Kaṭumsāṅ

יום אחרון של אחרון
כל היום הילכנו לנו בין טיפוס לירידה, בין עננים שמסתירים את הנוף היפה שיכול היה להיות ובתוך יער שהוא קריפי וקסום, תלוי בזווית.
חיפשתי, באמת שחיפשתי, נתפס לי הצוואר, כמעט דרכתי על חרא של פרות, והייתי רגע מליפול לתהום אבל אין על צמרות העצים שבדרך אף לא פנדה אדומה אחת.
לפחות בתוך הפרחים והטחב דמיינתי לי המון חיות וצורות יפות.
שעה וחצי לפני סוף היום, מבול, גשם וברד נזרקים מלמעלה כשקול הרעם צוחק ומלגלג עלינו.
אבל הוא לא יודע, הוא לא יודע שאורן נכנס לאגמים, שלעומר התצפיתניות בגדוד קראו החרדון, שאני יכול לכתוב עליו מה שבא לי.
אז שמנו מעילי גשם, כיסינו יפה את התיקים ונעננו לדו קרב.
רבע שעה לסוף, אנחנו רטובים עד לשד, וחייל צקפוסט שבוז עוצר אותנו, כל החברה במוצב באים לראות את החיפוש, אנחנו מחלקים להם שקדים ונפרדים כידידים. (את הפייסבוק שלי הוא רצה?!)
מתמקמים בהוסטל האחרון לטרק, מקלחות מדלי מים רותחין וחימומין וייבושין של הבגדין על הקמין
ארחת ערב ו
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על נוקאאוט בסיבוב 3 למר רעםRead more