חלום שמתגשם

אז מי שקרא באדיקות יודע כמה חיכינו להגיע לחופים ובמיוחד שלקי שלנו שבקושי חוותה סתם יום צ׳יל בחוף בכל הטיול שלה וחיכתה לזה מאוד!
קמנו בבוקר, ואחרי שנירקול בוקר שבו ראינו בעיקר להקות ענקיות של סרדינים, לקחנו טריסייקל ליום של כיף וצ׳יל בwhite beach. זה החוף היחידי באיזור שאפשר גם לשבת על החול ליד המים וזה לא מזח בנוי בטון. הגענו לחוף חמוד עם מים כחולים כחולים וקצת עצי קוקוס, ממש הרקע המושלם ליום שכזה. נכנסות למים, יושבות על החוף, קוראות קצת ספרים וששבש כמובן. הייתה גם משפחה פיליפינית עם מלא ילדים קטנים (בני דודים) שבאו ליום חופש בחוף ובילו איתנו שם איזה חצי יום.
בערב לקראת השקיעה התיישבו לידינו 3 אנשים. אחת איטלקית שגרה באבו דאבי, שפגשה פה בפיליפינים מישהי ממקסיקו, הם חברו לטייל ביחד לכמה ימים. ואליהם הצטרף בחור פיליפיני שגם אוהב לקחת חופש מהעבודה לכמה חודשים ולטייל ולחגוג. הם הציעו לנו לשתות ולאוכל איתם בחוף. הסכמנו והצטרפנו אליהם. דיברנו והכרנו לרקע השקיעה המהממת והיה ממש כיף! ובשלב מסוים גם חבורת מבוגרות פיליפיניות בנות 60-70 בערך שמו מוזיקה בבוקסה ענקית לידינו והצטרפנו לרקוד איתם.
חזרנו לאיזור של ההוסטל, התיישבנו לאכול ארוחת ערב פיצה וציפס במסעדה ליד ופרשנו לישון גמורות מעייפות ומרוצות מאוד מיום כיפי בחוף בדיוק כמו שרצינו!

שכחתי לציין גם שלפני הwhite beach הלכנו לליסה בעלת ההוסטל לשאול אותה כמה שאלות על המעבר שלנו לאוסלוב מחר ואז גם לסיקוהור בהמשך. היא הייתה מקסימה עזרה לנו מאוד ואז גם סיפרה לנו את הסיפור שלה. היא סיפרה שבעלה ניהל את ההוסטל והוא נפטר לפני 5 שנים. היא לא ידעה שום דבר על העסק וחשבה כבר למכור את המקום ולחזור לבית של ההורים שלה עם ארבעת הילדים שלה אבל אז הגיע יונתן מטייל ישראלי שעזר לה ולימד אותה מה זה בוקינג וכל מה שצריך כדי להחזיק את הגסט האוס. מאז עזרו לה בדרך עוד כמה ישראלים ובגלל זה היא מאוד אוהבת ישראלים והפכה את המקום לבית של הישראלים. היא באמת מקסימה וטובת לב ומאוד רוצה לעזור. בזכות הישראלים היא הצליחה לפרנס את המשפחה שלה ומימנה להם לימודים והשכלה, וגם אימצה את הבן של אחיה שנפטר גם הוא לא מזמן. היא אומרת שכל ישראלי שמגיע להתארח אצלה הוא מלאך שעוזר לה, והיא מודה לנו מאוד שבאנו אליה. ובגלל זה היא רוצה להחזיר ולעזור לקהילה הישראלית. היא עדין בקשר עם יונתן ועוד כמה ישראלים שהתארחו אצלה ושינו את חייה. היא מקפידה לעשות ארוחות שישי וגם ארוחות באמצע שבוע (לגמרי על חשבונה ומטוב ליבה יש לציין), כדי שכולם ישבו ביחד ״לייק א ביג פמילי״, ומנסה ללמוד את האוכל והמנהגים הישראלים כדי שהמקום באמת ירגיש לנו כמו בית.
פשוט אישה מדהימה ומרגשת ושמחנו מאוד לפגוש אותה ולשמוע את הסיפור שלה, וכיף לדעת שיש כאלה אנשים טובים בעולם😊Read more