Nepal
Lamjung

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Top 10 Travel Destinations Lamjung
Show all
Travelers at this place
    • Day165

      Durch den Monsun...

      September 16 in Nepal ⋅ ☁️ 13 °C

      Pokhara - Ghermu
      107 km / 2.876 hm
      Aktuelle Höhe: 1053 hm
      Gesamtstrecke: 8.623 km
      Gesamt-Hm: 73.460 hm
      Tag 165

      Der Morgen begrüßt mich wie erwartet mit Dauerregen. Ich kehre der Hippiestadt Pokhara den Rücken, biege ab zu den Reisfeldern und folge Dorf für Dorf einer sehr steilen, aber asphaltierten Straße. Diese Gunst ändert sich allerdings wenig später schlagartig und von dort an bewege ich mich, bis auf ein paar Ausnahmen, auf groben und anspruchsvollen Schotterwegen, ebenfalls sehr steil. Der Weg fühlt sich an wie eine Achterbahnfahrt durch den Urwald. Es sind die tropischen Ausläufer des Himalaya. Leider bleibt mir der Blick auf die hohen Berge verwehrt, denn die Wolken hängen tief und der Regen inklusive der Luftfeuchtigkeit lassen meine Bilder leider verschwimmen. Die Dauernässe zeigt auch was sie mit dem Untergrund anrichten kann und verwandelt die Wege in Schlammlöcher, wadenhohe Bäche und Rutschpartien. Ich biege um eine Kurve und plötzlich endet die Straße in eine 100m tiefe Schlucht - wie mit der Guillotine wurde die Straße abgeschnitten. Da fehlen einfach 80m der Straße, weil der komplette Hang weggebrochen ist. Das Loch sieht aus, als wäre eine Meteorit eingeschlagen. 400 Meter zuvor gab es ein kleines Warnschild, dass auf eine Umleitung hinweist. Unvorstellbar, dass niemand auf die Idee kommt die Straße abzusperren. Die Umleitung bedeutet natürlich extra Kilo- und Höhenmeter. Ich durchquere heute ca. 50 Flüsse, die quer über die Straßen verlaufen. Immer wieder maltretiere ich den Antrieb. Zwischenzeitlich hat zumindest der Regen ausgesetzt. Gut, dass ich das Gepäck deutlich reduziert habe, denn selbst mit dem Leichtgewicht sind die Wege eine enorme Herausforderung. Die letzten paar Kilometer, die dann nochmal 3 Stunden gedauert haben, legen dann nochmal eine Schippe drauf: rauer Kies, lose Felsbrocken und Sand. Hier bewegt sichnur noch 4x4: Die Wanderer, die zum Start es Trekkingpfades gebracht werden überholen mich stets. Immer wieder sinken meine Räder tief ein und ich setze auf. Die Gänge springen, weil überall Matsch klebt. Leider keine Zeit für Fotos, denn die Dämmerung und der heftige Regen verlangen mir am Ende nochmal einiges ab. Der Anstieg hört einfach nicht auf. Ich sehe durch die Brille kaum noch die Steine und Wasserlöcher. Und dann endlich erreiche ich gegen 18 Uhr das anvisierte Guesthouse von Tag 2 der vorgegebenen Route - 1 Tag konnte ich heut also schon mal sparen. Dafür stimmen die Höhenmeteangaben mal so garnicht, fast 1000hm mehr, ohne den Umweg. Quintessenz: krass, was die Wege mir und dem Rad abverlangen - und die Trails haben noch nicht begonnenen. Bevor es Morgen weitergeht, müssen erst noch das Rad geputzt und alle Schrauben gecheckt werden - das wird wohl die Routine für die nächsten Tage.Read more

      Traveler

      einfach mir heftig

      Traveler

      bleib achtsam mit Dir und folge Deiner Intuition. Ziehe es nicht durch, weil Du es unbedingt willst, Du hast schon so viele Hammer Eindrücke vermittelt und unglaubliches geleistet.....

      Traveler

      zorniger Anstieg, schönes Koan.

       
    • Day41

      טיזר לאנפורני

      March 22 in Nepal ⋅ ⛅ 15 °C

      יום נסיעות
      קמנו השכם השכם ליום דרכים ארוך
      אל הסוכנות הגענו בשש וחצי, וניפגשנו עם יאם, הפורטר הנסיך והמדהים שלנו.
      עלינו על וואן שלקח אותנו אחרי נסיעה של 10 דק לעוד וואן שאיתו נגיע לבסיסהאר בנסיעה של שבע שעות.
      נתונים לחסדיו של מעריץ מרוצי פורמולה אחת, שייטנו בין נתיבים לא מסומנים, על כבישי כורכר, מכווצים ומקפצים בספסל האחורי.
      הנסיעה הייתה חוייה, ספק חיובית ספק מאתגרת, אבל הנה אנו יוצאים שוב משאון הכרך כשברקע מתנגנת מוזיקה נפאלית שמרימה את האווירה.
      מבסיסהאר אנחנו צריכים להמשיך את דרכינו בג'יפ 4×4 לג'גט, הכפר ממנו נתחיל לצעוד את הטרק.
      יאם עזר לנו לסגור את הג'יפ ואפילו התווכח בשבילנו כדי שהכל יהיה בתנאים האופטימליים. אנחנו כמובן מאושרים מהדאגה של החבר החדש שלנו, בחור בן 41 עם ילד שכבר עושה את הטרק מעל 25 פעמים ומרגישים שזו תחילתה של חברות מופלאה.
      כמעט שלוש שעות של טיול ג'יפים רציני, בו חלפנו על פני כפרים מנותקים וזוכים לראות את ההרים הגבוהים והמרשימים כשפעם ראשונה בטיול אנו רואים שלג מרחוק.
      מחלוני הדהימו אותי הניגודים בין ההבעות מלאות הפאתוס והבגרות של הילדים ובין השטוטניקיות והמשחקים הפשוטים שהם מעבירים בהם את הזמן.
      בעצירה דחפנו את הראש למפל גבוה ויפה, שפה הוא סתם עוד אחד בדרך, ופגשנו חבורת מטיילים אירופאית.
      סופסוף נסתיימה לה הדרך והגענו לג'גט!
      סגרנו הוסטל, הזמנו א. ערב, שמנו בגדי ים וירדנו כ10 דק במדרגות אבן יחד עם יאם למעיינות חמים.
      המעיינות ממוקמים ממש על נחל שוצף והגענו כשכבר התחיל להחשיך, מילאנו בעזרת הצינור המוליך את המים החמים בריכת אבן והתיישבנו כמו תפוחי אדמה בתרביח מהביל.
      השרירים החבוטים מהנסיעה הארוכה משתחררים בטענוג בכל הגוף, אנו חוזרים לאכול את שבישלו לנו ולשינה מתוקה לקראת תחילת המסע.
      לילה טוב וחלומות מוקפים רכסי הימלאיה
      פיס
      Read more

    • Day370

      Nepal - Der Annapurna Circuit beginnt.

      October 7, 2019 in Nepal ⋅ ⛅ 26 °C

      Die Fahrt mit dem privaten Fahrer ist entspannt, auch wenn du Straßen in Deutschland gesperrt wären. Unser Glück: der Fahrer liebt sein Auto und donnert nicht, wie ein Wilder am Abhang entlang.
      Und so erreichen wir Beshisahar 5 Stunden nach Abfahrt aus Kathmandu. Um uns herum breitet sich eine Berglandschaft aus und wir bekommen das erste Mal ein Gefühl dafür, was uns erwarten wird.

      Start Beshisahar 820 Höhenmeter:
      Wir wandern am ersten Tag 13km. Ich bin erstaunt, wie leicht uns der Start gelingt. Das Training in Vietnam hat vielleicht etwas gebracht.
      Auch wenn ich nach 4,5h froh bin endlich in
      Ngadi anzukommen. Die Unterkunft ist süß und liegt direkt am reißenden Fluss. Ich bin begeistert von der Gastfreundschaft und dem guten Essen. Natürlich gibt es 'Dal Bhat'. Es ist DAS Essen bei den Wanderern. Ralf sagt "Dal Bhat Power" am Abend gibt dir die nötige Energie zurück. Ich liebe das Gericht. Eine Zusammenstellung aus Reis, Linsensuppe, Kartoffel-Curry, Spinat und eingelegte Chilis. Und das beste: man kann so oft nachholen, wie man essen kann. Perfekt für den ausgelaugten Wanderkörper.
      Die Nacht wird der Horror. Ich schlafe kaum. Alle neuen Sachen sind so stark imprägniert, dass ich kaum Luft bekomme im Schlafsack. Ob es am Ende die Imprägnierung ist oder etwas was ich auf Kathmandu mitgebracht habe werden wir nie erfahren.

      2. Tag: Nagdi nach Ghermu 1130 Höhenmeter
      Der Weg nach Ghermu geht über Straßen und am Fluss entlang. Teilweise ist er beschwerlich wegen den Jeeps, die an uns vorbei donnern. Teilweise ist es beschwerlich weil wir in kurzer Zeit 500 Höhenmeter überwinden. Aber ich spüre noch etwas anderes. Ich fühle mich unwohl und kränklig und so langsam drückt sich eine Erkältung durch, die sich in Kathmandu schon angekündigt hat.
      Wir werden dann noch erfahren, dass es auch anderen ähnlich ergeht, wie mir und es sehr schwer ist nicht eine Krankheit aus Kathmandu mitzunehmen.
      Als wir um 16 Uhr in Germu ankommen bin ich am Ende meiner Kräfte und kann mich kaum noch ausziehen. Die warme Dusche rettet mich. Obwohl ich kaum die Brause halten kann. Unsere Unterkunft ist einfach und die Familie sehr nett.
      Sie werden sich noch wundern, denn wir werden 7 Tage hier bleiben. Und unser Zimmer wird zum Krankenzimmer umfunktioniert.
      Am Abend nach dem Essen sacke ich zusammen.
      Nasennebenhöhlen und alles was dazu gehört verklebt langsam. Am nächsten Morgen wache ich mit Fieber und Gliederschmerzen auf. Ich kann mich ehrlich nicht erinnern, wann ich das letzte Mal so krank war. Wahrscheinlich als Kind.
      Ich schaffe es nur mit Hilfe von Ralf aus dem Bett.
      Wir haben zum Glück alle nötigen Medikamente dabei. Also verschlinge ich Halstabletten und Ibu um das Fieber zu senken. Außerdem wird mir literweise Ingwertee gebraut. Es ist der schönste Ort den ich mir vorstellen kann um gesund zu werden.
      Die Unterkunft liegt mitten im Reisfeld mit Blick auf einen riesigen Wasserfall. Wunderschön.
      Und nach 4 Tagen habe ich genug. Genug vom krank sein. Genug vom Wasserfall. Genug von Nepal. Wieso bin ich eigentlich auf die dumme Idee gekommen hierher zu gehen?
      Ralf muntert mich auf, aber trotzdem vermisst er Vietnam auch. Oder Wärme. Oder eine einsame Insel. Wieso sind wir nicht auf die Malediven oder so? Tag 5 und Tag 6 verlaufen nun draußen. Wir beobachten die Natur und hören Hörbücher. Die Zeit verfliegt und ich werde von Tag zu Tag gesünder. Ralf überredet mich einen weiteren Tag zu warten, damit mein Husten noch mehr abklingt.
      Wir beobachten die Älteste der Familie beim Ernten des Reisfeldes. Die Frau ist über 80 und robbt den ganzen Tag auf allen Vieren und schneidet mit den Händen sowie einem Messer den Reis runter.
      Außerdem laufen wir zum nächsten Dorf und ich überquere die erste hohe Hängebrücke.
      Der Ort ist traumhaft und wir sind uns zum ersten Mal nicht mehr sicher, ob wir den Annapurna noch laufen werden. "Eine Etappe." sage ich. Eine Etappe und wir entscheiden dann.
      Also machen wir uns am achten Tag im Annapurna Gebiet auf den Weg nach Jagat...
      Read more

    • Day1

      יובי יובי ו22 נפאלים

      April 4 in Nepal ⋅ ⛅ 23 °C

      ממש כמו מה שכתוב פה למעלה
      ב1500
      יצאנו מהסוכנות לאוטובוס שיוצא לבסיסהר (זה בנפאלית השם של הכפר שנמצא בבסיס של ההר!!! קטע קטע)
      ולאט לאט נוספו עוד ועוד אנשים, כולם מקומיים
      ממש ממש המון אנשים
      רמת האוטובוס ל16 איש והיו עוד 22 חוץ מאיתנו!

      יובי ואני התעדכנו בדרך, אני נמנמתי הוא ראה סרט בטלפון, כמה עצירות לפיפי נשנוש וקולה וממשיכים בדרך מאוד קופצנית על אבנים לא אבנים כביש לא כביש
      ככ צפוף שכשהנפאלי לידי מגרד לעצמו בברך, הוא דופק גם לי גירוד

      לבסיסהר הגענו בערך ב2230 23 ככה שהייתה חתיכת נסיעה
      אכלנו שתינו בירה והלכנו לישון במוטל מאוד מאוד בסיסי

      יום מתיש מלא במעברים (הרי היום נחתתי) ומאוד אותנטי
      כאפת המזרח פול גז
      אולי
      לא יודעת לא היה לי רגע לחשוב על זה
      Read more

      Traveler

      יא נסיכים תהנו

      4/6/22Reply
       
    • Day4

      10h Horror Busfahrt

      August 15 in Nepal ⋅ ⛅ 17 °C

      Heute morgen hatten wir einen strikten Ablauf: 6 Uhr Wecker, 6:30 Uhr Abfahrt mit dem Taxi vom Hotel, 7 Uhr Abfahrt mit dem Mikrobus aus Kathmandu nach Besishahar. Vielleicht die schlimmste Busfahrt unseres Lebens - 7 Stunden sau eng, sau heiß, brutale Straßenverhältnisse. Endlich angekommen in Besishahar wurden wir direkt von den Locals in den nächsten Bus nach Bahundanda gewunken. OK STOPP - DAS war die schlimmste Fahrt ever!!😵‍💫 Endlich trafen wir zwei andere Trekker aus Neuseeland und England und konnten uns ein bisschen austauschen. Die Straßen wurden aber immer schlimmer. Wir kamen nur noch im Schritttempo über Steine, Löcher, Flüsse und Serpentinen voran. Gut, dass die Reifen so hoch waren, blöd dass es überhaupt keine Federung gab.😅 Wir bezogen unser erstes Tea House mit "Superb view". Die Aussicht ist wirklich spitze, die "hot shower" ist eher kalt und unser Zimmer sehr spartanisch. Morgen laufen wir dann endlich los! 🥾🥾Read more

      Traveler

      😍

      8/16/22Reply
       
    • Day377

      Nepal - Annapurna Circuit dritte Etappe

      October 14, 2019 in Nepal ⋅ ☀️ 15 °C

      Durch die Zeit beim Lehrer und seiner Familie konnten wir 7 Tage in das Leben der Nepalesen, die in den Bergen leben, eintauchen.
      Die Zeit richtet sich hier nach der Sonne. Sobald sie aufgeht, sind auch die Nepalesen wach und sobald sie untergeht, taucht sich das Dorf in Nachtruhe.
      Die Männer und Frauen verrichten ähnliche Arbeiten. Sie bestellen das Feld und tragen riesige Körbe voll mit Holz zu ihren Häusern. Getragen wird hier immer mit einem Korb auf dem Rücken, welcher mit einer Art Spanngurt über die Stirn gebunden wird. Die Last wird mit Kopf, Hals, Schultern und Rücken getragen.
      Es gibt auch Lastenträger, sogenannte Porter, für die Wanderer. Jeder der seinen Rucksack nicht selbst tragen will, kann sich einen Porter für die Strecke buchen. Er läuft sein eigenes Tempo und trägt meist drei Rucksäcke, die er zusammengebunden, im traditionellen Stil über seiner Stirn hält. Der absolute Wahnsinn! Denn jeder Porter trägt im Schnitt 30 Kilo und mehr.
      Der Job des Porters ist sehr angesehen. Trotzdem haben wir Mitleid, wenn wir ärmere Träger sehen, die mit Badelatschen bei knapp über Null Grad laufen.
      Darauf sollte wirklich geachtet werden! Anstelle diesen Porter nur zu engagieren, sollten die Touris dem Porter richtige Schuhe kaufen. Wanderschuhe sind nicht teuer in Nepal und Träger sollten mit Respekt behandelt werden.

      In den Bergen geht es den Nepalesen viel besser. Sie leben einfach, aber verdienen gutes Geld an den Wanderern. Für die sieben Tage müssen wir nichts für die Unterkunft zahlen. Die Nepalesen verdienen am Essen und meist wird auch nur das berechnet. Voraussetzung ist man isst nur in der Unterkunft, wo man auch übernachtet.

      Wir entscheiden uns für eine kurze Etappe nach meiner siebentägigen Krankheit. So laufen wir nur 3 Kilometer, die es aber insich haben.
      Direkt am Anfang müssen wir nochmal über die Hängebrücke, die wir schon einen Tag vorher überquert haben.
      Als wir mitten auf der Brücke stehen, sehe ich einen Esel am anderen Ende. Und noch einen. Und noch einen. "Der wird seine Esel doch nicht jetzt hier rüber treiben, wenn wir mitten drauf stehen!?" sage ich zu Ralf und genau in diesem Moment setzen sich die Esel in Bewegung. In meine Richtung. Und die Brücke beginnt zu vibrieren und zu schwingen. Ich frage mich noch wie wir aneinander vorbei kommen sollen, als mich ein Esel in die Seite drückt. Ich kann nicht anders als aufzuschreien. Es ist viel zu hoch für mich und ich hänge mit 6 Eseln in den Seilen. Der Bauer macht sich einen Scherz daraus. Hilft mir aber indem er meinen Körper so ausrichtet, dass ich an den Eseln vorbei komme. Für mich mit Höhenangst total der Horror und ich schwöre mir, dass ich nie wieder eine nepalesische Brücke betrete, wenn Esel in der Nähe sind.
      Danach beginnt ein Anstieg. Meine Lunge kämpft mit der Anstrengung und als wir an einer sehr steilen Treppe ankommen, kann ich nicht mehr. Meine Höhenangst meldet sich und mein Körper fühlt sich schwach an. So sitze ich am Ende der Treppe und fange an zu heulen als ein Wandererpärchen an uns vorbeigleitet und ohne Probleme die Treppe überwindet.
      Nach 20 Minuten sehe ich nur noch rot und peitsche schreiend die steile Treppe hoch. Theatralisch kann mir wohl niemand in diesem Moment etwas vormachen und auch mein Wanderstock muss herhalten als ich all meine Wut rausbrülle. Danach geht es mir besser und ich stehe am oberen Ende der Treppe. Geschafft und emotional ausgelaugt laufen wir weiter. Wir unterhalten uns mit einer Inderin, die schon kurz vorher unseren Weg gekreuzt hat und sich mit ihrem riesigen Rucksack, wie eine Schildkröte den Weg hochschleift. Wir machen zusammen eine Wasserpause in der sie uns erzählt, dass ihr Freund schon vorgelaufen wäre. Er ist Vlogger (Video-Blogger) und läuft den Circuit um einen Beitrag zu verfassen "Wie man als Inder ohne Geld den Annapurna Circuit läuft." ob er darin auch berichtet, dass seine Freundin, alle Sachen hinter ihm hergetragen hat? Ihr macht das nichts aus. Sie wirkt frei und glücklich. Ohne Karte und Ahnung, wo sie sich befindet, sendet sie eine SMS mit meinem Handy an ihren Freund. Sie treffen sich in Daraphani. Und Ralf zieht die Augenbrauen hoch. In Daraphani werden wir erst in 3 Tagen sein. Sie will heute noch 20km laufen. Eigentlich unmöglich. Aber sie scheint sehr motiviert. Wir drücken ihr die Daumen und verabschieden uns. Und die Schildkröte geht ihren Weg.
      Wir erreichen Jagat nach 2,5h und ich bin froh, dass unsere Etappe eine kürzere war. Außerdem landen wir in einer sehr netten Unterkunft. Der Besitzer "zwingt" mich eine Suppe zu essen um meinen Husten zu lindern. Außerdem lernen wir Landa und Lukas kennen. Landa hatte die gleichen Symptome wie ich. Sie ist aber schon in
      Kathmandu krank geworden und musste ihre Hochphase der Krankheit in der Stadt auskurieren. Leider laufen die beiden einen anderen Trek der sich in der nächsten Etappe von dem Circuit abzweigt und so müssen wir uns schon am Abend verabschieden.
      Wir schlafen in einem gemütlichen Doppelbett und mit Landas Husten im Ohr ein.
      Die Nacht wird gut und so können wir gestärkt und mit einem Lächeln in die nächste Etappe starten.
      Jetzt warten 10km auf uns...
      Read more

      Gertraud M

      Ich bewundere deinen Mut und deine Offenheit, und wie du schreibst, abseits von Klischees und insta. Travel isn't always pretty... Pass gut auf dich auf und sei lieb gegrüßt! 🤗 Gertraud

      10/23/19Reply
      Traveler

      Danke liebe Gertraud! 🌸 Fühl dich gegrüßt und umarmt!

      10/23/19Reply
       
    • Day9

      לאחר שבוע של הרפתקאות מתחילים את הדבר האמיתי שלשמו הגענו ! טרק אמיתי ראשון - האנאפורנה

      מתעוררים בשש חסרי כוחות אך מלאי מוטיבציה לקראת נסיעה לתחילת הטרק שאמורה לקחת כחמש שעות. כבר בתחילתה הוייב מרגיש מעט מפוקפק ואנחנו מתאחדים עם ים הפורטר החייכן והמקסים שלנו ואחד מבעלי הכוח של הסוכנות שמוביל אותנו לרחוב בו מחכה לנו ואן. לאחר נסיעה קצרה אנחנו מגיעים למקום אחר אפוף זיהום אוויר, מקבצי נדבות ועסקנים כרגיל.

      עולים להסעה שבעתיד תוגדר על ידי תמיר כאחת החוויות הכי מחרידות ומעצבות אישיות שחווה בשנים האחרונות.

      7:30 מתחילים לנסוע

      8:30 כבר לאחר השעה הראשונה נתקעים בפקק עצום בסדר מכילים הכל טוב בדקתי בגוגל נותרו רק 4 וחצי שעות

      9:00 עצירה ראשונה יורדים ומנשנשים צ'אפטי בלי כלום בשביל קצת ללחח את הפה ומקנחים בקצת עיכוליות

      11:30 מתעוררים לאחר שינה עמוקה בתקווה לראות שירד הזמן להגעה- עדין נשארו עוד שלוש שעות. מחליטים לאכול דאל באט צהריים במקום מפוקפק שנדב מחליט לפקפק יותר באמצעות אכילת סרדינים שלמים בטמפורה (כולל ראש של אחד מהם, נשבעים לכם לא נגענו). חוזרים לאוטובוס

      13:30 - אנחנו אחרי נסיעה של שש שעות וכבר באיחור של שעה וחצי מההגעה שהובטחה לנו עי גוגל בבוקר , עולים על דרך אפר שמותאמת רק לג'יפים ומכניסה כמויות פסיכיות של אבק לתא הנוסעים, תמיר סובל, יעל מוציאה את ראשה מהחלון בהנאה ועילי נופל לשנת ישרים.

      14:00 מגיעים לכל מיני כפרים מבודדים, הנהג מחליט שזה הזמן להרוויח כמה ג'ובות ומחליט לתפקד כנהג משלוחים בין הכפרים. יעל מתרגזת. תמיר חסר תקווה.

      14:30 בדיוק כשאובדת התקווה מגלים שתמיד יכול להיות גרוע יותר וממשיכים בדרך העקלקלה עוד חצי שעה עד שרואים את האור ומגיעים לכפר בסיסהר שנמצא באופן אירוני בבסיס ההר

      15:00 עולים על ג'יפ שלוקח אותנו כשעתיים וחצי של נסיעה חווייתית ונעימה בהרבה תוך עצירות פיפי מרובות מהדרך הקופצנית בלשון המעטה , שוטפים את פנינו במים מההימלאיה לראשונה!

      17:00 מגיעים להוסטל הראשון , מזמינים מאכלים חביבים (דאל באט וצ'או מין אג לתמיר) ויורדים בהמלצת הפורטר שלנו למעיינות חמים. לאחר ירידה של כרבע שעה מגיעים למעיין שעונה ואף עולה על כל הציפיות שלנו. רובצים כמו אטריות במים החמים הנעימים שלו. חוזרים להוסטל , זוללים, וגונבים כפית בדרך ערמומית שתשרת אותנו להמשך הטיול.

      הולכים לישון עייפים אך מרוצים שהתופת מאחרינו.
      Read more

      Traveler

      חייבים לצלם את העיכוליות... חחחח

      4/2/22Reply
      Traveler

      משימה מספר אחת שלנו! נקנה ונצלם

      4/2/22Reply
       
    • Day42

      Annapurna Day 1 - Jaget to Dharapani

      March 23 in Nepal ⋅ ⛅ 10 °C

      קמנו מאושרים אחרי שינה טובה, התארגנו אכלנו ויצאנו לדרכים.
      קצרות המילים מלתאר כפי שקצרות התמונות מללכוד את היופי והנופים שחזינו היום בעינינו.
      מים צונחים ממאות מטרים במפלים גועשים עד לנהר רחב שמלווה אותנו לאורך כל היום.
      מטפסים בהתמדה אל כפרים נידחים, צופים במקומיים רועים את העופות והבקר, עובדים את השדות ומקימים תשתיות.
      האופק והאקלים משתנים במרחבי זמן קצרים, בין "וואו" ל "שיואו" של התפעלות מדברים שטרם חזינו.
      אנחנו נהנים מעצירות התרעננות במי השלגים ובצ'אי מסאלה, ומהשיחות המעט שבורות שלנו עם יאם.
      לקראת סוף היום הופיע הר שנישא כטפט רקיע נפילי, נדמה שאם רק נדחוף אותו כל התפאורה תיפול לארץ.
      הלילה ישנים בכפר דורפאני, נהנים מהסאונד הקוצף של הנהר, מהדאל באט וממשחקי קאבו שוברים מצחוק.
      מחר עוד יום בתוך השמורה החייזרית ביופיה.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות טבעיים.
      פיס
      Read more

    • Day4

      Bustour in die Annapurna-Region

      October 1, 2019 in Nepal ⋅ ☁️ 20 °C

      Heute ging es schon um 6:45 Uhr mit dem Taxi los zur Busstation. Auf den Straßen wurde bereits fleißig gehandelt. Auf die Frage, ob die Nepalesen immer so früh aufstehen, kam wieder Mal als Antwort, dass es am Festival läge :-D
      Gegen 8 Uhr hatte der Busfahrer den Bus mit 22 Leuten bei 16 Sitzplätzen beladen und es ging los. Für 170km haben wir statt angekündigten 5-6 Stunden 7,5 Stunden gebraucht. Um nicht direkt am ersten Tag ins Dunkel reinzuwandern haben wir uns dann entschieden, die letzten 12km auch noch mit dem Bus zu fahren (auch wenn uns etwas Bewegung sicher gut getan hätte). Ein echtes Abenteuer! Nach einer halben Stunde war der Bus komplett vollgepackt mit Menschen (angeblich war es so voll wegen des Festivals - die Erklärung für alles) und es ging über eine Jeeppiste und durch Flussbetten nach Ngadi. Für die 12 km haben wir knapp zwei Stunden gebraucht aber die Reifen haben dem steinigen Weg stand gehalten!
      Der 32-jährige Busfahrer war ein guter Geschäftsmann und hat es geschafft, alle Wandertouris im Bus davon zu überzeugen, direkt in seinem Guesthouse zu übernachten. Soweit scheint es aber eine gute Wahl zu sein und bei 1,60€ p.P. ist das eher kalte als warme Wasser auch okay :)
      Als wir bei heißem Ingwer-Tee unter dem kleinen strohgedeckten Unterstand unser erstes richtiges Dal Bath verschmausen, während der Regen aufs Dach prasselt, scheinen alle Zweifel weggewischt. Wir plauschen noch ein wenig mit unserem Gastgeber über nepalesische und deutsche Kultur und die Erfahrungen, die er mit all den Internationalen gemacht hat - als Gastgeber im Guesthouse und als Guide in den Bergen.
      Jetzt kriechen wir unter unsere Moskitonetze und lauschen den Grillen zum Einschlafen.
      Read more

      Gemütliche Unterkunft.

      10/2/19Reply

      Hallo Laura, das sind ja faszinierende Fotos und Eindrücke! Weiterhin viel Spaß und tolle Erlebnisse!!!

      10/6/19Reply
       
    • Day5

      אנפורנה -shrichaur

      October 7, 2019 in Nepal ⋅ ⛅ 17 °C

      תאמינו או לא הצלחנו להיפרד היום מקטמנדו - אחרי 3 ימים למדנו להתמקח כמו שצריך ויצאנו עם חגורה ומקלות במחיר ריצפה ועכשיו אנחנו מוכנים למסע!
      יצאנו בבוקר בגיפ עם עוד משפחה ישראלית ל besi sahar
      בדרך עצרנו במסעדת דרכים מפוקפקת לארוחת צהריים קלאסית - דל בהט או בננה קרה בשביל מי שצם בנסיעות.
      המשכנו על ה"אוטוסטרדה" בקצב של כ20 צפירות בדקה למנגינת אותו שיר נפאלי בלופ (לפחות אנחנו חשבנו שזה אותו השיר..)
      כשעצרנו לתדלק (באמצע שום מקום) תדלקנו בסולר ומיני בננות עסיסיות וחמוצות (די מגניב)
      אחרי שהגענו ל besi sahar אימצנו את המשפחה שנסעה איתנו ותפסנו איתם טרמפ ל shrichaur
      סך הכל שעתיים וחצי נסיעה בתפקיד פופקורן מתפוצץ
      מתנערים באוטו בין שמים וארץ ואיך לא- נפאלי מחמד
      עד שהגענו לעיקול מאתגר ובוצי. זכינו לראות מה זה מהנדס כבישים נפאלי אמיתי/נהג.
      יצאנו מהרכב כדי שהנהג יוכל לבנות כביש אבנים על הבוץ כך שהרכב לא יחליק לאחור (יש לציין שדקה לפני נהג אופנוע נכשל במשימה זו - איך לעזאזל נוהגים שם על אופנוע?!?). חצינו את ה"כפר" (5 בתים..) וחזרנו להמשך שיקשוקים ברכב.
      רצינו לנשק את האדמה כשהגענו.
      ההוסטל מפנק באופן יחסי- שי ממש מתחהב מזה שאפשר להזמים מנות לשעות מסוימות (למשל קארי ומומו לאחרי המקלחת וזהירות ספוילר- פנקיק ל6:30 בבוקר)
      כן כן, שומרים על המסורת של מומו ביום!
      היו נופים ממש יפים היום אבל אתם זוכים לראות אותנו מצטלמים ליד השירותים - מזל שריח לא עובר בתמונות
      Read more

      Traveler

      נשמע מטריד משהו בענין הכבישים ואני מתארת לכצמי איך הרגשת בטלטולים האינסופיים באוטוסטרגה😔

      10/7/19Reply
      Traveler

      תמונה יפה

      10/8/19Reply
      Traveler

      על כמה ארגזים את עומדת??

      10/8/19Reply
      Traveler

      גמר חתימה טובה לשי ולך. המשיכו להנות ולשמור על עצכם בתנאים האלו.

      10/8/19Reply
       

    You might also know this place by the following names:

    Lamjung

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android