Happy Holi

קמנו ב9 קצת מוקדם יחסית כדי להספיק להגיע לסוכנות של שלום לפני תחילת החגיגות. השארנו בחדר את כל היקר לנו כולל טלפון כסף והכל, דחפנו כל אחת לחזיה את המפתח ו1,000 רופי, ויצאנו לכיוון החדר של דן הגר רועי וירדן. נמשכנו שם כולנו בשמן קוקוס בשיער כדי שהצבעים יצליחו לרדת מאיתנו בסוף היום ויצאנו ביחד כל החבורה העליזה לסוכנות של שלום. היינו בין הישראלים הראשונים שהגיעו כי הקדמנו את השעה שדּב אמר לכולם לבוא, לקחנו לנו בחינם חולצות לבנות וכולם גם שילמו על הטרק חוץ מעלמה של וממני שביקשנו משלום הארכת זמן למחר בבוקר כדי להחליט סופית מתי אנחנו יוצאות לטרק. נצבענו קצת במשרד וירדנו לעשות כולנו לחיים ולהתחיל את החגיגות.
משם יצאנו במשלחת רגלית לכיוון הכיכר הראשית. בדרך כבר הספקנו לחטוף לא מעט אבקות צבע ובלוני מים מעוברי אורח מקומיים, בעיקר ילדים, שכמובן רואים בנו התיירים מטרה מרכזית ובטח ובטח חבורה כזאת גדולה ועליזה כמו שלנו.
הגענו לכיכר והיה מוזיקה ומלא אנשים והצטרפנו לחגיגה בריקודים וצחוקים. באמת חג כיפי וצבעוני ושמח בטירוף וממש נהננו מכל האוירה, לגמרי צריך לעשות כזה חג גם בארץ. המערכת לא הייתה משהו וגם הייתה איזה מישהי שנראה שהיא על תקן המנחה של האירוע שכל הזמן עלתה לדבר במיקרופון וזה הפריע מאוד למהלך המסיבה. רקדנו קצת וליטפו אותנו מלא בפנים כדי לשים עלינו עוד ועוד צבעים וכבר היינו צבעונים לגמרי ורטובים לגמרי וזה היה נהדר. ראינו מרחוק מסיבה בגג שנראת כמו איזה מסיבה פרטית כיפית והחלטנו לנסות ללכת לשם ולראות מה קורה. עלינו למעלה וגילינו שזה אכן מסיבה פרטית ואיזה הפתעה אנחנו לא כל כך מוזמנים וגם לא היה שם כיף בכלל כמו שנראה מלמטה אז רק עשינו עצירה בשירותים וכל אחד בהה בעצמו בשוק איזה כמה דקות במראה והמשכנו הלאה.
משם התחלנו לחזור לכיוון ההוסטל, בדרך עברנו בעוד כיכר שהייתה שם מוזיקה ממש טובה וריקודים וכיף אז עצרנו שם לרקוד שם ולחטוף עוד כמה עוד צבעים. המשכנו ברחוב להוסטל, הדרך חזרה כבר ממש הרגיש כאילו אנחנו בשדה קרב והאירוע הסלים מאוד מהר, חטפנו אין סוף אבקות ופזצטות חזקות של שקיות מים אבל לבסוף הגענו לסוף הרחוב והגיעה הפסקת האש. היינו רעבים בטירוף, הייתה כבר שעת צברים ולא אכלנו כלום כל היום אז מצאנו מסעדה שנראת טובה וזולה כמו שאנלנו אוהבים והתיישבנו בה. היה קצת מורכבות עם סדר הישיבה מאחר ואנחנו קבוצה גדולה ורצינו לשבת ביחד כולנן אבל המקום היה קטן מלהכיל שולחן כזה גדול, אבל לבסוף מצאנו פתרון מעולה והאוכל היה פשוט נהדר.
המסעדה ממש על הרחוב הראשי שקרוב ליוג אז בזמן שישבנו שם ראינו גם את כל הישראלים הבשר החדש שהגיעו ממש היום לפני כמה שעות מתאילנד לנפאל, בניהם גם חברינו הדס, עומר, איילת ועילי ועוד… ואכן היה מפגש מרגש ומשמח!
משם חזרנו ליוג והתפרקנו לכמה שעות על הגג למשחקי קלפים, רביצה, שנ״צ על הרצפה, וכל דבר אחר שאפשר לעשות כשכל כך מטונפים ועדין לא רוצים ללכת לחדר ולהתקלח. בשקיעה כבר מיצינו והבנו שנגמר החג וכנראה לא נתלכלך יותר אז הפצלנו לחדרים לזמן מקלחת.
השמן קוקוס אכן עזר והצלחנו להוריד את רוב הצבעים חוץ מכמה נקודות אסטרטגיות. הבעיה היא שהשמן לא יורד מהשיער וכל השיער שומני בטירוף, אבל זה כבר בעיה מסוג אחר שנצטרך להתמודד איתה בהמשך או להכחיש תלוי בכרמל של מחר.
נפגשנו שוב כולנו לארוחת ערב, שקלנו להפוך את המסעדה מהצהרים למסעדת הבית ולחזור לשם אבל בסוף מצאנו עוד מקום אחר לא פחות חמוד לשבת בו, עלמה שלנו לא הרגישה טוב ופרשה לחדר לישון ואנחנו הלכנו לבית חב״ד לשיחה/הרצאה של הרב על מחלות גבהים והכנה לקראת הטרק. על אף שהיינו עייפים זה היה ממש מועיל ופרקטי והקשבנו בריכוז רב. בסוף השיחה גם לקחנו מכשירים לויינים הודנו לו מאוד שעשה לנו את ההרצאה הזו בטח בשעה כזו מאוחרת וחזרנו להוסטל לישון.Read more