Nepal
Western Region

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Top 10 Travel Destinations Western Region
Show all
Travelers at this place
    • Day 98

      Kathmandu->Syange->Tal

      March 19, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 12 °C

      קמנו בבוקר והתייצבנו בשעה 6:30 במשרד של הסוכנות. פגשנו שם את כל שאר הישראלים שגם יוצאים היום לטרק ועשו לנו שם תדריך קצר, קיבלנו את הפרמיטים, פגשנו את דינס הפורטר גייד שלנו ויצאנו לדרך. עלינו על ואן, דן האבא האחראי ישב מקדימה ליד הנהג ודינס, וכל הילדים מאחורה. הנסיעה הייתה ארוכה, מתישה, עקלקלה, ומטלטלת, ולמרות כל זאת הצלחתי לישון בנסיעה באופן דיי מפתיע! היו כמה עצירות בדרך ובסוף הגענו לאיזה כפר שממנו הדרך היא דרך ג’יפים בלבד. נפלטנו מואן הזוועות, אכלנו ארוחת צהרים במסעדה ועלינו על הג’יפ שדינס סידר לנו. גם הנסיעה בג’יפ המשיכה עם לא מעט טלטלות ולפתע נעצרנו אחרי שורת ג’יפים. יצאנו לבדוק על מה מדובר וגילינו שכל הכביש נחסם בגלל שסלעים גדולים הדרדרו לכביש, וכשבאו לפנות את הסלעים עם איזה דחפור הוא נתקע שם ולא מצליחים להתניע אותו שוב. ביג בלאגן. חיכינו חיכינו והאמת שהבעיה נפתרה יחסית מהר, הגיע עוד רכב דחפור שכזה והוא פשוט בין רגע סלל מסביב דרך חדשה שאפשר לנסוע בה ולעקוף את הדחפור התקוע. המשכנו בנסיעה והגענו לבסוף לגסט האוס החמודי שלנו. ישר אוירת טרק, כל מה שבא זה מקלחת חמה ומרק מנחם למרות שלא עשינו כלום היום ועדין אין כל כך על מה להתנחם. עלינו קצת ברגל כדי להזיז את השירים ולראות מפל. חזרנו לארוחת ערב דל באט (שדן ורועי אכלו עם הידיים כמו מקומיים טובים) מקלחות ולישון! מחר יום ראשון של הטרק צריך לישון הרבה ולקום עם אנרגיות!
      קמנו בבוקר שתינו קפה/מסאלה קצת חריף שפתח להגו את הצ׳אקרות ויצאנו לדרך רק ב4 דקות איחור מהזמנים של דינס. על הבוקר נקבעו 2 חוקים חשובים שיהיו לנו לאורים ולתומים לאורך הטרק:
      1. אם מישהו שם ציק על הגב כולם חייבים לשים גם תיק על הגב ולהמשיך ללכת
      2. אם מישהו שם את הכובע חיות כולם חייבים גם לשים.
      תחילת היום היה נחמד, כל הזמן במגמת עלייה, לפעמים יותר תלול לפעמים פחות. מדדנו דופק במנוחה ובמאמץ כמו ילדים אחראיים ורשמנו שנזכור להמשך כשנעלה לגובה אם הדופק משתנה. לאורך הדרך עברנו בכפרים מקומיים חמודים, עצירה ראשונה באיזה מכולת חמודה בצד הדרך, הוצאנו את הכיכר לחם ונשנשנו אותו עם חמאת בוטנים וטחינה. המשכנו ועשינו עצירה קטנה נוספת בבית ספר מקומי, הפרענו באמצע שיעור אנגלית וג׳ורדי תרגל איתם קצת. משם מגמת העלייה נהייתה רצינית וטיפסנו איזה תקופה עד שהגענו לכפר שבו עצרנו לארוחת צהרים. העצירה הייתה ארוכה מאוד מאחר ולוקח להם הרבה הרבה זמן להכין את האוכל. בסיום העצירה המשכנו ללכת, דינס אמר שהעליה תהיה אפילו יותר קשה ממוקדם אבל גילינו שלא והאמת שהעליה הייתה סבבה יחסית. לקראת הסוף היו יותר ויותר עצירות קטנות כי כבר היינו עייפים, ואחרי שעתים מהארוחת צהרים הגענו לטאל הכפר שבו נישן היום. אני יודעת שעברו שעתים כי אני א שעון.
      ישר כשהגענו שלפתי את הפקל והכנתי לכולנו קפה שחור ובצד עוגיות. תוך כדי הורדת הפאניקה התחיל טפטוף קל אז הכנסנו את התיקים לחדרים והלכנו לחדר אוכל לעשות כולנו מתיחות עם קצת מוזיקה כיפית ברקע. הזמנו אוכל על מנת שעוד 3 שעות הוא יספיק להיות מוכן, משם בדירוג פרשנו להתקלח והתכנסנו בחדר אוכל למשחקי קלפים כמובן. אחרי תקופה הגיע הדאל באט שהזמנו. אני הצלחתי לעצור את עצמי ולמרות שיש ריפיל חופשי אכלתי כמה שצריך בלי להתפוצץ יותר מדי, גאה בעצמי מאוד. של ממש רצתה ללכת לחפש איזה מכולת בכפר ולקנות גלידה וכיכר לחם למחר. הכל בכפר נראה נטוש והרוס ושבור וממש רואים שעברה עליו הקורונה, אז כולנו לא האמנו שיהיה פה גלידות או משהו כזה…
      דן הסכים להצטרף לשל לסיבוב ולמרבה ההפתעה חזרו עם 7 גלידות, אבל בלי לחם. אכלנו להנאתנו את הגלידות שהיו לא כל כך טעימות אבל אין דבר גלידה זה גלידה, ומשם פרשנו לרביצה במצב מאוזן בחדר.
      Read more

    • Day 100

      Tal ->Danagyu

      March 21, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 7 °C

      היום ה100 לטיול שלי! איזה חגיגה!
      קמנו לבוקר שלישי של הטרק, ארוחת בוקר צ׳פטי עם חמאת בוטנים טחינה או דבש וכל טוב. יצאנו לדרך בדיוק בגל אחד ביחד עם כל שאר הישראלים, פתחנו את הבוקר בעליה טובה עם a lot of madregot שקצת התישו אותנו על הבוקר, אבל לא עבר הרבה זמן והגענו לדרך ג’יפים שבה נלך במשך כל שאר היום כי השביל טרקים חסום בגלל הצפות ומפולות. אחרי כמה דקות הגענו לאיזה מפל מים שעבר בדיוק באמצע הדרך, כל הבנים (ובת אחת) ישר הורידו בגדים ונכנסו למים הקפואים. האמת שגם של ואני היינו נכנסות ככל הנראה אם זה לא היה ממש באמצע הדרך ועניין החלפת הבגדים הפך למורכב.
      המשכנו אחרי הטבילה הקצרה, ומאחר וכל היום על שביל ג’יפים אפשר לשחק כולנו משחקי דרך. התחלנו בללמוד לספור פילים, ואז עוד חידת פיל שעולה על הר, אחר כך למדנו איך מציירים ירח, שם הקושי היה גדול וכולם בסוף למדו נימוסין והליכות, ובסוף גם קצת מסירות בכדור עד שהוא נפל על הרצפה והכדור כל הזמן נשאר אצל גורדי.
      אחרי שמיצינו את העניין עלמה שמה מוזיקה ברמקול ועלינו בקצב עד לכפר שבו עצרנו לארוחת צהרים. הרגשתי שהנעלים בוגדות בי, התחיל לכאוב לי קצת בעקבים ברגליים בגלל שפשוף והתפתחות שלפוחיות אז הורדתי את הנעלים נתתי לרגלים לנוח ואכלנו להנאתנו ארוחת צהרים גדולה. אני אכלתי מומו שהיה טעים במיוחד וגם משולש פיצה מדן. כולם אכלו בצקים, התפוצצו והיו גמורים מעייפות אבל דינס ההארי פו(ר)טר אמר שנשאר רק עוד איזה שעה וחצי הליכה בסך הכל עד סוף היום, אז שינסנו מותניים והמשכנו ללכת. אני הייתי עייפה והבנתי שיש לי 2 אופציות - או להשתרך מאחורה וללכת לאט לאט עד שנגיע בסוף, או דווקא להיכנס לקצב ולסיים את היום מהר עם אנרגיות גבוהות. בחרתי באופציה השניה, קצת פתחתי פער קטן מכולם והלכתי בקצב מהיר, זה היה לי ממש כיף ללכת קצת בשקט לבד וכל כך נהנתי שמהר מאוד הגענו לסוף היום אפילו יותר מהר משחשבתי.
      כשהגענו עשינו כולנו מעגל מתיחות טוב, כיבסנו את הבגדים בתקווה שיתייבשו עד מחר, מקלחות, וזהו, נחים קצת. יפתח שיצא יום אחרינו צמצם יום, הגיע אלינו והצטרף אלינו לערב. נכנסנו פנימה לארוחת ערב, כמובן איך שהתיישבנו לאכול הייתה הפסקת חשמל, אך אין דבר סידרו תאורת חירום תוך שניה. אחרי ארוחת הערב שיחקנו סתם משחקי קלפים, כמעט באתי ללכת כבר לישון אבל הפומו השאיר אותי ערה וטוב שכך כי אם הייתי הולכת לישון לפני כולם הייתי מפספסת את כל החלק הכיפי של הערב. רועי לקח את החבילה והתחיל לעשות לכל אחד סיבוב בזק של המשחק זונה של קראק, האירוע הסלים מאוד מהר, המצאנו עוד חוקים למשחק החדש שלנו וזה היה מצחיק עד דמעות. פרשנו כולנו לחדרים, בניסיון להוריד את ההתלהבות, קצת שיחקנו טלפון שבור בין הקירות הדקיקים בחדרים שלנו והלכנו לישון.
      Read more

    • Day 41

      טיזר לאנפורני

      March 22, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 15 °C

      יום נסיעות
      קמנו השכם השכם ליום דרכים ארוך
      אל הסוכנות הגענו בשש וחצי, וניפגשנו עם יאם, הפורטר הנסיך והמדהים שלנו.
      עלינו על וואן שלקח אותנו אחרי נסיעה של 10 דק לעוד וואן שאיתו נגיע לבסיסהאר בנסיעה של שבע שעות.
      נתונים לחסדיו של מעריץ מרוצי פורמולה אחת, שייטנו בין נתיבים לא מסומנים, על כבישי כורכר, מכווצים ומקפצים בספסל האחורי.
      הנסיעה הייתה חוייה, ספק חיובית ספק מאתגרת, אבל הנה אנו יוצאים שוב משאון הכרך כשברקע מתנגנת מוזיקה נפאלית שמרימה את האווירה.
      מבסיסהאר אנחנו צריכים להמשיך את דרכינו בג'יפ 4×4 לג'גט, הכפר ממנו נתחיל לצעוד את הטרק.
      יאם עזר לנו לסגור את הג'יפ ואפילו התווכח בשבילנו כדי שהכל יהיה בתנאים האופטימליים. אנחנו כמובן מאושרים מהדאגה של החבר החדש שלנו, בחור בן 41 עם ילד שכבר עושה את הטרק מעל 25 פעמים ומרגישים שזו תחילתה של חברות מופלאה.
      כמעט שלוש שעות של טיול ג'יפים רציני, בו חלפנו על פני כפרים מנותקים וזוכים לראות את ההרים הגבוהים והמרשימים כשפעם ראשונה בטיול אנו רואים שלג מרחוק.
      מחלוני הדהימו אותי הניגודים בין ההבעות מלאות הפאתוס והבגרות של הילדים ובין השטוטניקיות והמשחקים הפשוטים שהם מעבירים בהם את הזמן.
      בעצירה דחפנו את הראש למפל גבוה ויפה, שפה הוא סתם עוד אחד בדרך, ופגשנו חבורת מטיילים אירופאית.
      סופסוף נסתיימה לה הדרך והגענו לג'גט!
      סגרנו הוסטל, הזמנו א. ערב, שמנו בגדי ים וירדנו כ10 דק במדרגות אבן יחד עם יאם למעיינות חמים.
      המעיינות ממוקמים ממש על נחל שוצף והגענו כשכבר התחיל להחשיך, מילאנו בעזרת הצינור המוליך את המים החמים בריכת אבן והתיישבנו כמו תפוחי אדמה בתרביח מהביל.
      השרירים החבוטים מהנסיעה הארוכה משתחררים בטענוג בכל הגוף, אנו חוזרים לאכול את שבישלו לנו ולשינה מתוקה לקראת תחילת המסע.
      לילה טוב וחלומות מוקפים רכסי הימלאיה
      פיס
      Read more

    • Day 101

      Danagyu-> Chame

      March 22, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 9 °C

      אחרי ארוחת בוקר של חביתות וטחינה כדי לבנות את השרירים ולהכניס אנרגיות, פתחנו את היום עם עלייה דיי קשוחה של מדרגות. ככל שעולים בגובה ממש אפשר לראות עוד ועוד הרים של שלג וכל יום יותר יפה מהקודם. זה כבר היום הרביעי לטרק, תכף שבוע בנפאל, ואני חושבת שאני עדין לא מעכלת שאני באמת מטיילת עכשיו את הטרק הראשון שלי פה. כל כך גדלתי על הסיפורים האלה שזה מטורף לחשוב שאני כאן בעצמי עושה את הטרקים האלה שכל החיים רק שמעתי עליהם בלי סוף מאמא ואבא. באמת הטרק מדהים, הכפרים מקסימים ואולי גם כל הציפייה הפכה את הטרק לעוד יותר קסום וכיפי. כנראה שככה זה מרגיש להגשים חלום שחיכיתי לו כל כך הרבה שנים.
      הגו ואני הלכנו מאחורה ופטפטנו קצת ושמחתי להכיר אותה קצת יותר ולגלות שאנחנו דומות במובנים מסויימים ויש לנו הרבה מן המשותף. פשוט מרגישה שהמזל הטוב שלי ממשיך ללוות אותי בטיול ואיזה כיף לי שזכיתי לצאת לטרק הזה עם כזאת חבורה טובה וכיפית של אנשים. גם דינס הפורטר ג’ייד שלנו פשוט מקסים וחלק אינטגרלי מהחוויה של כולנו, ואני בהחלט לא רואה את זה כמובן מאליו, זה לגמרי היה יכול להיות אחרת.
      ג׳ורדי קצת פתח פער כדי ללכת לבד בקצב שלו ואנחנו עם קצת עצירות בדרך אבל בסוף צמצמנו והוא חיכה לנו קצת והגענו אליו. עצרנו לצהרים, הפעם הפקנו לקחים ורק שתינו תה ונשנשנו אגוזים, מאחר וההליכה לא ארוכה עוד וארוחה כבדה לא תעשה לנו טוב.
      כמו אתמול גם את החלק האחרון של היום הנוכחי סיימתי בהליכת בדד בפער לפני כולם. הפעם פתחתי פער רציני שאפילו הגעתי עד לג׳ורדי שיצא איזה 10 דקות לפנינו. הכאבים בעקבים שלי מהנעלים החריפו מאוד מהר, אני מאוד כועסת על הנעלים שלי שככה בוגדות בי פתאום אחרי שנתיים מופלאות ביחד, וכבר כואב לי מאוד, אז ההליכת בדד עזרה לי מאוד ועשתה לי כיף ללכת קצת עם עצמי והמחשבות שלי. גם לג׳ורדי כואב בעקב מאיזה דלקת שמתפתחת לו שם, אז שתינו המשכנו בקצב מהיר כדי לסיים את היום ולנוח. הגענו מאוד מוקדם בשעה 13:00 לגסט האוס המקסים והיפה שלנו. ״נוהל קרב״ כולם מתמקמים בחדרים, מתיחות, קצת כביסות למי שצריך, והפעם גם אכלנו ארוחת צהרים מאחר ולא אכלנו כלום בכפר הקודם באמצע ההליכה.
      בדירוג כולם התקלחו ופרשו לשנצ, כשקמתי הלכתי לחדר אוכל לבושה במיטב מחלצותיי אבל הופתעתי לגלות שהחדר אוכל מחומם מאוד והיה לי חם. קילפנו בקלפים וכשהחום היה מוגזם הלכנו להחליף לבגדים שאפשר להתקלף מהם. חזרנו לארוחת ערב - כרגיל דאל באט, וסיימנו את הערב הפעם עם סרטוני אודי כגן ואורי חזקיה עם צאי מסאלה טעים טעים וקצת שיחות של סוף יום.
      Read more

    • Day 44

      Annapurna Day 3- Chame to Uper Pisang

      March 25, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 6 °C

      את הליכת הבוקר שלנו ליוו חבורת ילדים מקומיים מצ'אמה שהיו בדרכם לבית הספר.
      מקסימים וסקרנים, שיחקנו איתם בקרב חרבות (מקלות הליכה), למדנו לספור עד חמש בנפאלית ואיילת העבירה קורס צילום מזורז.
      בצהריים חלפנו עח פני מטע תפוחים, בערך בגובה 3000 מטר, שבסמוך אליו יש חנות שמוכרת אוכל ושתייה מהנקטפים.
      נפלו דונאטס תפוחים, קרמבל תפוחים, ליקר תפוחים (לכבוד שבת המלכה) ועוד 3,4 ריבות.
      (9.7 פינקליידיז)
      ההוסטל להלילה נמצא בכפר אפר פיסיאנג ונקרא מנדלה, אורן דאג שישארו לנו בו חדרים ועכשיו כשאנחנו מעל ה3 קמ גובה (3,300) צריך לדאוג לכמה דברים.
      יש אנשים שאוכלים כמויות של שום, אנחנו בחרנו בכל זאת בכדורים, ובערב כשלהוסטל מגיעים, עוד כמה עשרות מטרים למעלה אנו מטפסים.
      העליות הקטנות הפכו מתישות במפתיע והלב עובד חזק להזרים את הדם.
      אז עלינו להתיישב במקדש המחודש של הכפר שנבנה בנקודת תצפית גבוה ויפה על הרי האנפורנה 2 ו 3, וחזרנו להתארגן לארוחה.
      ריפילים של דאל באט ושתי צלחות מומו, לקינוח הורדנו צייסר ליקר יחד עם יאם ועברנו לקלפים של סוף יום.
      שיהיה לילה טוב וחלומות על סיידר חם
      Read more

    • Day 105

      Manang -> Yak Kharka

      March 26, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 6 °C

      אכלנו ארוחת בוקר, לקחנו להמשך היום מאפים מהמאפייה, חימום קליל ויצאנו לדרך.
      על תחילת הדרך עלייה של השמחות. איזה בוקר שמוקר. אני אמרתי שאני אגיד תודה וזה יהיה מבורך בעיני אם אגיע היום לפני 15:00.
      המשכנו לטפס, הלכתי לאט לאט מאחורה ודינס הלך איתי, כולם המשיכו קדימה. מדי פעם עוצרים לכמה שניות כדי לקחת כמה שלוקים של אויר. בשלב מסוים כדי להעביר את הזמן בכיף שאלתי את דינס על ההרים מסביב, שיחקנו על הרצפה אירס עיגול עם המקלות הליכה, זה היה משעשע מאוד והמשכנו ככה בדרך עד שהגענו לנקודת עצירה עם כולם. הופתעתי לגלות שעברנו כבר חצי מהדרך (חצי מהגובה וחצי מהמרחק). נהדר. ישבנו להפסקה ארוכה של פקל תה ומאפים, מילאנו מים והמשכנו בדרכנו. הדרך הייתה מהממת! מלא שלג מסביב, גם על ההרים וגם לצידי השביל. עוד עליה, וכל צעד שעושים מרגיש כמו מרתון. כל מאמץ דורש הרבה השקעה, ורואים כבר את הגסט האוס מאחורי הסיבוב. כל כך קרוב אבל כל כך רחוק. לבסוף הגענו. הורדנו את התיקים ונחנו קצת. עומר ויואב הגיעו גם ועלינו ביחד בלי התיקים עוד קצת בגובה כדי להסתגל לאוויר. ישבנו שם קצת ועשינו פקל תה שוב וירדנו למטה. הערב עבר בכיף, כרגיל מתיחות, משחקים, סבב מקלחות שהפעם עבר חלק בלי לקפוא מקור, אוכלים מלא מלא שום ולסיום הערב משחק פתקיות. כבר במהלך המשחק הרגשתי בחילה נוראית מהשום (ואחרים נוספים גם הרגישו כך…) והעובדה שהתגלגלו מצחוק בגלל החיקויים של ג׳ורדי לא תרמה לעניין. צחצחנו שיניים טוב טוב, התכנסו בשמיכות שיהיה כמה שיותר קוזי והלכנו לישון.
      הלילה שעבר עליי אין לי מה להגיד עליו חוץ מזה שאם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב ממש.
      הלכנו לישון ב21:00 ובערך שעתים אחרי זה התעוררתי מספק צרבת ספק לחץ בחזה מכל השום שאכלנו. התחושה הייתה שיש לי יותר מדי שום בגוף, דמיינתי אותו עושה סיבוב בגוף שלי בכלי הדם, ואז בקצב קבוע מגיע חזרה ללב, יושב שם, עושה לי לחץ מטורף על מפתח הלב (כמו שדן תיאר את זה) ואז אחרי כמה שניות נרגע הלחץ והשום עושה סיבוב נוסף בכלי הדם בגוף שלי. זאת הייתה התחושה הכללית. התעוררתי מהכאבים בחזה, האמת שלא הייתי בלחץ כי הייתי ממש בטוחה שזה השום ולא משהו אחר, ופשוט ניסיתי לגרום לסיוט הזה לעבור. אכלתי מסטיק, הסנפתי טייגר, יצאתי החוצה הסתובבתי קצת, שתיתי מים, וניסיתי להקיא. שכבתי על הבטן, על הצד, על הגב, נשמתי עמוק. שום דבר לא עזר ופשוט נרדמתי עם זה והתעוררתי מזה כמה פעמים במהלך הלילה עד שהגיע 7:00 בבוקר וקמתי בלי הצרבת רק קצת בחילות נשארו. הדבר היחידי הטוב שהיה בכל הדבר הזה זה שצחקתי על עצמי תוך כדי שזה קרה ולא התבוססתי ברחמים עצמיים. אחרת זה באמת היה יכול להיות סיוט שלא נגמר. ונשבעתי לעצמי שאין יותר שום שום בטרק הזה!
      Read more

    • Day 107

      Phedi -> Muktinath היום האחרון של הפס!

      March 28, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 7 °C

      השכמה ב4:00 בבוקר.
      תחושה כללית שעוד מעט יש הקפצה לחיילים, או מסע כומתה, או סתם בוקר שחור בצה״ל.
      הכל קפוא, יש קצת חששות לקראת היום אבל בעיקר התרגשות בלב לגולת הכותרת היהלום שבכתר - הפס! שזהו כפי שנאמר היום האחרון והכי קשה בטרק, שזה משהו שהוא קצת קשה וקצת כיף.
      הצלחתי להתארגן, להתחבש ולארוז את כל המוצילה בלי לצאת מהמיטה כשהרגליים שלי עדין מכוסות בשמיכה, כבר הצלחה ראשונה ליום.
      התכנסנו בחדר אוכל, דחפנו בכוח כמה ביסים של דייסה דיי מגעילה אוירת אוכל בבית כלא, שהרי צה״ל לימד אותנו שאין שעה ואין סטנדרטים לארוחת בוקר וצריך אנרגיות ליום הזה. לקחנו כל אחד איזה חתיכת פת לחם שיהיה למקרה חירום טייק אווי לדרך (למרות שהאמנו שזה ישאר בתיק ונאכל צהרים כבר בכפר אחרי הפס).
      יצאנו לדרך, בהצלחה לכולם!
      שעה וחצי של טיפוס מייגע עד לhigh camp שהרגיש כמו נצח. התחלנו בחושך עם פנסים ולאט לאט הגיע האור הראשון, מטפסים מטפסים ובקושי מתקדמים בגלל הקושי בגובה.
      הגענו לhigh camp. עברנו 330 מטר גובה ונשאר עוד איזה 470. נשימה עמוקה והמשכנו.
      עכשיו מתחילים ללכת גם בשלג. מדי פעם קצת מישור, חוצים גשר, ואז עלייה חדה של סוללת מצדה.
      בשלב מסוים כמובן איבדתי את החבורה, הם התקדמו קדימה, ודינס ואני לאט לאט מאחורה. לא יודעת למה הגובה משפיע עליי כל כך אבל אני הולכת יותר לאט מכולם בשלושה ימים האחרונים. אין דבר זה מה שיש וצריך להקשיב לגוף. עדין בניסיון להישאר באנרגיות טובות, קצת קופאת מקור אבל ממשיכה לטפס ונהנת מהנוף המטורף של ההרים המושלגים מכל כיוון.
      אם חשבתי שההתחלה עד לhigh camp cl הרגישה כמו נצח, גיליתי שזה היה החלק הקל, וזה עבר דיי בקלות לעומת ההמשך. הולכת כמה צעדים ועוצרת להתנשם כאילו רצתי מרתון. גמורה מעייפות חסרת אנרגיות, פשוט הרגשתי שאני בפול גז על מנוטרל ברמות הכי גבוהות שהרגשתי בחיים שלי. נזכרתי שיש לי פת לחם בתיק, ניסיתי לאכול כמה ביסים וזה באמת עזר לי ונתן קצת אנרגיות להמשך. איזה מזל מי חשב שנשתמש בזה בכלל. לפחות לא כאב לי הראש ולא כלום והרגשתי מצויין, רק הגוף לא זז. שזה גם מתסכל, כי אם אני מרגישה כל כך טוב למה הגוף שלי מגיב ככה?
      ממשיכים ללכת בשלג וכל 20 מטר בערך יש עמוד שמסמן את מסלול. נראה לי שעצרתי בכל עמוד לנוח. וכשאני אומרת עצרתי הכוונה היא ממש להתיישב לאיזה דקה כדי להוריד דופק ופאניקה. כבר לא הצלחתי להסתכל על הנוף, לא נהניתי מהדרך, ורק רציתי לסיים את הפס הזה. אני לא מכירה את עצמי ככה וזה היה ממש מתסכל החוויה הזאת, שלמרות שאני במקום מטורף אני לא מצליחה לראות את מה שקורה כרגע מסביבי, הייתי לבד עם עצמי והמחשבות שלי כי כולם התקדמו קדימה ולא ראיתי כלום באופק, לא הצלחתי להתייחס לכולם חוץ מהעובדה שהגוף בוגד בי ולמרות שבראש אני כל כך רוצה להמשיך ללכת הגוף פשוט לא יכול וכל שניה עוצרים. כאילו קיבלתי זריקה קדימה בזמן לעוד איזה 60 שנה כשאני אהיה זקנה ולא אוכל לזוז. באסה. מי רוצה להיות בגיל 23 ולהרגיש כלוא בגוף של בן אדם בן 80..
      רק איזה 10 דקות לפני הפס היה אפשר לראות אותו מרחוק. הגעתי הנחתי את התיק והתיישבתי ליד עלמה בכיסא שקצת מוגן מהרוח. לא הספקתי לנוח רגע וכבר תוך שניה כולם יוצאים מהבקתה, עושים תמונה עם השלט של הפס, ומתחילים בריצה לרדת למטה. לדעתי לא הספקתי להיות שם יותר מ10 דקות… רק דחפתי מהר כמה ביסים מהסניקרס לפני שהתחלנו לרדת כמובן.
      מהרגע שעברנו את הפס והתחלנו לרדת זה הרגיש כאילו עברנו ליקום יקביל. אוירה קצת מדברית כזאת, ככל שיורדים נהיה יותר ויותר חם. הנוף נראה אחרת, והכי חשוב שפתאום בשניה שיורדים הגובה לא משפיע בכלל. איזה מוזר. הרי גם בירידה מתאמצים, אבל זה לא בא לידי ביטוי בגובה בנשימה וכאלה. הירידות זה הצד החזק שלי, ושמחתי ממש שסוף סוף לא אהיה לבד מאחורה, גם כשיכולתי ללכת יותר מהר לפעמים העדפתי להיות עם כולם בקצב ולרדת ביחד.
      ירדנו וירדנו, בדרך התקלפנו מכל שכבות הבגדים שעלינו, החלפנו כובע כי השמש קפחה עלינו, עצרנו לנוח כמה פעמים בדרך ולבסוף הגענו לכפר ועצרנו לארוחת צהרים. כאמור קמנו ב4:00, הוצאנו מלא אנרגיות, והשעה הייתה כבר 14:00 אז היינו מורעבים. אכלנו נרגענו וסיימנו את הטרק בעוד שעה אחרונה של הליכה רגועה יחסית עד למוקטינאת, שזה כפר דיי גדול שבו מסיימים את הטרק.
      נכנסנו לחדרים, מקלחת חמה, והורדת פאניקה רצינית. הזמנו ארוחת ערב וחיכינו לה איזה מיליון שנה עד שהיה מוכן, האוכל היה דיי מגעיל אבל אכלנו בכל זאת והלכנו לישון. לא כל כך מנחם כמו שציפינו שיהיה אבל אין דבר מחר נגיע לפוקרה ומחכים לנו איזה שבועיים שהמטרה בהם היא בעיקר לא לעשות כלום. להיתקע שם כמו ישראלים טובים ולהעביר את הזמן בכיף ובצ׳יל. וכמובן לקבל את פניהם של כל החוזרים מהאנפורנה מאחר ואנחנו בערך החלוצים הראשונים של העונה בגל הזה שאחריי ההולי. כבר הוחלט שמי שלא רגוע בפוקרה ומחפש אטרקציות ותעסוקות יכול ללכת לקנות לעצמו איזה שרוואל שיעזור לו להיכנס לאוירה רגועה יותר.
      זהו טרק ראשון מאחורינו, מי היה מאמין!
      כמובן שהחלטנו לוותר על המעיינות החמים, קנינו כרטיסי ״דלוקס״ לאוטבוס, אבל תנו לי לגלות לכם, דלוקס - זה לא!!
      אם רק היה כביש לנסוע עליו זה היה יכול להיות נחמד… נשאר רק לשרוד את נסיעת הזוועות ולהגיע לפוקרה הבנויה. אמן.
      Read more

    • Day 48

      Annapurna Day 7 -Kharka to Thorung phedi

      March 29, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 11 °C

      קמנו ליום הליכה קצר אך הקשוח עד כה, מתחילים להתמודד עם קשיי נשימה שעד כה בחיינו לא נתקלנו בהם וכל עלייה קטנה מתישה אותנו ואנחנו עוצרים להסדיר את האוויר.
      בדרך, נדי ואני רקדנו על אבן גדולה וסידרנו בה רוג'ום, חלפנו על פני אגם ברקת וסטינו מהשביל במיוחד כדי לדחוף את הראש פנימה.
      הגענו להוסטל בטורונג פאדי, נמרחנו על הספות באולם האוכל, וחיכינו שחבורה גדולה ורועשת של ישראלים תמשיך את דרכה מהפסקת הצהריים.
      בינתיים, בנוהל, סבבי קלפים של שיטהד ופרזידנט.
      נסגרנו על חדרים ועלינו להסתגל לגובה.
      בינתיים, נדב הראה תסמינים של מחלת גבהים/ התייבשות עם כאבי ראש חזקים, וטיפלנו בו כמו אחיות עקשניות שדוחפות לפיו מרק שום סמיך ומים כמו אוויר.
      כל הקבוצה נכנסה לסשן קריאה, כל אחד שקוע בספרו עד ארוחת הערב, הדל באט המיוחל.
      הלכנו לישון כשכל הדברים שלנו למחר מסודרים בקפידה לקראת יציאה מהירה מחר ליום הפאס ב5:00
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על ראשי שום קלופים
      (באמצע הלילה קמתי להשתין בכוחות עילאיים וזכיתי לחזות בחופת כוכבים היפה ביותר שראיתי בחיי, אושר)
      Read more

    • Day 50

      טלטולים וטלטלות

      March 31, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 13 °C

      טילטולים וטלטלות

      בוקר טוב אחרי לילה ארוך שינה במוקתינת.
      לארוחת הבוקר ניגבנו שקשוקות עם צ'פאתי, החלמון בול במידה וזו מנה ישראלית ראשונה ומפנקת במזרח עד כה (יש להם עוד הרבה מה ללמוד משקשוקות שבת בבוקר של אבא).
      נפלה ההחחלטה לחלק את הדרך לפוקהרה ולעצור בכפר בשם טטופאני שנודע לשמצה בזכות מעיינותיו החמים (נדב ואני נדלקנו).
      התגבשנו כל חבורת האנפורנה ביחד עם עדי שהצטרפה סביב הרעיון ועלינו לאוטובוס תיירים שמתועד לקחת 5-4 שעות.
      בקיצור נסיעה של 70 קמ ב 6 שעות.
      דרך חתחתים ומהמורות.
      לא פעם הסתכלנו בהשתוממות אחד על השני בספסל האחורי אחרי שכל גופנו ניתק מגע מהכיסא וריחף באוויר.
      בינתיים מקדימה איילת וחברות מתמודדות עם צפיפות וגברת שמקיאה בעיקשות לתוך שקית.
      במעברי נחל קוצף נדמה היה שהנוסעים עוצרים נשימה יחד עם האוטובוס ומפריחים תפילה קלה לשמיים.
      משתקשקים מצד לצד כמו מרטיני מנוער היטב מסרט ישן של ג'יימס בונד.
      כמו בבדיחות ככ ארוכות עד שלא רואים את סופן, לא נשאר אלא לצחוק, מתוך ייאוש קל.
      אבל באמת, כשמתבוננים מהחלון לאורך הדרך לא חסר הומור שנשקף מהחיים הנפאליים.
      סבתא באוטובוס שחולף ממול שולפת לשון שובבה אחרי שתפסה את מבטי המחויך, נוסע מקומי שדוחף צרור סלרי למדף מעל המושבים, כנופיית חוצבי סלעים נשענים עם הראש והרגליים על הכלים הכבדים ונעמדים לכבודנו בפוזה ממגזין. כמובן שאי אפשר לסיים נסיעה בלי פאנצ'ר טוב ושנדב יתעקש לעזור להחליף.
      הוקל לנו מאוד לרדת בטטופאני והלכנו להתמקם בהוסטל, נדב ואני אצנו לראות את מצב המעיינות.
      מה רבה הייתה פליאתנו כשחזינו בחמת גדר הנפאלית, אוטובוסים עמוסים עוצרים לצד המתחם ומורידים אנשים לטבול, מתוקף האחריות שחשנו על שסחפנו בהתלהבותינו את כולם חזרנו בחיוכים מאוכזבים לחבר'ה.
      בזמן שחיכינו לאוכל, היינו חייבים לחפש לנו מזור ולכן יצאנו נדב ואני בחיפוש אחר מעיינות חמים רחוקים יותר, מעבר לכפר החשוך, והכביש, והגשר הרעוע מעל הנהר הגועש.
      כשהגענו שמחנו לראות מעיינות כמעט ריקים, וכשדיברנו עם סלאש, חברנו הבוס, שכנענו אותו שיסכים לכבודנו לחרוג משעת הסגירה ולתת לנו עוד שעה במים. (בקיצור ארגנו רחצה פרטית)
      אחרי האוכל הובלנו את כולם אל המקום שהיה ריק מאדם, שמנו מוזיקה בjbl ובאושר גדול נכנסנו למים הרותחים לרפא את שרירינו התפוסים מהטרק. (הצלחה מסחררת וסגירה שמחה ליום מטלטל)
      שיהיה לילה טוב וחלומות עכורים אדי מים מהבילים.
      פיס
      Read more

    • Day 51

      קידושין בגורפאני

      April 1, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 15 °C

      בוקר טוב בטטופאני
      איילת והדס חזרו בנסיעה לפוקהרה למנוחה ומרפא משיעולים קשים וכאבי ברכיים.
      כל החבר'ה ישבנו לארוחת בוקר ומשחקי קלפים עד שהגיע הג'יפ שהזמנו ולקח אותנו בנסיעה של שעתיים לגוראפאני, כפר שנמצא למרגלות הפון היל ממנו נראה מחר זריחה.
      בנסיעה צפופה עם הנהג הכי זהיר ומקצוען בו נתקלנו (עצר את הרכב כשנכנסו שיחות טלפון), שמענו מוזיקה בסטריאו, התבוננו בנוף הירוק ובפריחה המהממת והאדומה של הפרח הלאומי.
      באמצע הדרך הגיפ נעצר וקלטנו חבורה נפאלית שמפנה אבנים מהדרך, חת ושתיים שינסנו מותניים ויצאנו להדוף את הסלעים.
      בגורפאני התמקמנו בהוסטל גבוה, שברגעים אלו נבלע על ידי ענן ואנחנו נותרנו לדמיין כמה יפה יכול היה האופק להיראות.
      בהפוגת הספורט של הצהריים אורן ותמיר שיחקו כדורסל עם מקומי ושני יוונים, בזמן שנדב ואני התחרינו ראש בראש בסנוקר (כרגיל מתסכל כמה שאני גרוע).
      פתחנו שולחן לארוחת שישי, קנינו שתי יינות וקידשנו, מזל שיש את השבת להזכיר שחלף לו עוד שבוע, וככ מהר.
      שתהיה שבת של שלום, לילה טוב וחלומות ענוגים של קדושה.
      (תמונה של נדב מסניף חמצן מצורפת)
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Pashchimanchal, Western Region, 서부 개발 지구, पश्चिमाञ्चल विकास क्षेत्र

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android