Jari

התאהבתי בעמק הפרוואטי תוך שעתיים. רק לצורך השוואה, בלדאק לקח לי שבועיים להתאהב. אתמול, החלטתי לעשות טיול יום לגמרי לבד. פגשתי ישראלי שדקר לי נקודות בגוגל מאפס שמראות איך להגיע לעיר מניקרן manikaren שנמצאת בערך - 6 קילומטרים מקאסול. הלכתי לאט במיוחד, ונהנתי מאוד מהעובדה שאני לא צריכה לת דין וחשבון לאף אחד על כמה לאט אני הולכת 😅
בדרך פגשתי בחור הודי בשם אדרש, והתחלנו ללכת ביחד. שאלתי אותו אם הוא מאמין בהינדואיזם אז התחלתי לתחקר אותו קצת על האלים ההינדואים. אחר כך החזרתי לו בתקציר מוארך על תולדות היהדות מאברהם אבינו ועד לפיצול עם הנצרות.
הוא התחיל בלספר לי על האלה פרוואטי שעל שמה קרוי הנהר שלאורכו הלכנו. פרווטי, היא אלת העוצמה אנרגיה, יופי, מסירות, הרמוניה אהבה מסירות אמהות. היא בהחלט אלה סופר חשובה נשית ועוצמתית
הדבר השני שהוא סיפר לי עשה לי קצת סדר בראש לגבי השאלה מדוע קאסול היא מגנט למעשנים ( מכל הסוגים) . מסתבר שמריחואנה היה החומר שעישן שיבה האל החשוב ביותר מכל 33 מיליון אלים ההינדואים שקיימים! ולכן מאוד מקובל לעשן פה בקאסול.
דידיברנו בערך על 7 אלים. השלושה החשובים ביותר ( כמובן גברים ואחים) הם : ווישנו שיבה וברהאמה
בראהמה- בורא האדם
ווישנוא/ קרישנה- שולט בהכל
שיבה- אל ההרס הורס כל מב שמתנהל לא טוב כדי לשמור על הטוהר בעולם. הוא ההורס והיוצר בעולם.
במקביל יש שלושה אלות שהן החשובות ביותר:
ה- tridevi הראשונה היא פרוורטי עליה כתבתי, סרסוואטי ולקשי
לקשמי- היא אלת הכסף, אם היא מרוצה מאדם מסויים, לקשמי תברך אותו ביותר עושר וכסף
סרסוואטי- היא אלת הספרים, נותנת את הכוח לקרוא ולדעת
האל השביעי בחשיבותו נקרא האל גרנש, בנם של פרוואטי ושיבה - אדרש סיפר לי שבכל התחלה חדשה בחיים, מקפידים להתפלל לאל גרנש. מאחורי המנהג הזה יש סיפור.
פרוואטי, אמו של גרנש רצתה לעשות משהוא בתוך מערה וביקשה מבנה שיעמוד על כך שאף אחד לא יכנס פנימה. שיבה, אביו והאל החזק ביותר, התעניין מה אישתו עושה במערה הוא לא התאפק ורצה להיכנס פנימה. אך גרנש לא הרשע לו. שיבה כל כך התעצבן שמרוב זעם הוא קרט לבנו את ראשו.
כאשר פרוואטי גילתה על מות במה, היא דרשה משיבה שיחזיר את גרנש לחיים. אפילו במיתולוגיה ההודית הנשים מסובבות את הבן זוג שלהן על אצבע אחת(; בלית ברירה שלח שיבה שיצא ליער וביקש ממנו שיערוף את הראש לבעל החיים הראשון שהוא רואה. במקרה, החיה הראשונה הייתה פיל, אז האדם הגיש את ראשו של הפיל בחזרה לאל שיבה. בכוחו של שיבה, הוא הצליח לחבר את ראש הפיל לגופו של גרנש וכך החזיר אותו לחיים. אחרי שגרנש חזר לעולם שלנו, בירך אותו שיבה וגרם לכך שהתפילה הראשונה (puja) תמיד תהיה מוקדשת קודם כל לאל גרנש
זה היה קצת על המיתולוגיה ההינדואית שלמדתי מאדרש על כוס תה דבש ג'ינג'ר ולימון. אחר כך הלכנו למנזר גורודהרה סהיב, מקדש של הסיקים. הסיקים משתייכים לדת נוספת שקיימת לצד ההינדואיזם בהודו. שמתי על עצמי כיסוי ראש, הורדתי נעליים וגרביים ונכנסנו להקשיב לתפילה הכהן מדקלם מנטרות חוזרות, ומעליו עמד אדם עם מברשת צבעונית, מדי פעם האיש מנופף על הכהן. האם מדובר בחלק מהטקס או תחליף אנושי למניפה? לא יודעת...
אחר כך הלכנו לאכול במנזר. שם, מגישים ארוחת צהריים בחינם. התישבנו על השטיח והנזירים פשוט הסתובבו עם דלעים של דל, אורז, קארי וצפאטי. מצד אחד, הסיטואציה נתנה לי תחושה של הפנימייה של אוליבר טוויסט, אבל מצד שני הם עשו זאת באדיבות כל כך נעימה שזו הייתה חוויה חיובית וטעימה.
אחר כך, התרחצתי במים החמים והקדושים. כן אני עברתי טיהור פעמיים בשבוע!

היה יום כיף במיוחד, בערב שבנו במסעדה טיבטית שבה ישבתי באותו הבוקר. זו מסעדה משפחתית של פליטים טיבטים שמכינים את הthupka (מרק עם נודלס) הכי טעים שאכלתי. בבוקר, כשישבתי שם, שאלתי את אחת הילדות אם אני יכולה לעזור לה להכין מומו. סוג של כיסונים ממולאים בירקות. היא לימדה אותי את הטכניקה ואפילו החמיאה לי שביחס לאחד הראשון שלי, יצא לי לא רע בכלל!Read more