Reset search
Nepal
Satellite

Nepal
Kalapathar

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Travelers at this place
    • Himālaya & The Silk Road
      1
      Day 25

      Day 25: Kala Patthar

      April 14 in Nepal ⋅ ☀️ -12 °C

      Everest Base Camp may be what everyone sets out to do, but in my opinion, Kala Patthar is the real jewel in the trekking crown. Kala Patthar is a 5,645 m vantage point with gorgeous vistas over mahoosive peaks in every direction. It sits some 300 metres above Base Camp and comes with an even more stark view of Everest unlike any we'd seen before. So with the hour barely 6 am as we departed Gorak Shep, we were delighted to bear witness to the perfect conditions: shimmering snow, unblemished blue skies, and the sun's rays gently easing in the day from over the Himalayan horizon. It was peaceful bliss. Or at least it would've been if not for the punishing ascending altitude we were about to undertake.

      As we began our ascent, we were surprised to see other trekkers descending already, at 6 am? That's keen, we thought, as we continued to shuffle our way up the icy incline. Thomas seemed to be coping okay but I've got to say, it was the hardest 'easy' climb I've ever done; wheezing for breath after every few steps and ascending in painful slow motion. I say 'easy' climb because, if not for the altitude, it really should've been. But my god, altitudes that high can be crippling not only on the legs, but on the lungs, and even the brain too, taking sheer determination to stagger to the summit. It had taken us three hours to complete the 500 m of ascent, and our prize: front row seats in an amphitheatre of dramatic snow-capped mountains, headed by its showpiece: Mt Everest, the tallest on Earth. Perhaps ironically though, Everest was probably one of the less impressive views, with Pumori, Lingtren and the nearer Nuptse jarring into the sky, all appearing larger. Still, we lingered on the view out in every direction, and gawped at the climbers' route up to Everest's summit via the wild Khumbu icefall and lumpy Hillary step. Here, we also enjoyed some more enthusiastic celebrations and snapped plenty of photos in the still solitude of the summit. I also got to wave my Kala Patthar hat from the very place it described.

      The descent back down was much more brisk, and upon returning to the teahouse, we decided on the first food of the day. I knew something wasn't quite right: I'd felt hungry, but also that I didn't want to eat. Still, I picked away at a pancake and we eventually set off on our way back down. We'd made it barely a few steps out from the front of the teahouse when I then paused to put on my sunglasses, turned, and threw up both violently and repeatedly. Shit. Vomiting isn't a particularly good sign when it comes to altitude, and combined with the symptoms both Thomas and I had been experiencing over the previous couple of days, we decided we needed to take more responsible action and adapt our plans. We had previously intended on attempting the giant Cho La pass over a glacier to Gokyo lake, thus hoping to end today in the village of Dzongla. But feeling rough in ourselves, we instead descended back to Lobuche, where we'd evaluate our plans going forward.      Read more

    • Himālaya & The Silk Road
      Day 24

      Day 24: Everest Base Camp

      April 13 in Nepal ⋅ ☀️ -12 °C

      Time for a much overdue footprint if phone signal permits. Our experience of Lobuche was relatively pleasant and the night nowhere near as cold as we'd expected.

      Our first mission getting going for the day: get to Gorak Shep. Gorak Shep is the highest settlement anywhere before Everest Base Camp at an altitude of 5150 m, where atmospheric oxygen levels are 50% what they are at sea level, so as you can imagine, everything feels a lot more lethargic up there.

      This section was split into two parts: the first, a gentle amble up the valley; the second, a tiring scramble up, down, forward, and back over the glacier's scattered scree. After a few draining hours, we reached Gorak Shep and whacked down our big bags into our room, before slumping into the dining room for some lunch. At this point, Thomas confessed his questionable condition (altitude sickness is a bit like that, you can feel decidedly unwell but sort of confused as to how?), while I was also showing some signs of being worse for wear (namely, extreme tiredness and an aggravated cough famously dubbed as the Khumbu cough.) Anyhow, we mustered our strength and decided to push onto Base Camp while we still had the chance.

      By this point in the day, the regular afternoon clouds had begun to roll in, and the mild-sounding 2 miles onto Base Camp was beginning to drag, as we again navigated haphazard boulder fields which mounted the glacier. Turning a corner, you get your first glimpse of Base Camp itself, practically a vast city of yellow and orange tents which sprawl precariously all the way up to the Khumbu icefall. With our destination in line of sight, we descended a ridge and just like that, we'd made it!

      We afforded some subdued celebrations, hugging each other and enjoying the 5,364 m altitude as our trek's main objective. We then joined the queue (yes, queue) to get a picture with the famous 'Everest Base Camp' boulder and newly installed Hillary and Norgay sign where we commemorated our place under the world's tallest mountain with some quietly pleased pics.

      As we still mooched around at Base Camp, the heavy clouds began to spew spatterings of snow down: the start of the 5 cm of snowfall forecast for the afternoon! Fearing a blizzard, we lumbered our way back to Gorak Shep, admiring the surroundings as they turned from snow-dusted to snow-buried. Still, we got back in one piece (or two pieces), tucked away some food, and hunkered down for the coldest night yet: Gorak Shep is so high and so cold that they don't even have water.      Read more

    • TravelerHimalaya Trekking
      Day 12

      Himalaya Tour Summary

      April 19, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ -2 °C

      Leider hat mich an dem Tag nach den Einträgen die Höhenkrankheit gut erwischt. Ab da habe ich mich erst einmal mehrere Tage appetitlos und mit möglichst viel Schlaf und Ruhe auf unserer Route weitergeschleppt.

      Als mein Körper dann kurz vor dem Everest Base Camp endlich aufgeholt hat, war ich froh, dass alles noch wie geplant geklappt hat und ich einen Teil der Reise noch mehr genießen konnte. Offensichtlich habe ich deshalb gemischte Gefühle über die Reise, aber der Teil des Himalayas, den wir gesehen haben, ist insgesamt schön und beeindruckend und ich würde es weiterempfehlen, wenn man tendenziell wenig Probleme mit der Höhenkrankheit hat oder ausreichend Zeit für die jeweilige Route mitbringt. Zum Everest Base Camp fand ich unsere Route einen schönen Kompromiss aus Dauer, Natur und anderen Touristen (Base Camp über Gokyo Valley).      Read more

      See translation
    • Nepal/Everest Base Camp Trek
      1
      Day 12

      Kala Patthar ➡️Lobuche➡️Dhugla➡️Pheriche

      April 12, 2023 in Nepal ⋅ 🌙 -11 °C

      Das war's jetzt aber mit persönlichen Challenges 😅 auch wenn der heutige Tag davon noch genug zu bieten hatte... Beginnend mit der Entscheidung, freiwillig um kurz nach 3 nachts aufzustehen, 500 Hm einen Hügel hinauf zu steigen, dort bei etwa - 17 bis - 20 Grad auszuharren, um den Gipfel des Mount Everest im Sonnenaufgang sehen zu können, näher als zuvor, deutlicher als zuvor... Ein unglaubliches Gefühl 🤩 heulen und so, wie bei mir immer... Und dann spürst du den Frost 🥶 ich muss dazu sagen, ich war bekleidet mit Vollausstattung Merinowolle... 3 verschiedene Hosen, Merino Unterwäsche, ein kurzes Shirt, 2 lange Shirts und 2 Jacken 😁 aber wenn du anfängst zu frieren, dann ist der Spaß vorbei... Vor allem Hände und Füße bekommst du dann einfach nicht mehr warm... So haben wir unsere Fotos gemacht, eine Weile gewartet, aber besonders bunt ist der Sonnenaufgang dort sowieso nicht, denn die Sonne geht dafür auf der falschen Seite auf 😉 aber... Nochmal einen kleinen Gipfel erklommen, 5.644m, höher sind wir nie zuvor gekommen 💪🏼 die zweite Herausforderung des Tages, also eher zeitgleich, bestand darin, dass ich gerne meine Glückwünsche für unser großes Knöpfchen pünktlich zu deutscher Mitternacht übertragen hätte... Aber... Natürlich Pustekuchen 😜 abends werden in Gorak Shep natürlich Strom und WLAN ausgestellt, und das lokale Netz geht schon 1000m weiter unten nur sporadisch 🤷‍♀️ also entspannt bleiben, was bleibt einem übrig... Immerhin konnte ich mittags in Dhugla auf unserem Weg nach unten den Wirt überreden, mir den WiFi Zugang günstiger zu geben, damit ich endlich meiner Großen zum Geburtstag gratulieren kann 🥴 immerhin hatten wir es geschafft, ein schönes Gipfelherz für Enya zu produzieren ❤️ Happy Birthday big girl!!! So nun, direkt nach unserem frühen Aufstieg, frostigen Abstieg und einer kurzen Teepause haben wir uns nun auf den Rückweg gemacht... Sportlich motiviert planen wir, morgen schon bis Namche Bazar zurück zu sein... Heute haben wir eine kleine Schleife bergab durchs Tal über Pheriche gemacht, hinunter bis auf 4200 Hm, wo wir nach einer heißen Dusche im Gastraum am Ofen sitzen und nicht glauben können, jemals wieder solchen Komfort zu erleben 😅 wir kamen noch einmal vorbei an Everest Memorial und die Farben der Natur wechseln ganz langsam wieder von grau zu leichtem braun... Ich bin überzeugt, morgen werden wir wieder grün sehen 🤩 begegnet ist uns sogar ein blinder Mann, der entgegen unserer Richtung im Aufstieg zum EBC war... Wahnsinn, oder? Überhaupt bringt einen dieses ganze Erlebnis hier wirklich auf den Boden... Wenn man sich fragt, wie man ein Leben lang bei diesen Temperaturen ohne warme Dusche und Heizung auskommt? Wie man in einem Dorf, das man wohl nie groß verlassen kann glücklich werden kann, mit eingeschränkter Bildung, keinerlei Freizeitangeboten, null Komfort... Mir selbst hilft es, ein wenig besser zu verstehen und wertzuschätzen, wie privilegiert wir alle, die das hier lesen, aufgewachsen sind und wie unbeschwert unsere Kinder aufwachsen können... 🙏🏼 Zum Nachdenken regt es allemal an... Ihr seht heute hauptsächlich ein paar Landschaftsbilder unseres ersten Tages auf dem Rückweg und natürlich Bilder vom Gipfel 🏔️ da wir heute recht stramm und auch früh unterwegs waren, wird auch dieser Abend früh enden... Morgen warten dann, wenn wir fit sind wie geplant, gute 10h Weg nach Namche... Aber... Dort wird es Plusgrade haben!!! Mit langsamen Schritten Richtung Sommer 😅☀️ denn irgendwie können wir es noch nicht realisieren, dass wir in etwa 3 Tagen bei 30 Grad in Kathmandu zum Sightseeing unterwegs sind 💫 gute Nacht von uns, meine Große, hab noch einen wunderschönen Tag, und dem Rest die herzlichsten Grüße nach Hause, auch allen die für Nayeli so fantastische Ferien bereiten... Beste Familie der Welt ❣️ Tati und KevinRead more

      See translation
    • Lune de miel
      132
      Day 12

      Kalapathar & Everest Base Camp

      November 14, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ -8 °C

      Toujours en pleine forme, on visite le camp de base de l'Everest (vide à cette période de l'année, les alpinistes tentent habituellement l'ascension au printemps). On enchaîne sur un coucher de soleil depuis le Kalapattar avec vue sur le Nuptse, le Lhotse et l'Everest. On y retourne le lendemain matin pour faire l'ascension jusqu'au sommet cette fois (5560, point culminant du trek).Read more

      See translation
    • Vagabond à travers Inde&Népal
      2
      2
      Day 56

      16e jour : Everest Base Camp

      April 10, 2023 in Nepal ⋅ ☀️ -9 °C

      Après 2 semaines de marche, et plusieurs beaux sommets à notre actif, nous avons rallié le camp de base de l'Everest 🎉.

      Après un réveil à 4h15 (nouveau record😁) nous avons quitté Lobuche à la frontale !
      C'est une toute première, et nous devons admettre que ça vaut le coup ! Dès 5h les premières lueurs font leurs apparitions et nous avons eu l'opportunité de voir les montagnes s'éclairer les unes après les autres. Par contre à cette heure là, qu'est ce qu'on se gèle...
      Ça doit être à cause de l'altitude que le soleil se lève si tôt !

      Jusqu'au au camp de base il y a environ 4 h de marche, d'où notre réveil si matinal ! Nous souhaitions arriver assez tôt pour ne pas être noyés dans des cohortes de touristes.
      Vers 7h nous avons atteint Gorakshep où nous avons pu laisser nos sacs, c'est là où nous allons dormir ce soir.

      De Lobuche au camp de base, nous avons du franchir plusieurs glaciers, c'est à chaque fois super physique et exigeant !

      Vers 9h nous avons enfin rallié le Base Camp 🎉.
      Quel plaisir d'avoir réussi la passe d'hier et l'enchaînement avec le camp de base aujourd'hui ! C'est officiel, nous pouvons dire que nous sommes bien acclimatés à 5000m 😁 (Leo inclut, c'est dernière lui les nuits avec mal de crâne 👌)!

      Nous sommes ensuite restés deux bonnes heures au camp de base.
      Ça nous a permis d'y observer l'animation et de profiter de la présence de l'énorme glacier !
      Ce camp s'étale sur près d'1,5km, c'est impressionnant, il devait y avoir pas loin d'une centaine de tentes !
      Et ce qui est encore plus impressionnant c'est que ce camp repose sur un glacier, le glacier de l'everest.
      Un glacier c'est quoi ? Il faut s'imaginer une espèce de mer de glace recouverte par endroit de rochers et de sable. Et cette mer de glace a des formes très irrégulières, certainement façonnées par le vent.
      C'est à dire que que pour chaque emplacement de tente, il a fallu dégager les rochers présents et tailler à même la glace une petite plate-forme ! C'est un travail énorme !
      La saison des expéditions pour l'everest commençant début mai, nous avons pu assister à cet énorme chantier.

      Après en avoir pris plein la vue, et après avoir fait la photo touriste devant le rocher emblématique du base camp, nous sommes retournés à Gorakshep pour manger.
      C'était encore une belle journée avec plus de 6h de marche !

      Petite remarque : c'est dingue de voir à quel point le base camp est touristique ! Nous avons croisé des dizaines de groupes bien fournis, ça donnait l'impression que le rocher du base camp était le cœur d'une grosse fourmilière !
      Demain nous quitterons la route du base camp pour aller en direction des lacs Gokyo. La bas, nous serons bien plus isolés et loin des foules normalement 😁

      2e petite remarque : Jusqu'à présent nous pouvions remplir nos gourdes aux lodges sans soucis. Bien sûr l'eau n'est pas potable, il faut donc la filtrer ou mettre des pastilles.
      Mais à gorakshep, l'accès à l'eau est tellement difficile qu'ils n'en donnent pas (même de l'eau non potable..). Il nous a donc fallu acheter des bouteilles d'eau au prix exorbitant de 500 roupies le litre (3,5€). C'est le prix que nous payons pour une nuit en lodge à deux 😅.
      Tout ça pour qu'au final le lendemain matin, nos bouteilles soient complètement gelées 😂.      Read more

      See translation
    • Travelerנפאל מרץ- מאי 2022
      Day 45

      קלה פטר " הכי גבוהה שנגיע הפעם "

      April 30, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ -3 °C

      אני קם מהשעון של איילת בשעה ארבע וחצי רואה שהשמיים נקיים יחסית. מעיר את איילת ורץ לחדר של הבנות לעיר גם אותן הן חצי ערות אני מזרז אותן שלא נפספס. אנחנו יוצאים קצת פחות מוקדם מכולם כדי להימנע מקריסה נוספת של ליאור (כמו שהייה בבוקר הפס ובעוד בקרים קרים ומוקדמים ) נפגשים מחוץ לחדר לבושים בכל הבגדים החמים שלנו חוץ מאיילת שייש לה חום גוף מטורף והולכת עם מעיל גשם דק. מלאי התרגשות מתקדמים בזריזות לעבר העליה. מתחילים לעלות ביחד, מסביב הכול לבן שלג רך וטרי כמו שלא ראיתי בחיים. אחרי שתי דקות בערך ליאור ושקד מאטות אני מסתכל על שקד שמסמנת לי הכול טוב תתקדמו אני ממשיך עם עדי ואיילת לטפס ממזרח בוקע אור ראשון השמש מנסה להציץ מצדדיו של ההר הגבוהה בעולם. לפנינו הולכת דמות עם מעיל שחור שלפתע מסתובבת וקראת לעברינו "אתם באים או מה" אנחנו מזהים אותה מיד זו שוהם שהייתה עם איילת ושקד בצבא ופגשתי באנפורנה. אני מסתכל אחורה ולא רואה את הבנות אחרי התיעצות עם עדי אני מחליט לרדת לוודא שקד וליאור לא בורחות למטה. אני רץ במורד העליה עד לנקודה בא אני רואה אותן והן עומדות אני מבין שהן לא יגיעו אלי בזמן הקרוב וירד עוד חמישים מטר לכוונן. שקד מסבירה לי שככה מתקדמים - ליאור הולכת 5 צעדים ועוצרת לרעוד שוב למשך דקה או שתיים ואנחנו אחריה חמישה צעדים דקה מנוחה. מדי פעם ליאור משתפת אותנו בסבל שלה ומוציאה קללות ויבבות. הקור והבוקר מעוררים בה בחילה שמקשה על ההתקדמות ככה אנחנו עוברים חצי עליה, עוד עצירה וברגע של חולשה ליאור מסננת "מפגרים מה עשינו לעצמנו בא לי לרדת" אני ושקד צוחקים עוזרים לה לקום וממשיכים עוד קצת ואז קורה הרגע המיוחל השמש יוצאת מאחורי ההר וליאור שכחת כל קושי פותחת רגליים ומתחילה ללכת בקצב אני ושקד אחריה מציבים יעדים בעליה ומתקדמים לאט לאט. עם הזמן הולך ומתחזק בי הפחד שאיילת ועדי היתיאשו ויתחילו לרדת, אבל לא הן לא התייאשו וחיכו לנו בפסגה אנחנו רואים מרחוק את הבף הכתום ומבינים שהצלחנו! מגיעים למעלה מפרקים את כול הפיצוחים נישנושים וממתקים שהיו לנו. נהנים מהנוף מצטלמים ומתחילים לרדת אחרי ארבעים דקות אנחנו למטה בגסטהווס. השעה 9:30 בעל הגסטהווס מבקש שנפנה את החדר בהקדם כי בדרך כלל הצ׳ק אוט הוא בתשע בבוקר אנחנו שבורים מהנהנים אבל מזמינים תה שותים אותו ומתחממים אני מזמין ארוחת בוקר ועולה לארגן את התיק כי רוקנתי אותו לכבוד הטיפוס אחרי חצי שעה של אריזה אני מוכן וגם הבנות אנחנו יורדים לחדר האוכל אוכלים ארוחת בוקר ובשעה 11 מתחילים במסע הירידה בדרך ללוקלה השלג כמובן מתחיל לרדת ברגע שבו אנחנו יוצאים מהגסטהווס מוסיף קושי לדרך הלא פשוטה סלעים ודרדרת, שלג ורוח. לעדי כאובת העין וקשה לה ללכת כי היא לא רואה והרוח שולחת קור לעין הפגועה. אנחנו מגיעים ללבוצ׳ה מרחק 4 קילומטר בכוון הירדיה אחרי 4 שעות. עושים סקר הוסטלים קצר בוחרים באחד שמבטיח מקלחת רותחת. מתמקמים ושולחים את עדי שלא התקלחה עדין מאז תחילת הטרק למקלחת ואחרי עשר דקות היא יוצאת עם פרצוף מזועזע " המקלחת נוראית " היא מכריזה ומבקשת ממני לבוא לעזור לה לפתוח את הדלת של החדר. אני מגיע מנסה לפתוח ולא מצליחמבין שהיא נעולה ומתחיל לעכל את הבלאגן שעומד בפנינו. אני שולח את עדי לחדר שלנו ללבוש בגדים חמים ממניאו מאיילת והולך לדבר עם מנהל ההוסטל שלא כל כך משתף פעולה. הוא בא להיסתכל אבל לא מועיל הוא חושב שייש משהו בפנים אבל כשאנחנו מסתכלים מהחלון רואים שהמנעול הפנימי נתקע הוא אמור שימצא פיתרון ואני חוזר לחדר האוכל החמים. אחרי כשעה עדי כבר הפשירה והיא הולכת לחדר להיתארגן ( אנחנו חשבנו שכבר נפתח ) היא חוזרת ואומרת שהחדר עדיין נעול שקד ואני ניגשים לאיש בקבלה והוא בא מלווה בעוד מדריך לנסות שוב אך ללא הצלחה הוא לא מוכן לשבור את הדלת בלי שנתחייב לשלם ואנחנו לא מוכנים לשלם על שטות כזו שבכלל לא באשמתנו. המדריך הנפאלי הולך למטבח וחוזר עם סכין ומנסה לפתוח אך ללא הצלחה אני כבר מאבד את זה והולך חזרה לחדר האוכל מאחורי אני רואה את המדריך הנפאלי נכנס לחדר האוכל הולך למטבח ומביא סכין גדול יותר חצי דקה אחרי ושקד מגיע בהתרגשות מודיעה שהדלת נפתחה. הבנות מתלבשות חם אני לוקח מעדי את הביגוד החם שלי לובש אותו בעצמי. לקראת ערב עדי מחליטה להיתיעץ ברופא של חברת הביטוח שממליץ על פינוי אבל מציע שנחפש רופא לבדיקה אמיתית. האיש בדלפק מקשר אותנו לרופאה שנמצאת בכפר כי היא עושה מחקר על השפעת כדורי גובה. הרופאה מקסימה במקור מקטמנדו מדברת איתנו באנגלית מעולה בודקת את עדי ומסבירה על המחקר שלה תוך כדי. היא ממליצה על פינוי כי אין לה מספיק ציוד לבצע בדיקה רצינית. עדי נכנעת ומדבר עם המוקד של מגנוס שמבטיחם לשלוח מסוק מחר בבוקר אנחנו אוכלים ארוחת ערב הולכים לישון. היום הייה ארוך וחדר האוכל עמוס באנשיםRead more

      See translation
    • Happy Nepal Trek sept-oct 2022
      Day 14

      J12 Kala Pattar puis direction Pangboche

      October 9, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ -1 °C

      Gyalje vient nous réveiller à 4h du matin comme convenu car la météo est excellente, aucun nuage en vue. Denis n'a pas dormi de la nuit à cause de l'altitude... on se prépare avec nos affaires les plus chaudes, un aspirine avalé pour les maux de tête, les lampes frontales sur le front et on commence à marcher, il est 4h25. On démarre l'ascension du Kala Pattar, ou roche noire en nepalais, qui est un point situé à 5 643 m d'altitude sur l'arête sud du Pumori. On ne se rend pas bien compte du dénivelé, nos jambes tirent. Il y a du monde. Il fait vraiment très froid, tellement que nos batteries se sont vidées. Seul le téléphone de Solène a encore un peu de batterie pour capturer quelques beaux moments. Nous arrivons au sommet vers 6h après quelques pauses boisson et respiration. Il a fallut monter doucement. Nous avons une vue à 360° sur les montagnes himalayenne (Pumori, Everest, Lhotse, Nupse, Ama Dablam...) avec le soleil qui se lève. Il y a de plus en plus de monde qui arrive sur un sommet qui est plutôt étroit. On fait de belles photos, PJ redescend très vite car il est saisi par le froid. On redescend vers 6h50, il y a plein de cairn. Le sentier est vraiment abrupte. On arrive au lodge a 7h55, on petit déjeuner, on prépare nos sacs et nous nous remettons en route vers 8h30.

      Sur la première partie de la descente entre Gorakshep et Lobuche on croise un flot de touristes incessants. C'est surprenant.. certains se permettent même de louer un service d'un cheval et de son porteur pour faire le chemin. On croise le beau frère de Gyalje (qui tient le lodge à Namche Bazar avec sa femme); il est en route pour le pic du Lobuche où il va retrouver un groupe. On marche, le flot de touristes est toujours présent. On passe devant un mémorial sur le col du Lobuche, où les stèles représentent le souvenir des disparus dans le Mont Everest, dont Scott Fisher disparu en 1996. C'est touchant.... ça remue. Car les corps des disparus reposent toujours sur le mont everest. On s'arrête déjeuner à Thokla (4600m). On recommence à marcher à 13h30, on loge la rivière, on croise des yack (dont un qui a fuit et qui se fait courser par son maître), plusieurs petits villages. On voit le chemin du camp de base de l'Ama Dablam en contrebas. On en a plein les jambes... c'est long. On arrive au lodge vers 16h. Il est propre et grand. On goute et on file à la douche. Première douche chaude pour Denis et moi ! Il fait moins froid ici. Le lodge est tenu par une dame qui a l'air très sévère mais qui est à la fois très gentille. Il y a du vieux matos d'alpinisme pour l'everest dans une vitrine dans le salon. On se demande s'il n'appartenait pas à son mari !? On charge nos batteries solaires, on a bien mangé ce soir là. Denis a même voulu d'une pizza (qui était surgelée ma foi..). Le groupe d'indiens partis quasiment en même temps que nous le matin de Gorakshep n'arrivent par petits groupes que vers 18h30 19h, trempés.... ils avaient en plus perdus 3 jockey qui leurs portaient des sacs... ils sont 22 (on les a compté). Ils sont très bruyants !!!      Read more

      See translation
    • Vagabond à travers Inde&Népal
      Day 57

      17e jour : Kala Patthar, 5643 mètre

      April 11, 2023 in Nepal ⋅ ☀️ -7 °C

      Ce n'était pas envisageable de quitter la vallée du base camp sans avoir vu clairement l'everest !
      Nous avons donc gravi le Kala Patthar, qui est un sommet au pied de Gorakshep, là où nous avons dormi, et qui offre une des plus belles vues sur l'everest !

      Il faut savoir que l'everest est noyé et caché par d'énormes massifs avec pleins de sommets à plus de 7000m, comptant notamment parmi eux le Nupste à 7800m et le Lhotse à 8500m (rien que ça 😅).
      Il n'est donc vraiment pas évident à distinguer !

      Après un départ à la frontale encore une fois, nous l'avons vu émerger peu à peu, jusqu'à apercevoir de manière nette sa forme caractéristique pyramidale au sommet du Kala Patthar.
      Une fois en haut, nous avons attendu une bonne heure, dans le froid glacial, le lever de soleil.
      Et hop, une vidéo du lever de soleil sur l'everest, c'est coché 😍.
      Ce sommet étant sur la route du camp de base de l'Everest, il est extrêmement prisé. Ça nous a choqué de voir tant de monde dès 5h du matin!

      Après avoir rejoint Gorakshep vers 8h, nous avons bouclé nos sacs et nous sommes partis en direction de Dzonglha.
      Sur la portion Gorakshep - Lobuche, nous avons de nouveau croisé des énormes groupes, voir parfois des files ininterrompues de marcheurs sur 50m créant des bouchons 😫... C'est impressionnant de voir le monde attiré par le base camp !
      Heureusement pour nous, après Lobuche nous avons bifurqué sur un chemin nettement moins populaire, et tout aussi beau, en direction de Dzonglha.

      C'est notre 3e jour consécutif où nous partons vers 5h du matin et où nous atteignons notre lodge 13h passée sans avoir mangé. Aujourd'hui nous avons frisé l'hypoglycémie 😅.
      Encore une grosse journée au programme de demain avant de pouvoir se relaxer un peu à Gokyo👌.      Read more

      See translation
    • TravelerNepal 2016
      Day 45

      Kala Patthar

      October 25, 2016 in Nepal ⋅ ⛅ 32 °C

      Der Kala Patthar ist mit 5580m der Aussichtsberg zum Khumbu Gletscher und zum Everest. Da derzeit keine Expeditionen stattfinden und somit am Basecamp auch nix los ist, sparen wir uns den Weg was hier Keiner verstehen kann. Frägt man die Leute aber, was es da tolles zu sehen gab, ist die Antwort "Nix". Nur weil jeder am EBC gewesen sein muss. Wir hatten einen tollen Tag mit einer gigantischen Aussicht auf den Everest. Gleichzeitig kommt man sich bei dem Anblick dieses Kolosses klein und unbedeutend vor.Read more

      See translation

    You might also know this place by the following names:

    Kalapathar

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android

    • 2024© FindPenguins
    • Home
    • About us
    • Blog
    • Group Tracking
    • Press
    • Terms
    • Privacy Policy & Cookies
    • Support
    • Legal notice
    • English