Nepal
Kābhre Palānchok

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
  • Day37

    מי נדב ומי קוף

    March 18 in Nepal ⋅ ⛅ 28 °C

    הקצנו לבוקר של יום חדש
    אכלנו ארוחת בוקר נחמדה בהוסטל ויצאנו לרחובות כשהכיוון הכללי הוא מקדש הקופים
    קנינו ענבים והתחלנו לטפס מעלה במדרגות אל המקדש.
    בדרך תפשו אותנו כמה סוחרי בסטות ממולחים שהיה קשה מאוד לשחרר מאחיזתם, ככ קשה כשבלי לשים לב קוף ערמומי התגנב מאחורי וקטף מידיי את שקית הענבים ומעורר מריבה קטלנית על הפירות.
    הגענו אל המקדש ולפני שהספקנו לעשות שני צעדים הגיע אלינו מדריך שזרמנו איתו על סיור הסבר על המקום והדת הבודהיסטית.
    תכלס היה מעניין, האנגלית שלו הייתה מספקת ואפילו נלקחנו לחבר שלו שהרצה לנו דרך ציורים על חייו של סידהרתא הבודהה הראשון ומעגל הסמסארה.
    למדריך שניסה לעקוץ אותנו השארנו כסף כאוות נפשינו וירדנו חזרה. התיישבנו לארוחה מצויינת כשאנחנו מזמינים אוכל לא מוכר שנראה טוב בתמונות וזוכים במעדנים נפאלים שעד עכשיו לא מאכזבים כלל. (מומו (כיסוני בצק ממולאים) הפך להיות מאכל קבע על השולחן).
    כשהגענו חזרה לתאמל עשינו קניות של ציוד טרקים בחנות מומלצת כשהמוכרים מייעצים לנו בעברית כמעט שוטפת, מטורף.
    מעיל מזוייף, כפפות מזוייפות, מקלות מזוייפים וכו וכו למעט בקבוק מים מפלטר שבעזרת הניים מקורי.
    התיישבנו לקפה מנחם וטעים ב'יאלה' וקבענו עם המלצר הנסיך שלנו, מילאן, שנבוא גם לארוחת שישי חגיגית בערב.
    מהקפה הלכנו דרוכים לסוכנות של סוויסה האדום לתכנן את סובב אנפורנה ואת הזמן שנעשה עד אז. סגרנו שנתחיל את הטרק ברביעי אחרי גל המטיילים הגדול וממחר (שבת) עד שני נטייל בין כפרי עמק קטמנדו.
    מבסוטים ומתרגשים מהשבוע שיבוא הלכנו למקלחת והתארגנויות בהוסטל.
    יצאנו יחד עם תמיר ויעל, שני בקבוקי יין שקנינו, ופתחנו שולחן חגיגי וטעים ברמות קשות ב'יאלה' (והמחירים מצחיקים עד כאב).
    המשכנו לישיבה קצרה ב'יוג' וחזרנו להוסטל עם כוונה לישון אבל הצחוקים משכו אותנו לשעות הלילה הקטנות.
    בהצלחה לנו מחר וחלומות ממולאים בירקות טובים
    Read more

    Roei Sarig

    בעזרת הנייים

    3/20/22Reply
     
  • Day68

    Nepal Tag 11

    March 8, 2020 in Nepal ⋅ ☀️ 16 °C

    Start in den Tag:
    6⃣:4⃣5⃣

    Tag in 6 Worten:
    ▪️Wäschetag
    ▪️Fahrt nach Nagarkot
    ▪️Panorama View
    ▪️Mount Everest gesichtet
    ▪️Office work
    ▪️Gemütliche Unterkunft

    Was hat uns heute ein Lächeln auf die Lippen gezaubert:
    Nachhause telefoniert

    Mealplan:
    🕗 Frühstücksbüffet
    🕗 Frühstücksbüffet
    🕐 Dal Bhat
    🕐 Dal Bhat
    🕕 Tomaten Suppe, Veg. Fried Rice
    🕕 Nudel Suppe

    Besondere Begegnungen:
    Kleiner Hund, der auf einem Stuhl auf unserem Balkon geschlafen hat.

    Informatives:
    Klasse, dass diese Klimaanlagen auch warm machen können! 😬
    Read more

    Susanne Krebs

    Traumhaft!😍🗻

    3/11/20Reply
    B Thart

    😍 das werdet ihr im ganzen Leben nicht vergessen!

    3/12/20Reply
     
  • Day4

    Ankunft in Nagaskot in den Bergen

    February 29, 2020 in Nepal ⋅ ⛅ 20 °C

    Nach dem Mittagessen sind wir zurück zum Auto gelaufen und ich dachte ich mache auch ein Paar Fotos wies sonst so neben den ganzen schönen Kulturstätten und Hotels aussieht. Die meisten Gebäude sind noch von dem schlimmen Erbeben aus 2015 zerstört und es fehlt das Geld zum Wiederaufbau.
    Nachdem wir vom Auto abgeholt wurden ging es eine Stunde in die Berge hinauf.
    Die gesamte Breite von Nepal beträgt "nur circa 880km" aber wofür wir in Deutschland circa 7 1/2 Stunden brauchen, braucht man in Nepal 3 Tage.
    Die Straßen sind entweder überfüllt (in den Städten) oder total eng und eine Schlagloch-piste. Das schnellste was man fahren kann ist circa 60kmh.
    Auch wurde vor jeder Serpentine gehupt damit man keinen entgegenkommenden Fahrer auf den viel zu engen Straßen umfährt. Passieren tut eben nicht s weil sich mit maximal 30/40 fortbewegt wird.

    Der Ausblick über das Tal ist atemberaubend und das Hotel hat einen fantastischen Ausblick.
    Was schwimmen gehen anging war das Glück uns erneut nicht hold: jakuzzi und pool befinden sich in Wartung.

    Abends hat sich Tobi noch eine Massage für Nacken und oberen Rücken gegönnt während ich meinen mitgenommenen Roman verschlungen habe und Papa nochmal ins Fitness ist.

    Wir sind mit Roshit, unserem Guide der auch im Hotel übernachtet, zusammen Abendessen gegangen und haben uns über die Trinkgeldkultur und Politik unterhalten.
    Danach sind ich und Papa ins Bett während Tobi eine 2. Runde im Fitnessstudio eingelegt hat.
    Read more

    Bastian Scheuerer

    Sehr interessant. Viel Spaß wünsche ich Euch.

    3/1/20Reply
    Claudia Winter

    Was für ein bombastischer Ausblick 😍

    3/3/20Reply
     
  • Day25

    נגרקוט לדוליקל

    April 28 in Nepal ⋅ ⛅ 21 °C

    קמנו לזריחה מהממת,
    יוגה ונשימות על הגג,
    יורדים לארוחת בוקר ויאללה יצאנו

    מסלול קליל ומהמם ביופיו, רק קצת מסומן לא ברור
    ראינו בית מלון ענק ופלצני לכן עצרנו לקפה בכוסות פלצניות. המשכנו ללכת במסלולים שעוברים בכלום ושום דבר,וכבר נהיינו רעבים. מצאנו כפר ריק לגמרי מכל זכר ציוויליזציה של 2022 והחלטנו לעצור לאכול שם, מה שיש יהיה בסדר.
    היינו אטרקצית הכפר, כמעט חתנו אותי ואכלנו דאל באט מעולה.
    המשכנו ללכת, כשכל הדרך משחקים חידות תשבצי הגיון ואני כולי מבסוטה שזורמים איתי על זה.
    הגענו למקום שבו יוכלו לבוא לקחת אותנו מההום סטיי שבו סגרנו, אספנו את יובי ואדווה ונסענו לקבלת פנים מהממת אצל משפחה מקומית.
    אכלנו יחד דאל באט מעולה כולם שמחנו להיות יחד ולחוות והלכנו לישון
    מחר יש כמה תוכניות!
    Read more

  • Day4

    מנגרקוט לדוליקל

    March 20 in Nepal ⋅ ⛅ 27 °C

    הבוקר קמנו מוקדם כדי לראות את הזריחה השאיפה היתה להגיע למגדל של נגרקוט ממנו יש נוף מרהיב אבל מפאת הזמן עצרנו בנקודת תצפית אחרת ונהננו מהנוף כשמש כבר עלתה נכנסו לבית קפה אכלנו ארוחת בוקר וארזנו ארוחה לדרך והתחלנו ללכת. הלכנו לא יותר משעה והגענו לבור מים שם טבלנו כביום היולדנו עד שהגיע נפאלי ואמר לנו שזה בור המיים ממנו הם שותים התלבשנו והמשכנו ללכת כשפתאום במעבה היער שמענו קולת ירי התקדמנו בזהירות עד שהגענו לחייל שהסביר לנו שזה אימון צלפים של הגורקות (יחידת עילית נפאלית) כשהגענו אזור מיושב עצרנו ואכלנו את הסנדוויצם ואז תוך שיחה עם המקומיים הבנו שהגענו לפאתי העיר בנפה לקחנו אוטובוס למרכז עיר שהתבררה ככרך רציני ולכן החלנו לשוטט בה מעט קנינו ארטיקים נהננו מהשווקים ומהאוטנטיות של עיר שמזמן לא ראתה תירים במהלך שיטוטים בעיר הגענו לאיזו מאפיה עמוסה לקוחות ובו במקום נפלה ההבנה שזו ההזדמנות לטעום את המאפים הנפאלים אספנו לנו צלחת כול טוב לטעימות התישבנו לשולחן
    ופשוט נהנינו מכול ביס במעבר בין מאפים מתוקים למלוחים נסינו לבקש קפה מהמלצר דבר שלקח זמן רב והרבה תנועות ידיים אך לבסוף הגיע הקפה והוא היה נהדר ביחד עם שבקיה נפאלית זה הייה תענוג אחרי שטעמנו הכול פנינו את המקום לבאים בתור ולקחנו אוטובוס לדוליקל בציפיה חפגוש את תמיר ויעלי בגסטהוס שבו קבענו להיפגש אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. תמיר ויעלי נתקלו בקשיים להגיע לגסטהווס והגעו רק כשעה אחרינו כשהגיעו עלינו לגג ליוגה ומתיחות מול שקיעה אחרי השקיעה הזמנו ארוחת ערב ונכנסנו למקלחות אחרי המקלחות ירדנו לאכול, ארוחת הערב הייתה פשוטה אך משביעה אחרי הארוחה שתינו בירה והזמנו טרקרים גרמנים לשבת איתנו לכוס בירה השיחה זרמה כמו הבירה עד שראינו שמחצית הלילה כבר עברה נפרדנו יפה ונכנסנו למיטות נרדמנו לקול צפירות האוטובוסים הנפאלים שעברו מכביש מתחתנו
    Read more

  • Day7

    יום שני בעמק

    March 20 in Nepal ⋅ ☀️ 9 °C

    אחרי שינה במיטה ראשונה עם פשפשים (שהתגלו כזבובונים) קמנו בחמש בבוקר לראות את הזריחה.
    למגדל המומלץ לתצפית לא הגענו אבל לספסל עם תצפית כן. הזריחה הייתה יפה על אף האובך ואולי בזכותו ולאחר מכן המשכנו בהליכה נעימה בתוך ירוק מוצל וכפרים פנימיים יותר מהיום הקודם.
    את ההליכה עשינו בעצלתיים ונעזרנו רבות בהכוונה מהמקומיים כך יצא שירדנו מהשביל הליכה והגענו לכפרים הצמודים, הלכנו דרך טרסות ונחלים ולבסוף הגענו לפאתי בנאפה, העיירה המקומית בה כולם מוכרים הכל.
    אני ותמיר פחות התלהבנו ממנה אז התפצלנו מאיילת עילי ונדב ויצאנו לתפוס אוטובוס לדוליטהל, עיירה ליד שאמורה להיות ירוקה ובעונה המתאימה אף משקיפה לאוורסט.
    כשהגענו ירדנו בתחילת ההר עליו כל ההוסטלים היפים והחלטנו לטפס אותו, כשהגענו לרחוב הראשי ביקשו מאיתנו לשלם כניסה.
    מבולבלים אך נחושים לא לשלם יותר כניסות על רחובות אקראיים החלטנו לנסות לבוא מהכיוון השני.
    כשהגענו לרחוב המקביל מצאנו עלייה לתוך יער, כשנכנסו לתוכו גילינו ג’ונגל עצום, מלא מדרגות ומסתבר שבתוכו יש פסל של בודהה גדולה וזהובה. לאחר טיפוס לא קצר הגענו לבודהה שם חלצנו נעליים וקיבלנו כפכפים ״נקיים״ וראינו נפאלים רבים מסתכלים עלינו בחשדנות וכמובן מצלמים *טיקטוק* עם הבודהה הגדולה.
    לאחר מכן המשכנו הטיפוס הגדול שלנו וירדנו את חלקן עד שהגענו להוסטל שם חיכו לנו עילי נדב ואיילת מתפאננים במרפסת.
    אכלנו ארוחת ערב וישבנו עם זוג חברים גרמני נחמד שנדב הזמין, שגם עשו את סובב עמק קטמנדו, והכי חשוב צחקו מכל מה שתמיר אמר. לאחר מכן הלכנו לישון ובבוקר כבר התארגנו לחזור לעיר.
    בקטמנדו עשינו סידורים לקראת היציאה מחר (שלישי) לאנפורנה- קנינו עוד קצת ציוד, ניסינו ללא הצלחה לשלוח כביסה, הוצאנו כסף וסגרנו אישורים מול הסוכנות.
    בערב חגגנו על ארוחה במסעדה יוקרתית ומפנקת עם פיצות פסטה מלא קינוחים ואלכוהול שעלתה 50 שקלים לאדם והלכנו לישון שינה עמוקה במיטה נקייה לקראת היציאה המוקדמת.
    Read more

  • Day26

    נקודה מעניינת- אמא בנפאלית = אמא

    בוקר טוב לבני השבט!

    רון ואני פתחנו את הבוקר באימון בטן ואחכ יצאנו לארוחת בוקר.
    הלכנו לשבת בבית הבישולים (הבית שלפני רעידת האדמה) ושם אמא טולימאיה בשלה דאל באט
    בינתיים שתינו תה ועוגות והמתנו לארוחת הבוקר.
    אחרי שעתיים גילנו שאין ארוחת בוקר בנפאל וזה לא המנהג שלהם.

    אוקיי.. רעבים אך מאושרים הלכנו לפגוש את כולם לסיבוב בכפר, שתינו צ'אי נפאלי, דברנו עם המקומיים החייכנים וחזרנו כל אחד לביתו לאכול צהריים דאל באט.
    הייתי רעבה מאוד אכלתי המון בהגזמה.

    אח''כ רצינו לצאת לנאם בודהה אבל ירד גשם אז המתנו כל אחד הלך לעיסוקיו
    אני התחלתי ספר מצוין, רון עשה אימון עם פורנה, אני נרדמתי, רון ופורנה התחטבו

    הבנות הגיעו אלינו עם פירות יער שונים והיה דיון סוער איך קוראים לתות שגדל על העץ (תות עץ או עץ תות??)

    יצאנו לנאם בודהה בדרך מהממת העוברת בג'ונגל קטנטן, פגשנו תיכוניסטים במה שנקרא'פיקניק' אך משמע- מסיבה.
    רקדנו יחד ועשינו חיים ואז המשכנו למקדש של בודהה
    אכלנו צ'אווים, נפרדנו מהבנות והמשכנו למנזר.
    נפרדנו מיוב ואדווה והמשכנו חזרה הביתה.
    הליכה קצרה של 30 דק בגשם
    קסום כיף מצחיק שיחות טובות
    קנינו בירה חזרנו הביתה
    אמא טולימאיה האכילה אותנו בצאווין(נוסף!)
    ישבנו כל המשפחה לבירה ולקידוש שישי קטנטן בו עשינו מסורת משותפת של רון ושלי מהבית- כל אחד אומר משהו טוב שקרה לו השבוע

    אכלנו דאל באט - עם עוף הפעם!

    רון קבל במתנה ליטר וחצי רוקסי , הרצנו בדיחות על לאן זה יקח אותו
    הערב הסתיים בחתונה עם נמר
    מחר יום חדש
    Read more

    Iris Etgar

    יוב כל יום נשמע יותר מקסים מהקודם

     
  • Day24

    בוקר טוב לעמק!

    April 27 in Nepal ⋅ ☀️ 26 °C

    סובב קטמנדו

    בוקר פינוקים אחרון, עצירה אצל ידין להשאיר סוודר שישלח ארצה ופרידה קצרצרה, זורקת מוצ'ילה גדולה בבית חבד ויאללה לבנות !
    שלום לכולם סיפורין חיוכים, פגשתי את רון שהצטרף אלינו לסובב
    גילנו שכולנו לא ישנו הלילה אז שמחנו ותהינו איך זה יצא שלכולם היה לילה נורא
    יצאנו באוטובס לתחנת אוטובוסים, לקחנו אוטובוס לבקטפור- עיר מאוד יפה ועתיקה שנפגעה ברעידת אדמה ועכשיו בשיקומים , כל מיני דברים לראות שקשה להסביר במילים כי זה רנדומלי כזה

    לקחנו עוד אוטובוס לנגרקוט מצאנו מלון אכלנו ערב טוב שינה טובה
    וזהו, מחר מטרקים
    Read more

  • Day7

    Vallee de Katmandu - Namobudha

    March 17, 2019 in Nepal ⋅ ⛅ 23 °C

    A Dhulikhel nous galérons un peu pour trouver un logement (à la fois Google et Hostelworld se trompent d'adresse... ). On emploie finalement les bonnes vieilles méthodes en abordant des touristes dans la rue. Bien nous en a pris, nous finissons chaleureusement accueillis par Sharmila, femme généreuse et entrepreneuse, qui nous raconte avoir créé un orphelinat ici dans sa ville natale, malheureusement pris d'assaut suite au séisme de 2015. 48 enfants y vivent et elle vient juste d'inaugurer un nouveau bâtiment. Vivent aussi dans sa guesthouse une bande de stagiaires en médecine, qui semblent se sentir comme à la maison !

    Le lendemain : en route vers Namobudha, haut lieu du bouddhisme où vivent près de 250 moines. Le lama Rinpoche y donne des conférences, on peut aussi suivre des cours d'etudes bouddhiques ou de nepali. Cela attire aussi beaucoup d'occidentaux sans doute en quête de spiritualité !

    Sur le chemin nous sommes accompagnés par un sympathique Népalais du coin, Vinod, qui gère une ferme de légumes bio et une guesthouse. Sa maison sur les hauteurs de Dhulikhel a malheureusement aussi été détruite en 2015. Avide de discuter, il nous pose plein de questions... Et répond aux nôtres ! Il nous montre en passant le temple où Mathieu Ricard - écrivain vulgarisateur du bouddhisme et de l'art de méditer, de ce que j'en sais - sejourne régulièrement.

    Arrivées à Namobudha, nous nous battons pour ne pas payer un nouveau "droit de passage", déjà acquitté le matin à Dhulikhel ! Depuis la nouvelle constitution et l'evolution du Népal vers le fédéralisme avec plus de pouvoir aux 7 provinces et à leurs municipalités, cela signifie souvent double paiement pour les touristes ! (Permis au niveau national puis diverses demandes de paiement plus ou moins justifiées par les municipalités, sans compter les guichets non officiels...). Après quelques haussements de tons (encore assez courtois), nous sommes exonérées.

    Mais revenons-en au monastère...
    A 15h30, nous assistons à une cérémonie regroupant une centaine de moines bouddhistes...de 4/5 à 20/25 ans. Cela semble être a cheval entre un cours et une messe. On ne comprend pas tout ce qui se passe... (Ils passent de manger des gateaux et boire du milk tea - sans doute pour tenir le coup des 2 h de cérémonie...- a se flageller en se mettant des coups de poing dans le dos...). Mais les rires et expressions des jeunes moines, les sons de leur psalmodie, les vibrations du gong et des trompettes et les couleurs éclatantes de la grande salle nous envoutent et nous enchantent... Jusqu'à nous endormir un peu ! Comme dit Vinod, venu à pied jusque là haut pour une pause paisible : "Good vibrations".

    Nous nous en retournons, détendues, dans une drôle de guesthouse pas encore terminée (il n'y avait plus de place dans celles du monastère). Cf la photo de salle de bains-wc- la plus petite du voyage !
    Read more

    Marie Laure Gillette

    Super beau et colore On imagine une ambiance festive et chaleureuse

    3/20/19Reply
    Caroline ARNAUD

    Super photo Marie !!!

    3/20/19Reply
    Caroline ARNAUD

    Des coups de poing dans le dos 😂 pour chamailler ?

    3/20/19Reply
    2 more comments
     
  • Day33

    Premiers apprentissages à vélo

    April 12, 2019 in Nepal ⋅ 🌫 17 °C

    Parmi mes premiers apprentissages, il y a les impondérables du voyage à vélo :
    - bien se protéger, du soleil, de la chaleur, de la pollution, de la poussière. Contente à ce titre de ma large chemise en coton superposée à un t-shirt technique plus serré. Elle couvre du soleil et des regards, même si elle sent vite mauvais... Caleçon long sinon. Je crève de chaud mais n'ose pas le court. En dehors des villes (de Katmandu uniquement?), les femmes ne montrent pas du tout leurs jambes.
    - dans les descentes, ne pas sourire en ouvrant la bouche, au risque de gober mouches et papillons,
    - ne pas oublier qu'avec les sacoches on est plus large et moins agile. Attention donc aux demi tours serrés, avec un guidon lourd, moins maniable !
    - accepter d'être lent... Dès qu'une côté arrive, je sens directement le poids qui me leste et la nécessité de redoubler de force et d'energie . Pas trop de possibilité non plus de "prendre mon élan" à la sortie d'une descente, je suis très vite ralentie par mes kg !

    Il y a aussi les apprentissages spécifiques au Nepal :
    - hiérarchie des routes : c'est simple c'est la "highway" ou rien, les routes plus petites étant des pistes bosselées non asphaltees, donc non praticables par moi qui ne suis pas à VTT... Hathi (mon vélo) est lourd et je sais bien que si je me retrouve à devoir le pousser dans les pentes (ce jour arrivera, mais je préfère le retarder !) ce sera... dur si ce n'est pas trop realisable.
    -côté orientation et outils donc, oublier "maps.me" (vélo), qui ne cesse de proposer ce type de pistes improbables. "Google Maps" (voiture) convient mieux ! De toute façon pour sortir du Népal je n'ai qu'une route à suivre en continu : la highway n°1.
    - ne pas sursauter ni prendre pour soi tous les coups de klaxons. Au début je n'arrêtais pas de croire que j'avais fait tomber un objet ou que mes sacs étaient mal fixés... mais les gens klaxonnent juste pour prévenir de leur présence. Au fait, vous le savez sans doute, mais le klaxon nepali /indien, par rapport à un européen, est un peu ce qu'un Bollywood est à un film "classique": plus long, plus chantant, plus joyeux, plus dansant, mais... il peut aussi vite vous casser les oreilles !
    - ne jamais s'enflammer en prenant trop de vitesse. Même si les routes que j'ai suivies sont en assez bon état, le nid de poule n'est jamais loin... Ma sacoche de guidon en fait les frais en dégringolant au moindre creux ou à la moindre bosse pris trop vite. Les Allemands de Vaude n'ont pas pensé aux routes nepalaises en concevant leur système "click & fix"... J'ai aussi vu un scooter avec 2 gars dessus faire un vol plané suite à une sorte de dos d'âne surprise...
    - éviter les serpents. la plupart du temps ils ont déjà ete écrasés mais pas tout le temps !
    - se préparer à retenir sa respiration quand on voit un camion, un bus ou une jeep fumer noir. J'ai testé le masque anti-pollution mais je n'arrive pas à respirer avec et il me tient trop chaud.

    Sinon que dire? Il suffit de pédaler...et on avance.
    Les petits plaisirs en chemin :
    -Les femmes avec leurs saris colorés assises en amazone sur les scooters derrière leurs gars, voile et tresse au vent, regard intrigué mais fier,
    -Les enfants joyeux et foufous face à mon vélo... A qui je fais coucou, mais ce sont parfois des vieux au sourire édenté qui me rendent le salut !
    -Des mirinda ou coca bien frais achetés aux échoppes en guise de pause. Il y a généralement peu d'ombre et de fraîcheur. Je rêve d'un "lassi" frais, dun "curd" ou d'une glace mais cela fait longtemps que je n'en ai plus vus !
    -Après quelques jours, me sentir plus à l'aise avec "Hathi" et mon matériel : avoir mieux réglé tout, trouvé une place pour chaque objet dans mes sacoches... A partir de quand pourrai-je me dire que je suis rodée a cette entreprise, je ne sais pas. En tous cas, ça y est, je suis dedans !
    Read more

    Yohan Unvoy

    Celui qui donne du courage, le patriarche , celui qui protège. C'est un peu notre Archange Mickaël en équivalence.

    4/15/19Reply
    Chloé B

    On peut noter que le mot récurrent c'est le "coca" (nom de code pour EPO? Ehe)

    4/16/19Reply
    Aline en roue libre

    On fait avec les moyens du bord... Coca et Mirinda (le fanta de l'international !) sont mon EPO. mais je m'essaye aussi au Redbull depuis 2 jours !!

    4/16/19Reply
    6 more comments
     

You might also know this place by the following names:

Kābhre Palānchok, Kabhre Palanchok