Kōyasan

נפרדנו מאוסקה ויצאנו לכיוון קויה סאן
הרכבת עוברת בין טבע ירוק ויפה ובסוף עולים על מעלית/ רכבל עם מסילה/ רכבת עם רכבל ומטפסים במעלה ההר
סגרנו לנו את הלילה היקר בטיול, בפעם השנייה בפרק זמן יחסית קצר, אבל הפעם בשביל חוויה.
לינה במנזר, כוללת ארוחות בוקר וערב צמחוניות, מדיטציה, טקס בוקר וטקס אש.

השלכת הכי מדהימה שראיתי, נמצאת מכל עבר במין כפר עמוס מנזרחי אירוח ותיירים שבאים לאטרקציה ולמקדשים.
צ'ק אין ומסתבר שקנינו את הלילה (דרך אגודה) בהנחה שניתנת רק לתושבי יפן ואם בא לנו להישאר צריך לשלם עוד! מאה עשרים שקל לאחד.
ממממ אנחנו שוקלים לעומק את העניין, יוצאים לחפש גסטהאוס זול אחר בסביבה ולמרות שאנחנו מוצאים אחד עם בעלים נסיכים, הגענו להבנה שאנחנו כבר פה ואסור לנו לפספס את מה שהתרגשנו לקראתו כבר כמה ימים.

בסוף אנחנו מקבלים גם הנחה במנזר ונזיר (ספק נזיר ספק מארח במלון, שטייל באסיה כמונו ונמצא שלוש שנים בעולם הרוח) לוקח אותנו לחדר.
יפני מסורתי, אחרי מדיטציית ערב פורסים לנו ארוחת ערב ענקית (שמימשולחנות לבן אדם) הכי מטורפת שאכלתי ביפן עם מלא ירקות, סוגי טופואים ודברים שלא הצלחנו להבין מה הם וממה הם עשויים.
מזל שהכל קרוב לרצפה כי התרסקתי עם בטן מלאה ישר לטטאמי.

מקלחת במן אונסן מלאכותי, חזרה לחלוקים מסורתיים שקיבלנו לחדר ופרשו לנו שני מזרונים נוחים בהגזמה על המיטה.
מעבירים את שאר הערב במונופול דיל ועיכול.

השקמה מוקדמת לטקס (תפילת) בוקר, אם שלושה חזנים של בית הכנסת העדני היו מופיעים יחד בסנכרון ועושים גלאח זה היה נשמע בערך ככה.
עם גונגים ומצילתיים, בתוך מקדש יפיפה ישבנו לשמוע נזירים שרים.
טקס אש (מחילה על חטאים או משהו בסגנון), בחדר תפילה אחר, נזיר יושב על במה ובפרומניות טקסית מסוימת זורק דברים לאש ועושה תנועות קראטה מהירות עם הידיים פה ושם.
נזיר שני, ממש מאחורי, מתחרע על תוף תוך כדי תפילות גרוניות ואני מרגיש בין מופע רוק כבד לקומזיץ כשהעיניים שלי קצת נעצמות מעייפות וחום של אש.

ארוחת בוקר, הפעם משהו יותר צנוע בגודל ואנחנו יוצאים לטייל ולסדנאת קליגרפיה (אוסקה) על קרטון לכבוד הטרמפ

החוויה במנזר הייתה מיוחדת וכיפית לאללה אבל מבחינת אותנטיות ותרבות קצת מוזיאונית והמונית לי מדי, כמה מזה היה בשביל התיירים וכמה מזה מציץ לחיים נזיריים אמיתיים?

אחרי בערך עשרים דקות ושתי גלידות שלא סיימנו ועדיין בתוך העטיפה, מגיעה אליי סבתא ושואלת ביפנית סימנים אם בא לנו להצטרף.
סבא וסבתא חמודים כאלה, מביאים לנו מוצ'י ועוגה, התקשורת איתם בטרנסלייט אפילו יותר מבלבלת ומקשה על ההבנה של לאן נגיע איתם. זרמנו.

הם הורידו אותנו באצע כביש ליד אוסקה, מנסים לכתוב על קרטון, קובה, (היעד הבא שלנו) ומתפוצצים מצחוק שיוצא להם קטן מדי. נפרדנו לשלום בהוקרת תודה, זרקנו את הקרטונים והלכנו לרכבת.

הבנתי שאני ביום הפוך מעייפות כשבטעות לחצתי על כפתור האזעקה במקום להוריד את המים בשירותים, וזה עוד אחרי שבבוקר טבלתי ירק במה שחשבתי שרוטב אבל בכלל היה מעט תה שנשאר לי בכוס. ממממ

קובה, עיר עם בשר מפורסם ויקר בהגזה, בה נעשה לילה עצירה בדרכינו לאי שיקוקו.
קצת התבלבלויות ברכבות ומפגש עם מורה לאנגלית אמריקאי שהקים משפחה ביפן ונחלץ לעזרה, הביאו אותנו בערב למלון שסגרנו (במחיר טיל)

תכנונים לקראת היציאה מחר, ראמן,
ושיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על חיים במנזר עשוי מטופו וירקות מאודים
פיסRead more