדנו לקונקשן קצר בממלכת האי העשירה (בתרבות) בחריין, בו נשנשנו קשיו וקראנו ספרים (איילת עם יונה ונער ואני עם מישהו לרוץ איתו).
    שוב עולים למטוס, הפעם 6 שעות, מנסים להירדם, מנסים לראות סרטים וממשיכים לקרוא.
    מהחלון כבר השמש זורחת ויורדים ליום חדש, חם ולח בבנקוק.
    עם הנהג שלנו מהמלון (טה?) הסתובבנו ברחובות מתלהבים מהחלון ומרגישים איך כל השאלות הקיומיות כבר מתחילות להיפתר מעצמן (סתם).
    אז דרך סמטאות צרות נכנסנו לבדיקות קורונה דרייב אין. אחרי שקישקשו לנו במוח, רצוצים ועייפים, הגענו למלון אלט נהנה לתחילת הבידוד עד התוצאות.
    בינתיים הזמנו מהרום סרוויס אוכל לא טעים התקלחנו ונכנסו למלכוד שינה בלי להפוך את היום והלילה,
    נשארנו חולמים על הרפתקאות גדולות, אנשים פלופים, נופים מהפנטים וריקודים עד הבוקר תחת כיפת השמיים, מוזמנים להצטרף לחלום
    פיס
    Read more

  • Day 3

    יוצאים לעולם

    February 12, 2022 in Thailand ⋅ 🌧 30 °C

    השלמות מאתמול - דן הגיע לקחת את הכרטיס אשראי שהבאנו דרך אבא שלו מהארץ, עם מטעמים תאילאנדים ושלישיית בירות,
    סוגרים לילה באווירה טובה ותהילים לקראת תשובה שלילית בpcr.
    איילת קמה ובשבירותה מתקשרת לקבלה לשמוע מה עלה בגורל... שליליים!
    מצחצחים בריקודים, מתארגנים אוכלים ארוחת בוקר ויוצאים לפגוש את עלמה, כרמל, הדס ושוהם בהוסטל לאמפו, במרחק יריקה מהקוואסן.
    אחרי איחוד מרגש יצאנו לקפה ומאפה, השלמנו פערים, הצטלמנו והלכנו לאיבוד בשווקים האין סופיים של העיר. לאט לאט לומדים יותר את האומנות של לנפנף כל בעל עסק/טוקטוק שמנסה לפתות אותנו בכישורי העברית שלו.
    בהמשך אני מגלה שהסים מסבן אילבן לא עובד, שוהם לא מפקירה, נכנסת איתי לסופר ומתחילים להילחם בפערי השפה ולנסות לפתור את הסיטואציה. אחרי לפחות שעה במקום הצפוף, היכרות עם תאילנדית דוברת אנגלית הרתמות אמיתית של 4 מוכרים לעזור ואיילת שמוציאה מהפח את הקבלה, הבעיה נפתרת בהצלחה מפתיעה.
    לקראת ערב, הגיע הזמן ללמוד קצת קלפים, כמה סבבים תוססים של קאבו מכניסים אותנו לעניינים ואנחנו מוכנים להמשיך לכיוון הדבר עם הציפייה הגבוהה ביותר, בננה לוטי! (5 נפצים, קינוח מפגר וזול)
    איילת ואני מתפצלים לראות את הקוואסאן בלילה, וסופסוף רואים את הבלגאן והמוזיקה הרועשת מכל צד ברחוב, צעירים בבארים מתמסטלים מגז צחוק בבלונים והאווירה השוקקת, סך הכל חוויה מלהיבה.
    לוקח לנו קצת זמן לעכל את העיר ואת הוויבז, לנסות להבין מה יעניין אותנו ואת הקצב הנכון, סך הכל לוקחים את הזמן ומנצלים את העובדה שאין לנו לאן למהר
    שיהיה לנו שבוע חרדותתת
    פיס
    Read more

  • Day 4

    יום שלישי בבנגקוק- שוק ושוק

    February 13, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 29 °C

    קמים בבוקר, ארגונים איכולים, קפהים, ויוצאים לקו קרט, אי במרכז הנהר בצפון בנקוק
    נדמה שהבילוי כאן בעיר בלתי נפרד מתרבות הצריכה, כמויות של דוכנים, אוכל ואומנות, כדרות ואקססוריז כל מה שרק אפשר לחשוב עליו בשדרה צפופה של פחות מק'מ
    כרמל ועלמה הכניסו אותנו לאווירת הטעימות אז במבחני אומץ אביריים הכנסתי לפה מבסטות האוכל והעיקר שיהיה מנסאווילד (צמחוני).
    בהחלטה מיוזעת אכלנו ארטיק קולה קריסטל והלכנו לשחק קלפים במסעדה על הנהר.
    למרות התפאורה, בעלת המקום (בתרגום חופשי שלי כי לא הבנו מילה) לא אהבה את העובדה שקנינו רק מים, ותפסנו שולחן כדי לשחק אז היא שלחה אותנו לדרכינו הלאה למצוא נישה אחרת.
    התיישבנו לסלט פאפיה, משחקי קאבו ושש בש במנוחה לפני היעד הבא ביום.
    יצאנו מהאי ועלינו על מונית, שם פגשנו לראשונה גשם ראשון והיינו עדים לתופעת המונסונים הידועה לשמצה ובסוף הגענו כמובן ל.... עוד שוק! שנקרא צ'קוצ'א עם אלפי אלפי דוכנים, בין סקשנים של אוכל, בגדים, כלובים לחיות, תיקים לנשיאת חיות, סבונים, אביזרי צבא, בקיצור כל מה שרק אפשר לחשוב עליו.
    אכלנו ומשם יצאנו לתחנה המרכזית בהליכה רגועה ואפילו יחסית ליום שקטה במטרה לקנות לי ולאיילת אוטובוס לילה לצפון למחורת (מתרגשים לצאת לראות קצת טבע ומרגישים בטוחים להשאיר את בנקוק לבד עד הפעם הבאה).
    בחזור אחרי קצת פאשלות עם הנהג מונית, התפננו לנו בהוסטל, דיברנו על חוויות והחיים, עלמה ואני עשינו סשן עמידות ידיים בנוהל ואיילת דיברה עם טול בפייסטיים.
    הגיע הזמן לארוחת ערב, יצאנו בבלוק לפרייד רייס ועוד בננה לוטי!!? הבאנו בירות מהסופר, ישבנו לסבבי קאבו חריפים, הסתלבטנו, כרמל סיפרה שפעם אכלה גביע עם 10 כדורי גלידה??! איילת עושה קסמים בקלפים ונראלי שנקרא לזה יום.
    לילה טוב לכל הפינגווינים
    Read more

  • Day 5

    רודטריפ לצפון

    February 14, 2022 in Thailand ⋅ ☀️ 29 °C

    הבוקר גירדנו את עצמנו מהמיטה ליום אחרון בבנקוק, בלמפו הוסטל ועם עלמה וכרמל.
    אחרי סשן קיפולים וארגונים ירדנו למטה לצק אווט ולסיבוב בבלוק.
    גשם כבד נפל בחוץ והפך את היום להיות באווירה חורפית אירופאית עם שפיץ של הלחות התל אביבית.
    בתם הגשם יצאנו לשיטוט בו ישבנו לקפה, מאפה, חיפושים אחרי משקפי שמש לאיילת (שהעלו חרס בידינו) ותכשיטי כסף לבנות (בחנויות שמכרו רק בסיטונאות).
    עברנו בבית חבד ופגשנו את הראפר הישראלי מאיר גאולה שמקליט שירים שיפרסמו את בתי החבד בתאילנד ועומדים להחזיר את התיירות למדינה.
    ישבנו לאכול בדוכן המקומי (מסמאן קארי 5 סופרטייגרים) והרצנו עוד סבבים של קאבו מה נקרא בנוהל.
    אחרי מקלחות ופרידה מרגשת מהבנות שבשעות הקרובות יעשו את דרכן לקמבודיה הפראית והלא ידועה (סתם, תרגיעו אותן שיהיה טוב) יצאנו לתחנת אוטובוסים המרכזית.
    ברגעים אלו ממש איילת ואני נמצאים על אוטובוס לילה לצ'יאנג מאי הצפונית בנסיעה שאורכה לא פחות מ12 שעות.
    (מזל שכבר אתמול הזמנו את המושבים הנחשקים ביותר!)
    - ושאלה שמלווה אותנו היא האם לקחת כדור שינה לסטליונים אמריקאים או לא?

    תפילות הדרך לכל הנודדים בשבילים ובמחשבות
    Read more

  • Day 6

    צ׳אנג מאי צל של אמת

    February 15, 2022 in Thailand ⋅ 🌙 21 °C

    מתחייבים לקורונה

    ירדנו מאוטובוס הלילה (אחרי שסיכמנו לקחת חצי כדור כל אחד ובכל זאת ישנו מעט) בחמש בבוקר וכן כן, גם בשעות האלה מדריך הטיולים,נ הג הטוקטוק ונהג המונית מתקשים להרפות.
    עלינו עם נהג לעבר בית חבד שבו הנחנו שנוכל להניח מוצ'ילות לפני היום (למה חשבנו שהוא יהיה פתוח בכלל?) וממשיכים לנסיון במלון שלנו.
    במלון קיבלו אותנו בברכה, נתנו לנו לשמור את התיקים ולשתות קפה וצנים.
    מהמלון יצאנו לסיבוב ראשון בעיר, דרך שווקים, מקדש ותערוכת פרחים עד שהגענו לבית החולים לעשות בדיקות pcr של הלילה החמישי בתאילנד.
    הגענו מהראשונים והכל עבר בקלילות.
    משם לארוחת בוקר שווה ומספקת אחרי חיפוש בנרות.
    בהבנה שחייב לנצל את הקרבה לטבע והיום היפה, החלטנו לסוע למפלי huay kaew.
    בהפתעה משמחת השמורה הייתה כמעט ריקה מאנשים, וטיפסנו להתיישב קרוב למפל המהפנט, ומפרגנים אחד לשני על ההחלטה להגיע.
    כמה דק אחרינו הגיעו זוג תיירים, אדם ונטלי, צ'כים, יפייפים וחמודים, איתם שוחחנו, העברנו את הזמן והפכנו קצת יותר אינטרנשיונליים.
    אחרי הפרידה מהם החלטנו לעלות לבריכות (ponds) העליונות שנראו כאילו נגזרו מתוך גלויות גן עדן.
    אני הרגשתי בעננים להיכנס למים ואיילת לא יכלה לתת לרגע לחמוק ואירגנה לי בוק בייסיק ביץ' איכותי להחריד. בדרכינו החוצה פגשנו נזירים צעירים שקיפצצו להם למים, זוג רוכבי אופניים (איך לא) הולנדים, ויצאנו לחפש מטעמים.
    הגענו למסעדה צמחונית באווירה שגרמה לאסימון שלנו ליפול אפילו מהר יותר אל העובדה שאנחנו אשכרה פאקינג בתאילנד. יפייפה פה.
    והאוכל כאילו כדי לא לתת להצגה לחמוק לו מהידיים היה חמישה דרקוני זהבבב, עד כה התאילנדי מספר אחד.
    בסנוקרת נוקאוט מרהיבה לסוף הארוחה, קינחנו במנגו לאסי.
    את הדקות האחרונות של ההליכה למלון כבר עשינו על אדי דלק, עייפים ושבעים רק חלמנו על מקלחת ושינה, מה רבה הייתה הפתענו כשנפלה עלינו הגזירה שריחפה עלינו מהבוקר... (וכמובן שמהראש פרחה זה מכבר) כי עילי...
    חיובי בפי סי אר.
    וזה לא עוד מוסר השכל חברים
    שמספר שאת הטוב לקבל אנו יודעים
    אבל אל הסבל לחייך פשוט ממאנים
    כי בסוף של יום עילי כותב מבודד
    מתוך חדר מפואר של בית חולים

    אז עם פוזיטיב וייבריישן וחשיבה חיובית
    אני אמתין לשחרור שיגיע
    שיחות וידאו יתקבלו תמיד בברכה
    רפואה שלמה

    יש לציין חברים וחברות
    שאיילת המשיכה הערב לבלות
    לא לפני שאת דמעותיה נגבה
    והתאבלה על בידוד שותפה למסע

    אורן ועמית חברים יקרים
    רוממו מצב רוחה בבירה מהסרטים
    וכעת נשאלת השאלה-
    כיצד תעביר את התקופה הקרובה?

    השארו עמנו
    Read more

  • Day 7

    בידוד יום ראשון / בדד יום ראשון

    February 16, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 29 °C

    את היום העביר בחדרו שבבית החולים.
    ארוך הוא היום בחלל אחד, זמן רב נגלה לפניו של עילי שלנו בהבנתו כי לבנתיים אין הוא עומד לצאת מן ארבעת הקירות. צוות בית החולים העניק טיפול רפואי מסור (מדי) לחולה הטרי, שכלל תרופות (שלא לקח), צילומי חזה (הכל תקין) וחלוק חולים שנראה מעט כמו בגדיו כמלצר מדברי ב״שישה חושים״. אך לבו המשיך לחייך, ותלתליו עוד עומדים איתנים- גם ימי הבידוד יחלפו לבסוף, והשניים ומסעם בתאילנד הצפונית והיפה טרם נגמר. ״לפנינו כל הזמן שבעולם״, הפציר עילי יום ביומו בשותפתו איילת. הקורונה הזו עמדה כמבחן לאמירה זו. מצויד בארבעה ספרים (״עליי לכלכל את זמני הקריאה שלי בחוכמה ולפזרם לאורך שהותי בבית החולים״, אמר וחייך חיוך שובבי של תולעת ספרים ותיקה) וביישומונים המתקדמים ביותר להזמנת אוכל בצורותיו השונות, העביר חברינו את יומו הראשון בבידוד בנעימים. בסהכ, זוהי מנוחה כפויה וניתן להוציא ממנה את המיטב. והאמונה, והציפייה- חיממו את ליבו.

    את הלילה הקודם העבירה בתהיות.
    לאחר שהגיע הרכב המסחרי הקטן, יצא מתוכו איש הנגיף. הוא פתח את הדלת לקראתו של עילי, כמו היה נהג לימוזינה בנשף סיום יב׳, העלה את חולה הקורונה למקומו ונסע עמו אל המרחק. איילת עמדה במרכזו של רחוב קטן, בצ׳אנג מאי הצפונית והבינה לפתע - האשטאג התחלנו. היא החלה את דרכה אל עבר הנהר המרכזי של העיר שעמד בהמשך הרחוב, גלגלה סיגריה של מחשבות ומה לעזאזל התרחש וישבה על גדת הנהר להרהר לה. הרבה עוד לפני השניים, ימים טובים של טבע ושמחות, אך למה היו חייבים להגדע עכשיו?
    את הערב העבירה בבר לצד חבריה מכנען, שעמדו לעזוב יום למחרת ולהדרים, שתתה בירה צ׳אנג (״5 נפצים!״ כפי שהיה שותפה אוהב להכריז), ותהתה על המשך הדרך. לבסוף שלחה מסרון להדס, חברה של עלמה, חברתה היקרה של איילת; וזו שידכה בינה לבין עמית ועמית (מלול הינו הכינוי המיטבי של אחת מהן), צמד בנות שמטייל מזה כחודש בתאילנד היפיפייה. השתיים קיבלו אותה כאחות, והשלוש העבירו יחד יום מקסים שהחל בצפייה בטקסי יום הבודהה והענקת אוכל לנזירים (שנאסף לאחר מכן בשקיות פלסטיק) , שתיית קפה מקינטה ורביצה על שפת נהר לצד שלל משפחות תאילנדיות. געגוע אחז בה, והכמיהה לשחרורו של חברה ולרצון שיפגוש את חברותיה הטריות רק גבר.

    בנתיים, ירח עלה והשקיף על העיר, והשניים, מרחק אווירי של קילומטר אחד- עצמו את עיניהם לעוד שינה מתוקה של לילה מפנק. זה, בחדרו הפרטי בבית החולים וזו, בחדרה הפרטי בהוסטל.
    ובחלומתיהם הפליגו למחוזות רחוקים רחוקים..
    Read more

  • Day 15

    איש קטן בחלל שלי, מלך בחלל שלי

    February 24, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 26 °C

    אז היה לי בכל זאת חשוב לסכם עשרה ימים של בידוד בבית חולים רם צ'יאנגמאי
    מהיכרות מסוימת שיש לי עם להיות לבד, הדבר הראשון שחשוב לי לעשות זה לייצר שגרה של דברים שאני אוהב ויחזיקו אותי פעלתני למשך היום.
    על הבוקר מדדים לאחיות, אימון קצר וארוחה של גלידת פירות ופירות טריים עם גרנולה מעל (10 נצנצים סיבה מעולה לקום בבוקר).
    אחריה נשאב לעולם הספרים (תודות מיוחדות לסופרים דוד גרוסמן, תור היירדאל וז'ול וורן שהוציאו אותי להרפתאות חדשות כל יום).
    בזכות איילת ואמא היה לי מזרן יוגה ככרטיס כניסה לריטריט אישי ביחד עם המורה הכי טוב שיכולתי לבקש, תודה רבה לטראוויס אליוט.
    מקלחת לפני ארוחת הצהריים שכללה מנת קארי או מרק כיסונים נפלא.
    משם בזכות חברי רועי, לסרט איכות מתחלף עם כל יום וציטוטים נבחרים ממנו בשיחת וואטסאפ עוקבת.
    מתישב על הכיסא מול החלון הנעול, משקיף לכיוון הכביש והנהר, בוהה באורות העיר הנמוכה ממני בכמה קומות עם מוזיקה חדשה להכיר ברקע. (רגע שבו דימיתי כי אולי תישמע דפיקה בדלת ומישהו יבקש יפה להנמיך את הווליום, או אולי בכלל יאמר שהוא אוהב את הטעם שלי, יתגנב אל החדר ונפיג זה את בדידותו של זה בדיבורים).
    שוב מדדים לאחיות, תרגול עמידות ידיים שהניב לא מעט פרי וארוחת ערב, פרייד רייס או פאד תאי בתוספת בצה.
    פה ושם וואטסאפ, שם ופה סיינפלד, שיחות ווידאו עם משפחה חברים ויקרים, תודה לכל הדואגים, אהבתכם ליוותה אותי לאורך כל הימים.
    שירבוטים של קטעים, שירים והאייקואים עם פיילוט על מחברת קטנה ויפה.
    עד שהיום נגמר לו ומתחלף לאחר, אני שם את הספוטיפיי על טיימר, שוכב במיטה ונכנס להרצאה של יובל נוח הררי (ותודה גם לו) שמספר על תולדות האנושות, והוא בעצם הכבש שאיתו... אני... נרדם.

    שיר אהבה תאילנדי / ע.ד.ונדרמן
    את תדברי אליי בתאית
    אני אעשה כאילו מעניין
    תכיני מוקפץ כשאגיע הבית
    את הצ'ופסטיקס מיד אתחיל לכוונן

    נצא לחופשה באיים
    את ואני ופאריס ועמוס
    שני ילדינו החצי מלוכסנים
    ארמון חול תחת הגלים יקרוס

    נצא לשוטט עת ערב בשוק
    עמוס ופאריס יחלקו בננה לוטי
    נצפה בכוכבים זורחים מהצוק
    נשכב לישון לתוך עוד חלום אקזוטי

    אחרית דבר

    חוויה שכללה בהתחלה לא מעט רגשות, בעיקר ביאוס ללא מוצא, לקח לי זמן לעכל את גזירת הבידוד. האתגר היה להצליח באמת לשחרר כל יום עוד עם ההבנה שזה פשוט דבר שקורה עכשיו... מפה נכנסתי יותר פנימה, שמתי את כל הרגשות והתשוקות הוולגרים לנוח וחייתי בסוג של מתינות וצניעות כוללת.
    בכנות, מול עצמי, אני מרגיש שצלחתי את החוויה הזו על צדה הטוב וזו הייתה עוד הוכחה בשבילי שאני מסוגל להעסיק ולחיות עם עצמי, בתוך עצמי.
    Read more

  • Day 16

    סנאפ בק טו ריאלטי- פאי וסובב צפון

    February 25, 2022 in Thailand ⋅ 🌙 18 °C

    המקום הראשון אליו יצאתי מהבידוד היה מקומו של דאנג, בעל חנות הפירות שהזמנתי ממנה כל בוקר.
    אחרי שהתוודענו אחד לשני (אהה מר וונדרמן? מהבית חולים כן כן) ברגע מרגש, אכלתי כמובן את המנה המיוחלת פעם נוספת.
    תוך כדי דיבורים והמלצות מדאנג הנסיך שהוא גם בעל גסטהאוס שנמצא קומה למעלה הוא הביא לי עוגיית מריחואנה (רק העלים!) עם שקד ושקית עליי מריחואנה מיובשים להכנת תה ירוק כצידה לדרך.
    למיניוואן לפאי כבר עשיתי בוקינג למושב מקדימה אחרי שמועות על האימה שהנסיעה מהטלת על מטיילים מרחבי העולם, ולא סתם מושב קדמי אלא ממש ליד הנהג.
    ובאמת, הנסיעה כללה שלוש שעות של פיתולים בלתי פוסקים בינות הג'ונגל המלווה לאורך הדרך.
    אני מסכם אותה לא ככ נוראית, לפחות מקדימה, עם קצת כאבי גב.
    איחוד של פעם בחיים עם איילת היכרות פיזית ולא דרך פייסטיים עם מלול ועמית שהייתה מרגשת ושמחה ביותר ונסיעה לשקיעה ושייק פירות (בשם טו האטס) בזולות על תצפית.
    סופסוף להיכנס לנופים ומרחבים, שינוי תפאורה קיצוני שבא בול במקום.
    בערב הלכנו לשוק שמאובזר בכל טוב ובעיקר בתיירים בריטים (בריטיות) ולילה קרחנה בבום בר עם ריקודים, בירבונג ופול, חיי לילה מגניבים בפעם הראשונה בתאילנד.
    נדמה שלמרות כמות האנשים מאוד קל להכיר פה חברה טובים לבלות איתם ערב אחרי ערב, כמו בילי המרוקאי מהולנד או וואוג'י הסטלן הברזילאי, הדס, עילי ויונתן.
    לבוקר חדש קמנו, אכלנו בוקר קטלני באום גרדן (מסעדה של 5 קוקוסים טעים טעים)
    ומשם להוריד את האוכל, לקרוא ספרים, לכתוב ולפטפט על עוד נקודת תצפית שמוכרת שייקים ומספקת ערסלים להתפננות (בשם איי לאב פאי).
    כמה שעות חלפו עלינו ביעף ואיילת ואני בחרנו בעשייה ונסענו למעיינות החמימים (בשם סאי נגאם).
    הסתלבטות של שעה וחצי במים וירוק פראי מכל עבר וחזרה אל ההוסטל לפני יציאה לעוד ערב הוללות וריקודים.
    הבוקר קמנו נחושים ועם תוכנית, אנחנו עושים את הלופ המדובר בכפרי הצפון, רוד טריפ.
    אירגנו את התיקים הקטנים, הגדולים נשארו בהוסטל, אספתי את הכביסה שלא הריחה כמו של אמא אבל באה מקופל די דומה.
    אחרי עוד ארוחת בוקר מפלאה באום גרדן יצאנו אל היעד הראשון (ועוד כמה תצפיות לאורך הדרך) מערת נאם לוד.
    בליווי שני מדריכים מקסימים, מלווים עששיות, פסענו אל האפלוליות של מערת הנטיפים המרשימה, ואף שייטנו ברפסודה מוקפת שפמנונים, אל הצד בו נמצאת מערת הקבורה.
    בשעשועון נושא פרסים מצאנו נטיפים בצורות תנין, קוף, נחש ודדיים.
    נפרדנו לשלום מהמדריכים והמשכנו אל הכפר בו אנו עושים את הלילה בון גוב'י (באן ג'אבו)
    משני הצדדים ניצבים הרים שנשלפו מתוך אווטאר ובתים על מורדות ההר, התחלנו בחיטוטים בבתים בשאלה (הומסטיי?) והובלנו אל החדר המיוחל עם מרפסת שמשקיפה אל פלאי עולם ובעלת מקום נסיכה שתפנק אותנו בארוחת ערב.
    מחר בבוקר קמים לראות זריחה שבעזרת הניים תהיה במלוא הדרה
    לילה טוב עם חלומות זורחים
    Read more