וולקאם טו 2050

בשדה תעופה במנילה החלפנו את הפזו שנשארו לנו לדולר סינגפורי. 6000 פזו ל150 דולר. איזה כיף זה בטח משהו שיספיק לנו איזה ארוחת אחת…נהדר.
הטיסה עברה בשלום למרות הגשם (של בחרדות), עוד בשדה קנינו כרטיס לרכבת התחתית MRT ונסענו ישר להוסטל שלנו. בקלילות הגענו למקום, עשינו צ׳ק אין, זרקנו את התיקים ויצאנו לעיר.
תחנה ראשונה - ציינה טאון, מקדש הינדו, ומתחם האוכל. התרשמנו מהרחובות המצועצעים ורכבי היוקרה, מרגיש שאנחנו מסתובבות בשרונה מרקט, בשילוב ערים אירופאיות שנבנו בבנייה מודרנית.
טעמנו קצת מהאוכל הסיני מנות נודלס שאהבנו מאוד והשתדלנו לא לשבוע במיוחד כדי שיהיה מקום לעוד טעימות.
בכללי נראה שכמו שראיתי בסדרה על סטריט פוד בנטפליקס - כל סינגפור סובבת סביב אוכל ובנייה מודרנית.
משם המשכנו להסתובבות ברחובות ציינה טאון. ראינו שם חנות של פאוצים כמו שיש לשל מנפאל. זה ישר תפס את תשומת הלב שלנו ועניין אותנו לדעת בכמה כסף מוכרים את זה פה. גם המוכר זיהה את הפאוץ של של והתחלנו לדבר כמה דקות. מסתבר שהוא במקור מקטמנדו והוא עבר לגור ולעבוד פה. הוא סיפר שהוא מרוויח אחלה של כסף אבל מאוד קשה לו פה חברתית. שהאנשים מאוד מאופקים וחסרי שמחת חיים. זה בהחלט ניכר מכמה שעות הסתובבות פה בעיר. ודרך אגב הפאוץ עלה כמעט פי עשר מנפאל.
המשכנו לבאייפרונט והגענו בדיוק בזמן לראות את המופע אורות בגנים. נשכבנו על הספסל מתחת לפטריות/עצים/מה שזה לא יהיה..הסתכלנו לשמים וזה היה מהמם, גם לראות את העצים הטכנולוגים עצמם ובמיוחד המופע עם כל האורות ומוזיקת בלט ברקע שמייצרת עלילה של מתח והכל.
משם הלכנו לlevel 33. מסעדה במגדל יוקרה, ממש לא ברמתנו להיות במקום כזה, אבל אנחנו כמו תמיד אוהבות להגיע עם בגדי תרמילאים למקום מכובד ולהרגיש קצת תלושות ומובכות אבל גם קצת נהנות מהסיטואציה.
לקחנו את פס טעימות של כל הבירות, יצא ששל ממש אהבה את הבירות שאני פחות אהבתי, ולהיפך. איך גם פה אנחנו ממש משלימות אחת את השניה זה לא נורמלי. נהננו מהתצפית על סינגפור בלילה ומשם חזרנו להוסטל ותוך חמש דקות אפילו בלי מקלחת היינו בתוק מתקדםRead more