ממנאלי לקאסול- דרך חדשה אנשים חדשים

אני כותבת מדהבה טיבטית בקאסול. השעה אצלי תשע בבוקר ואני כבר אחרי סיור השקמה בעיר שמתעוררת לאט לאט לחיים. אני אוהבת לקום פה מוקדם ולעשות הליכת בוקר כזו. ראיתי את הפועלים מעמיסים מלת על גבי החמורים שלהם ואת החזירים הורדרדים שהגיעו לארוחת בוקר בחיריה הקטנה של קאסול. יש כאן כמות זבל מבאסת ומסריחה ביותר . ...
אתמול, נפרדתי מחבריי הבארשבעים במנלי ויצאתי לדרך חדשה לעמק הפרווטי.
את הסופש בילינו כולנו במנלי, עשינו הליכה למפלים היפים ואני אפילו נכנסתי לנביעה רותחת של מים קדושים. זה היה ביום שבת, שהיה יום גשום וסגרירי דבר שהפך את המקווה שעשיתי למיוחד אפילו יותר.
כדי להגיע אל המפלים עלינו לכפר קטן במרכז ההר שנקרא ושישט. הדרך הייתה יפיפיה. שביל צר שלאורכו נמצאו המוני עצי תפוחים גדושים בפרירות בשלים. השביל קושט בוורדים יקינטונים ועוד פרחים צבעוניים שאני לא מזהה שצבעו את הדרך היפה. לדעתי, הדרך הייתה יותר מרשימה מהמפלים עצמם. כל 30 מטרים, עמדה אישה מבוגרת עם שתי מסרגות וחוט צמר. הנשים הללו מוכרו את הגרביים וצעיפים שהן סרגו בעצמן. כל אישה יותר חייכני מהשנייה למרות שהן כנראה התאכזבו ממני שלא קניתי כלום...

האמת, שיש כאן בהודו כל מני תופעות מצחיקות. למשל, כל ירקן תולה על תקרת החנית בננות שקשורות עם חוט. זה היה בלה, במנלי ועכשיו אני רואה את זה גם בקאסול. מנהג מיוחד ואסטטי מאוד. דבר נוסף מעניין כאן זה המסאיות. נראה שכל נהג פה משקיע זמן מכובד כדי לקשט את הרכב שלו. על הרכבים כתוב בנסקריט ויש עליהם אפילו צילומים של אלים הינדואים. הצבעוניות בכביש לא מפצה על העשן השחור שהמשאיות האלה עושות... אבל אין ספק שזה מצחיק לראות את המירוץ לקישוט שהולך שם. גם בארץ לא חסרות משאיות עם צעצועים אבל זה לרגע לא משתווה למה שהולך כאן.

תופעה נוספת שתפסה את ליבי קשורה לחנויות האלכוהול. הודים, בניגוד למה שחשבתי שותים לא מעט. אבל מה, לא הצלחתי להבין למה הם קוראים לחנויות שלהם English wine shop. כן, אני יודעת שהבריטים שלטו כאן ובכל העולם, הרי זו האימפריה שהשמש לעולם לא שוקעת בה. אבל מדובר בטריטוריה. ממתי הם הצליחו לכבוש את עולם היין? יין צרפתי, איטלקי, פורטוגלי,אוסטרי גרמני אפילו בלקני. אבל יין אנגלי? את זה עדיין לא שמעתי. השיוכים של מאכלים כאן באמת מוזרים. למשל בכל פינה נמצא german bakery. המאפיות הקטנות האלה שהן חצי מאפייה חצי דוכן מוכרות דברים בנאלים לחלוטין, אפילו כדורי שוקולד לישראלים נאמנים כמוני. אז למה הגרמנים נכסו לעצמם את המאפיות האלה? דרך אגב אשמח לתשובות לשאלות שאני מעלה כאן (;

הפוסט של היום היה יחסית קליל. ספוילר לפוסט הבא שיהיה בעיקר על המיתולוגיה ההינדואית. טיילתי היום לכפר manikaran עם בחור הודי שפגשתי בדרך. חקרתי אותו לעומק על האלים ההינדואים עד שבשלב מסויים הוא הציע לי לשחות בנהר השוצף 😅Read more