נשיונל ג׳אוגרפיק

קמתי בשעה 11:15 והופתעתי לגלות שכולם נפסלו במשחק חוץ ממני שלא התעוררה לפני 11:00. יצאתי לחוף פגשתי את דן ועלמה, שוהם וירדן בצלילות, אז היום זה רק שלושתינו מהחבו מבלים ביחד. איך שהגעתי דן הראה לי שיש שפל במים אז נוצר מין ״אי קטן״ של חול בתוך במים הרדודים ומתחבאים בחול מלא סרטנים קטנים, זה בעצם האיזור הבטוח שבו הם בורחים מהדגים, ואם מרימים סרטן וזורקים אותו למים אז הדגים ישר מתנפלים ואוכלים אותם. נפלא. ממש משחק שעשוע נהדר נשיונל ג’יאוגרפיק סטייל. ישר התלהבתי והלכתי לחפש איתו בחול סרטנים ולזרוק אותם לדגים. אחרי שמיצינו את המשחק הלכנו לקונדידנטל בריקפסט במקום הקבוע. הפעם בחרנו להשתקע בכיסאות הנוחים עם הכריות על החוף והדבר הסתבר כממש מוצלח אז נשארנו שם איזה תקופה, צפינו בכלבי הים משחשחים במים, באנשים חדשים מגיעים לחוף, ואפילו ראיתי כמה דגים קופצים כזה בים כמו דולפינים רק דגים קטנים כאלה חמודים.
אפילו הצלחנו למלא מים בחינם בלאקי סאן. שמחה וששון. וגם לבדוק על הוסטלים ללילות הראשונים לנפאל. מרגש. עלמה התקשרה לאמא שלה לאחל מזל טוב ליום הולדתה והזמינה לה פרחים בוולט. מקסים. אחרי שהייה ממושכת וסימון וי על כל המשימות התקלפנו והתחלנו ללכת כיאה לאופי היום לlazy beach בקצה השני של האי, מרחק 30 דק הליכה, שם נעביר את היום ונוכל גם לצפות משם בשקיעה. ההליכה עברה ממש מהר כי לאורך כל הדרך דן סיפר לנו על החוויות שלו מהצלילה שעשה אתמול ועל המדריך שלו ומה שהוא עבר בחיים וזה היה ממש מענין. הגענו לחוף וחברנו לכל שאר הישראלים שהיו שם (שזה בעצם כל הישראלים שנמצאים כרגע באי) וחוץ מאיתנו החוף כולו היה דיי ריק. נכנסנו למים שעשענו את עצמנו עם איזה בול עץ שמצאנו והפכנו אותו למשימת הישרדות סטייל שבסופה דן גם הוציא את הבול עץ מהמים והניח אותו על החוף ככה שנוכל לשבת עליו בכיף כדי לצפות בשקיעה לייטר.
כמובן ששיחקנו גם שש בש אם דאגתם ושוב טבלנו במים ועוד קצת השתזפנו ואז התחילה השקיעה אז הנחנו את הבול עץ מול הים עם הלונג ונכנסנו דן עלמה ואני למצב שכיבה קוזי וכיפי עם מוזיקה רגועה ברקע. שכחתי להגיד שגם עשינו לפניי זה גם שטיף במים מתוקים מהבידה של הבונגלו ליד. מצחיק וחכם בוזמנית, זהו רק רציתי לציין את זה. השקיעה הייתה יפה ופעם ראשונה שהשמיים היו כל כך בהירים שהשמש כמעט שקעה בים ולא נעלמה לפני זה בין העננים. דן כבר כמה ימים מסתובב באי עם חולצה מכופתרת קרועה בידיעה ברורה שאחרי האי הוא זורק אותה ולא עובר איתה לנפאל. הקרע גדל והחלטנו שזה הזמן לטקס פרידה מרגש וסימבולי ממנו ומהחולצה ועלמה קרעה אותה לגמרי ושם נפרדנו ממנה לשלום סוף סוף. אחרי האפטר טייסט עם הצבעים התקפלנו וחזרנו להוסטל. הדרך חזרה הייתה כבר בחושך אז הלכנו עם פנס ובהמשך ליום חיות שלנו מכל פינה קפצו עלינו צפרדעים שהשתדלנו לא לדרוך עליהם, שלא יקרה חלילה איזה אירוע מצער. בגלל שנשארנו אחרונים לאפטר טייסט וכל שאר הישראלים כבר הלכו לפנינו הגענו ישר לשעת ת״ש עם תור במקלחות, אבל דיי מהר התגברנו על העניין וכולם התקלחו ויצאנו לשבת בלובי. פגשנו את ירדן ואז גם את שוהם ושמענו שהיה להם יום מוצלח בצלילה אז שמחנו מאוד בשבילם. בגלל שזה לילה אחרון שלנו עם דן-אל וג׳ורדי נתנו להם את זכות הבחירה איפה נלך לאכול הערב ונפל גורל לחזור לפיצה של אתמול. מפה לשם כל הישראלים גם הצטרפו בטפטופים ופתחנו שולחן של השמחות. היינו צריכים לחכות הרבה זמן שהבצק יתפח אבל היינו מוכנים לכך וגם ככה לא היינו כל כך רעבים אז קיבלנו את ההמתנה באהבה ולאט לאט כולם קיבלו את הפיצות שלהם. לפני שהלכנו הודינו שוב לדניס בעל המקום והוא התחיל לפטפט איתנו קצת. הוא סיפר לנו שהוא חיי כבר הרבה שנים באי, לפני הקורונה היה לו מועדון צלילה והוסטל ואת המסעדה בבעלותו והוא החזיר פה במסעדה 16 עובדים ועכשיו המועדון צלילה נמכר וזה רק הוא עובד במסעדה. הזוי. הוא סיפר שבקורונה הייתה תקופת סגר שבה לא היה יוצא ולא בא לאי, וזה הרגיש לו ממש כמו כלא. אין אנשים, אין עם מי לדבר, אין עבודה, כלום. הזוי איך מקום שנראה לנו כל כך קסום וחלומי, גן עדן שכזה, יכול ברגע להיות למישהו אחר ככלא. נפרדנו ממנו לשלום באיחולי הצלחה ששנה הבאה יפתח מחדש את מועדון הצלילה שלו כמתוכנן וחזרנו לוונדרז לקלפים וזלילת אמ אנ אמ.
רצינו מחר לעשות כולנו עם דן יוגה שוב אבל אין מחר בבוקר שיעור אז ניאלץ לוותר ולא נזכה בהנאה הצרופה של לצפות בדן מתרגל יוגה. אבל אין דבר אני באמת מרגישה שכל כך מצחיק וכיף לי פה שלא צריך שום שיעור יוגה או משהו חיצוני שישעשע אותנו ויגרום לנו לצחוק. גם דן ממש משתפר עם הבדיחות ונכנס לעניינים, וירדן מהרגע הראשון איתנו בראש, מדבר ״תור ליאורית״ שוטפת, ובאמת פשוט כיף כיף כיף גם בלי לעשות יותר מדי, אנחנו כל היום מתגלגלים מצחוק ונהנים ביחד. מרגישה שבכל יום לא קורה יותר מדי, ועדין אני ממלאת פינגווינים שלמים על כל יום שיש בהם אין סוף של חוויות וגוד טיימסRead more