נפאל

טוב אז עבר יחסית הרבה זמן מהפעם האחרונה ויש הרבה במה להתעדכן!
לאחר לבטים רבים החלטנו ללכת לאגם טוליצ'ו שלפי דברי הנפאלים הוא האגם הגבוה ביותר בעולם (4920).
יצאנו השכם בבוקר ממנאנג.פתחנו את הבוקר בעליה של כ3 שעות (משהו נחמד וקליל כדי שהדם יתחיל לזרום) כאשר בסופה עברנו דרך העיירה האחרונה שעוד יש לה גישה לכביש וקנינו לנו שם סמוסק חם וטרי.
כשהגענו לsiri kharka (לימים תהיה לנו שם סגירת מעגל) התארגנו על מים וניסינו להבין איך הכי כדאי ללכת לטוליצו ולהלן האפשרויות:
ליל אמש קראנו על 2 אופציות
1. ארוכה, קשה ופחות מסוכנת- עולה יותר גבוה מאיפה שצריך ולכן הדרך יותר קשה וארוכה אך יש דרך ברורה
2. מסוכנת אך פחות ארוכה- נשארת פחות או יותר על אותו קו גובה אך ההליכה הינה על צלע הר בדרך לא דרך.

כישראלי החכם אנחנו אמרנו שנלך בדרך הארוכה והקשה ולא בדרך המסוכנת אך למזלינו כשהגענו לsiri kharka ביחד עם עוד הרבה מטיילים ומדריכים נפאלים גילינו שרק הדרך המסוכנת והפחות קשה פתוחה. (עכשיו זה הזמן לציין שהפוסטים שקראנו היו לפני כמה שנים ושמאז הדרכים מאוד השתפרו ושהדרך המסוכנת לא ממש מסוכנת ושהיא עבירה גם בשביל חמורים כך שיש דרך ברור).
לשמחתינו, מצאנו ישראלי שלקח מדריך והזמין אותנו להצטרף אליו אחרי שהבין שאנחנו מטיילים לבד ומנסים להבין מה הדרך הכי טובה.
וכך התחלנו לצעוד 3 ישראלים ו1 נפאלי בשם קארמה (את השם של הישראלי אנחנו לא זוכרים- נקרא לו צלע שלישית לצורך הסיפור).
כשהגענו ל Tilicho B.C בסביבות 12:30 ניסינו למצוא חדר לישון בו אך כל החדרים כבר היו תפוסים (יש שם 3 גסטהאוסים שונים ועוד כמה בבניה).
פעם נוספת, לשמחתינו צלע שלשית נחלץ לעזרתינו (הוא כן הצליח להשיג חדר הודות למדריך הנפאלי שלו) והציע לנו לישון איתו בחדר. האופציה האפשרית האחרת הייתה לישון ביחד עם עוד כ70 נפאלים, הודים ותיירים אחרים בחדר אוכל של הגסטהאוס ולכן העדפנו את האופציה הזאת (יש לציין ששי נחרד מהאופציה השניה- פחד להיכנס שם להריון מהודי מפוקפק).
וכך יצא ששי ואני ישנו ביחד על מיטת יחיד צרה מהרגיל ביחד עם צלע שלישית בחדר שנראה צפוף בגובה של 4150 מטרים.
האגדה מספרת שרצוי להגיע לאגם עצמו לפני השעה 8:00 שכן אחרי זה העננים מסתירים את הנוף הנפלא ולכן התכנון היה לצאת בשעה 4:00 (בבוקר!)
כמובן שהמדריך איחר ומפה לשם יצאנו בסביבות 5:30- כבר לא היה צורך בפנסים כי התחיל אור ראשון של בוקר.
הגענו לאגם בסביבות 9:00 לנוף עוצר נשימה (אחרי בדרך למעלה עצרננו כל 4 צעדים כי צלע שלישית היה צריך לנשום).
אגם כחול תכלת (שקשה לתאר במילים וגם התמונות לא מעבירות את צבעו האמיתי) גדול גדול שמסביבו הרים מושלגים- היה ניתן לראות גושי קרח באגם.
את הדרך חזרה למטה עשינו בריצה קלה (עכשיו הכל בירידה) הגענו חזרה לחדר אספנו את התיקים (עלינו רק עם ציוד קל- יתרון) והמשכנו לדרכינו.
את הלילה בילינו בsiri kharka אכלנו ביחד עם צלע שלישית והתענגנו על היומיים שעברנו (כבר אמרנו סגירת מעגל?)
המשך יבוא..Read more