יום 6-7-8 יצאה ממנאנג-יאקארקא-תורונגפדי

יום המנוחה נפתח ביקיצה טבעית בשעה 9 התארגנות בעצלתים והתפנקות בארוחת בוקר גדולה אחריה הלכתי ביחד עם איילת לפגוש את נוני וחברותיה בבית הקפה הקבוע בכפר ישבנו צחקנו ושתינו קפה כשהשמש הייתה במרכז השמיים נכנסתי חזרה למיטה כדי לקרוא ספר אבל אז הגיע עילי והכריז " צריך להחליט מה עושים מחר" על הפרק הליכה לאגם טילצ׳ו אגם קפוא בגובה 4100 מטרים מעל פני הים אף אחד מהפורטרים לא המליץ על הדרך ונאמר שהיא מפחידה ומסןכנת גם בסיפורי הדרך שמצאנו באינטרנט מאז ועד לשעה 8 בערב היינו בחיפוש אחר משהו שיספק לנו תשובה ברור על טיבה של הדרך טלפנו למנהלי גסטהווסים בדרך לאגם שאלנו מדריכים של אחרים ובסוף נפל הפור הצצנו בתחזית והבנו שאם נצא לטילצ׳ו עלולה לתפוס אותנו סופה כשנגיע לפס אז אחרי יום של התלבטיות הגיע סימן קטן ששינה את כול התכנון אכלנו ארוחה טובה בערב והלכנו לישון

הבוקר יצאנו ממנאנג אחרי יומיים של מנוחה אבל עם קצת תחושת החמצה בפה אך הצעידה בנופים השכיחה מאיתנו אותה מהר. הדרך הפכה מכביש רכב לסינגל צר ובישרה על הבאות: כפרי גסטהווסים מנותקים דרכים צרות מחברות בינהם, אין קליטה ואין אינטרנט
בסוף היום הגענו ליאקארקא בחרנו הוסטל שהבטיח מקלחת חמה ווהייה נראה מרווח ונעים כשהלכנו למקלחת הבנו שאין מיים חמים בברז ומה שדובר עליו הוא מקלחת דלי מקבלים מיים חמים ומתענגים על כול רגע. כשיורדת השמש בגובה 4000 מטר מעל פני הים נהיה קר ובחדרים הקטנים אין חימום אז ישבנו מעל ארבע שעות בחדר האוכל המחומם ושיחקנו פרזדנט כשהאוכל היה מוכן אכלנו והלכנו לישון
קמנו בידיעה שפנינו שבע קילומטרים של הליכה עד סוף היום בגלל מגבלות גובה ( אסור לעלות מעל500מטר ביום ) אבל בגלל מיעוט גסטהווסים יצאנו מוקדם 7:30 ההליכה קשה יחסית עם הרבה עליות יורידות במהלך הצעידה ראיתי מעיין בוהק בצבע טורקיז וברקת כ200 מטר מתחת לשביל הסתכלתי על עילי והוא מיד הבין אותי פתחנו בדהרה מטה על עבר בריכה שמימיה היו קפואים אך זכים תיהנו רושנו שלוש פעמים לתוך המיים עד שקפא לנו המוח ישבנו כמה דקות נהננו מיופיה והמשכנו בשעה 12 הגענו להוסטל ותקף אותי תמהיל של תחושות רעות שלוב של היבשות למחלת גבהים שלא הניח לי עד הבוקר למחרתRead more