Satellite
  • Day 99

    הולכים אחרי תחושות הבטן

    June 20, 2022 in Cambodia ⋅ ⛅ 35 °C

    אחרי כאבי בטן, אהבה רבה, טיולים קטנים ורצון לחקור מקומות קצת פחות מתויירים הבנו שאנחנו לא יכולים לעשות את זה בקמבודיה, לא ככה.
    אז החלטנו להקדים את החזרה שלנו לתאילנד בשבוע, לקראת הטיסה הבאה, ולמצוא בתאילנד מקומות שעוד לא היינו בהם ושיהיו קצת פחות סטטים (עד כמה שאנחנו אוהבים להתמסר לסטטיות חשוב קצת לגוון). אז בערב האחרון בקמבודיה קנינו את הכרטיסי אוטובוס במחיר מצחיק לבנגקוק.
    יש לציין שהיה חשוב לנצל את פקקי הבירה הזוכים שהיו לנו ובדרך חזרה להוסטל, כבר די עייפים, לקחנו את שתי הבירות שזכינו בהן. בחצי צחוק הצעתי שנפתח אותן כאן לראות אם זכינו בעוד, והפלא ופלא זכינו בעוד שתיים וכשפתחנו אותן זכינו בעוד בירה! וככה בלי לתכנן זכינו בשש פחיות בירה! וחילקנו אותן ברחוב לחבורה בריטית חמודה שהתלהבה איתנו מכל זכייה.
    סיום מספק לחלוטין.
    בבוקר קמנו מוקדם ועלינו על הוואן הראשון עד לגבול, הנסיעה עברה ממש בטוב עם נופים יפים והרבה מקום התפרשות- אין תלונות.
    בגבול ירדנו והיינו צריכים לעבור רגלית, אני ותמיר עברנו את זה די מהר והתהליך היה קליל.
    תומר יצא בקלות מקמבודיה אבל שהגענו לתחנת הכניסה של תאילנד עצרו אותו.
    בגלל שהוא טס עם דרכון רומני אמרו לו שהוא חייב להוציא ויזה לתאילנד. סבבה.
    אבל הוא חייב לשלם רק בבאט (הכסף התאילנדי) וכמובן שלא מקבלים אשראי, ששאלנו אם יש פה כספומט? הפקידה שהייתה אחראית על תומר, והנוראית מכולן, גלגלה עיניים בשלילה, ששאלנו אם אפשר לשלם בדולר? גם כמובן שלא
    אז מה יש לעשות?
    שיחזור לקמבודיה להוציא באט….
    תמיר חברו הטוב ביותר לקח יוזמה ויצא לרחובות תאילנד לחפש כספומט.
    אחרי עשרים דקות לחוצות וחמות בהן כל האנשים שבאו איתנו על המיני וואן נשארו איתנו כדי לראות מה קורה ולעזור אם צריך, אפילו הציעו קצת כסף, תמיר חזר עם הבאט הנכסף.
    מהר תומר נעלם לעשות את הויזה והמשכנו למיניבוס הבא.
    שם הסיפור היה אחר, כשהגענו כבר הכל היה די מלא וכמובן שאין באגאז אז התיקים גם תופסים מקומות.
    וככה התחיל החלק השני עם הנהג הדוחה בתבל, כולם יושבים אחד על השני ועל התיקים.
    אחרי חמש שעות נסיעה וריב אחד שלי עם הנהג על החלון הפתוח שהנהג טען שכל המיניבוס יתפוצץ אם ניסע עם חלון פתוח (נראלי שזה מה שהוא אמר בעיקר עשה בוםםםם וסימן עם הידיים פיצוץ), בסוך ניצחתי ונסענו עם חלון פתוח ולא התפוצצנו.
    כשהגענו לבנגקוק הגענו לחדר הכי שווה שהיה לנו כשלישייה, ממש בית קטן.
    חיש מהר התאפסנו ויצאנו לאכול קצת פאד תאי תאילנדי, לקנות סים, ולהבין איך ולאן אנחנו נוסעים מחר.
    Read more