היום עם בוןבון

את בון בון הכרנו באחד מהשיטוטים שלנו בעיר, בהלוויה.
נכנסנו לפגודה כי שמענו את הנזירים שרים והסתקרנו, בפנים ראינו מלא אנשים ואפילו יותר נזירים יושבים ואוכלים מנגנים ומדברים. לא ככ הבנו את המצב והתחלנו לצאת ואז פגשנו אותו.
בון בון סיפר לנו שאנחנו כרגע בהלוויה ושלמשפחה לא היה מקום בבית ונהוג לשמור על הגופה של המת 3 ימים ובערב היום השלישי לעשות טקס גדול ולשרוף אותה ושזו פגודה בודהיסטית וזה מנהגם.
השיחה איתו הייתה חמודה וזורמת אבל איך שהוא הציע לנו כמו כל נהג טוקטוק שני ברחוב ללכת איתו למקדשים ישר סירבנו שיקרנו שכבר היינו וברחנו. אחרי כמה צעדים הבנו שאולי באמת כדי לנו ללכת איתו למקדשים, הרי הוא מאד נחמד ויש לו אנגלית טובה ובסוף באמת נצטרך ללכת עם מישהו.
תמיר חזר והחליף איתו מספרים ומזל שעשינו את זה.
אחרי כמה ימים גדולים של בטלה רצינו קצת לצאת ולהסתובב ולראות מה יש אבל בגלל שקטנוע לא בא בחשבון ואת כל העיר כבר הלכנו ברגל כתבנו לבון בון.
בון בון לקח אותנו לאחד הכפרים ליד סיאם ריפ, הדרך הייתה יפייפיה והוא היה מקסים ומצחיק.
בדרך חזרה לעיר הוא עצר לתדלק במכולת וסיפר שעכשיו הדלק ממש יקר בגלל המלחמה בין אוקראינה לרוסיה ושהם קונים את זה כאן ככה כל פעם ליטר ושזה קצת יותר זול אבל עדיין כמעט כמו המחיר בארץ! שזה מטורף כי כל שאר הדברים פה ככ זולים.
כשהגענו לעיר הוא שאל אם אנחנו רוצים לראות עוד איזה מקדש וללכת למגורי המלך, כמובן שהסכמנו ונסענו ביחד.
המקדש היה מאד יפה ובון בון הסביר לנו על העיטורים והאלים וממה הכל בנוי והאמת שהיה ממש מעניין ולא חופר בכלל שזה כיף.
כשדיברנו שאל אם היינו בשדות ההרג בפנום פן, אמרנו לו שהיינו רק במוזיאון אבל שזה קצת קשה לנו מידי ופתאום הוא התחיל לספר לנו על עצמו, על התקופה שהוא היה עובד בשדות כל יום כמעט בלי לאכול ועל אח שלנו שהקריב את עצמו בשביל ששאר המשפחה תחיה.
הדהים אותנו פתאום להבין שהוא היה בן 19 שזה קרה, וכל הרצח עם הרגיש הרבה יותר קרוב פתאום מבכל יום אחר ומבכל פעם שהראו לנו משהו שקשור לקמר רוז.
אחכ המשכנו למגורי המלך שם בון בון קצה להראות לנו מקום שקדוש למקומיים אבל כשנכנסו התהלכה לה שם בת יענה שגנבה את כל ההצגה.
ששאלנו מה היא עושה פה אף אחד לא ידע להגיד לנו ונראה שהרבה גם לא היו סגורים מה זו החיה הזו אבל משום מה אף אחד לא היה לחוץ, גם כשהיא ניסתה לאכול את הציפורים שהם מכרו שם (בקטע קדוש ושל מזל כמובן).

בסוף ממש נהננו עם בון בון וממש שמחנו לבלות איתו את היום.

בערב הלכנו שוב לבריכה השווה ביותר בקמבודיה וניסינו לראות שקיעה אבל כרגיל יש עננים רק על החלק של השמש. במקום זאת יצא לנו לראות ברקים שקצת ניסינו לצלם אבל במציאות היו הרבה יותר מרשימים. בעיקר שאתה בבריכה ב40 מעלות חום.Read more