יום שני בעמק

אחרי שינה במיטה ראשונה עם פשפשים (שהתגלו כזבובונים) קמנו בחמש בבוקר לראות את הזריחה.
למגדל המומלץ לתצפית לא הגענו אבל לספסל עם תצפית כן. הזריחה הייתה יפה על אף האובך ואולי בזכותו ולאחר מכן המשכנו בהליכה נעימה בתוך ירוק מוצל וכפרים פנימיים יותר מהיום הקודם.
את ההליכה עשינו בעצלתיים ונעזרנו רבות בהכוונה מהמקומיים כך יצא שירדנו מהשביל הליכה והגענו לכפרים הצמודים, הלכנו דרך טרסות ונחלים ולבסוף הגענו לפאתי בנאפה, העיירה המקומית בה כולם מוכרים הכל.
אני ותמיר פחות התלהבנו ממנה אז התפצלנו מאיילת עילי ונדב ויצאנו לתפוס אוטובוס לדוליטהל, עיירה ליד שאמורה להיות ירוקה ובעונה המתאימה אף משקיפה לאוורסט.
כשהגענו ירדנו בתחילת ההר עליו כל ההוסטלים היפים והחלטנו לטפס אותו, כשהגענו לרחוב הראשי ביקשו מאיתנו לשלם כניסה.
מבולבלים אך נחושים לא לשלם יותר כניסות על רחובות אקראיים החלטנו לנסות לבוא מהכיוון השני.
כשהגענו לרחוב המקביל מצאנו עלייה לתוך יער, כשנכנסו לתוכו גילינו ג’ונגל עצום, מלא מדרגות ומסתבר שבתוכו יש פסל של בודהה גדולה וזהובה. לאחר טיפוס לא קצר הגענו לבודהה שם חלצנו נעליים וקיבלנו כפכפים ״נקיים״ וראינו נפאלים רבים מסתכלים עלינו בחשדנות וכמובן מצלמים *טיקטוק* עם הבודהה הגדולה.
לאחר מכן המשכנו הטיפוס הגדול שלנו וירדנו את חלקן עד שהגענו להוסטל שם חיכו לנו עילי נדב ואיילת מתפאננים במרפסת.
אכלנו ארוחת ערב וישבנו עם זוג חברים גרמני נחמד שנדב הזמין, שגם עשו את סובב עמק קטמנדו, והכי חשוב צחקו מכל מה שתמיר אמר. לאחר מכן הלכנו לישון ובבוקר כבר התארגנו לחזור לעיר.
בקטמנדו עשינו סידורים לקראת היציאה מחר (שלישי) לאנפורנה- קנינו עוד קצת ציוד, ניסינו ללא הצלחה לשלוח כביסה, הוצאנו כסף וסגרנו אישורים מול הסוכנות.
בערב חגגנו על ארוחה במסעדה יוקרתית ומפנקת עם פיצות פסטה מלא קינוחים ואלכוהול שעלתה 50 שקלים לאדם והלכנו לישון שינה עמוקה במיטה נקייה לקראת היציאה המוקדמת.Read more