Nepal
shrichaur

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
    • Day41

      טיזר לאנפורני

      March 22 in Nepal ⋅ ⛅ 15 °C

      יום נסיעות
      קמנו השכם השכם ליום דרכים ארוך
      אל הסוכנות הגענו בשש וחצי, וניפגשנו עם יאם, הפורטר הנסיך והמדהים שלנו.
      עלינו על וואן שלקח אותנו אחרי נסיעה של 10 דק לעוד וואן שאיתו נגיע לבסיסהאר בנסיעה של שבע שעות.
      נתונים לחסדיו של מעריץ מרוצי פורמולה אחת, שייטנו בין נתיבים לא מסומנים, על כבישי כורכר, מכווצים ומקפצים בספסל האחורי.
      הנסיעה הייתה חוייה, ספק חיובית ספק מאתגרת, אבל הנה אנו יוצאים שוב משאון הכרך כשברקע מתנגנת מוזיקה נפאלית שמרימה את האווירה.
      מבסיסהאר אנחנו צריכים להמשיך את דרכינו בג'יפ 4×4 לג'גט, הכפר ממנו נתחיל לצעוד את הטרק.
      יאם עזר לנו לסגור את הג'יפ ואפילו התווכח בשבילנו כדי שהכל יהיה בתנאים האופטימליים. אנחנו כמובן מאושרים מהדאגה של החבר החדש שלנו, בחור בן 41 עם ילד שכבר עושה את הטרק מעל 25 פעמים ומרגישים שזו תחילתה של חברות מופלאה.
      כמעט שלוש שעות של טיול ג'יפים רציני, בו חלפנו על פני כפרים מנותקים וזוכים לראות את ההרים הגבוהים והמרשימים כשפעם ראשונה בטיול אנו רואים שלג מרחוק.
      מחלוני הדהימו אותי הניגודים בין ההבעות מלאות הפאתוס והבגרות של הילדים ובין השטוטניקיות והמשחקים הפשוטים שהם מעבירים בהם את הזמן.
      בעצירה דחפנו את הראש למפל גבוה ויפה, שפה הוא סתם עוד אחד בדרך, ופגשנו חבורת מטיילים אירופאית.
      סופסוף נסתיימה לה הדרך והגענו לג'גט!
      סגרנו הוסטל, הזמנו א. ערב, שמנו בגדי ים וירדנו כ10 דק במדרגות אבן יחד עם יאם למעיינות חמים.
      המעיינות ממוקמים ממש על נחל שוצף והגענו כשכבר התחיל להחשיך, מילאנו בעזרת הצינור המוליך את המים החמים בריכת אבן והתיישבנו כמו תפוחי אדמה בתרביח מהביל.
      השרירים החבוטים מהנסיעה הארוכה משתחררים בטענוג בכל הגוף, אנו חוזרים לאכול את שבישלו לנו ולשינה מתוקה לקראת תחילת המסע.
      לילה טוב וחלומות מוקפים רכסי הימלאיה
      פיס
      Read more

    • Day9

      לאחר שבוע של הרפתקאות מתחילים את הדבר האמיתי שלשמו הגענו ! טרק אמיתי ראשון - האנאפורנה

      מתעוררים בשש חסרי כוחות אך מלאי מוטיבציה לקראת נסיעה לתחילת הטרק שאמורה לקחת כחמש שעות. כבר בתחילתה הוייב מרגיש מעט מפוקפק ואנחנו מתאחדים עם ים הפורטר החייכן והמקסים שלנו ואחד מבעלי הכוח של הסוכנות שמוביל אותנו לרחוב בו מחכה לנו ואן. לאחר נסיעה קצרה אנחנו מגיעים למקום אחר אפוף זיהום אוויר, מקבצי נדבות ועסקנים כרגיל.

      עולים להסעה שבעתיד תוגדר על ידי תמיר כאחת החוויות הכי מחרידות ומעצבות אישיות שחווה בשנים האחרונות.

      7:30 מתחילים לנסוע

      8:30 כבר לאחר השעה הראשונה נתקעים בפקק עצום בסדר מכילים הכל טוב בדקתי בגוגל נותרו רק 4 וחצי שעות

      9:00 עצירה ראשונה יורדים ומנשנשים צ'אפטי בלי כלום בשביל קצת ללחח את הפה ומקנחים בקצת עיכוליות

      11:30 מתעוררים לאחר שינה עמוקה בתקווה לראות שירד הזמן להגעה- עדין נשארו עוד שלוש שעות. מחליטים לאכול דאל באט צהריים במקום מפוקפק שנדב מחליט לפקפק יותר באמצעות אכילת סרדינים שלמים בטמפורה (כולל ראש של אחד מהם, נשבעים לכם לא נגענו). חוזרים לאוטובוס

      13:30 - אנחנו אחרי נסיעה של שש שעות וכבר באיחור של שעה וחצי מההגעה שהובטחה לנו עי גוגל בבוקר , עולים על דרך אפר שמותאמת רק לג'יפים ומכניסה כמויות פסיכיות של אבק לתא הנוסעים, תמיר סובל, יעל מוציאה את ראשה מהחלון בהנאה ועילי נופל לשנת ישרים.

      14:00 מגיעים לכל מיני כפרים מבודדים, הנהג מחליט שזה הזמן להרוויח כמה ג'ובות ומחליט לתפקד כנהג משלוחים בין הכפרים. יעל מתרגזת. תמיר חסר תקווה.

      14:30 בדיוק כשאובדת התקווה מגלים שתמיד יכול להיות גרוע יותר וממשיכים בדרך העקלקלה עוד חצי שעה עד שרואים את האור ומגיעים לכפר בסיסהר שנמצא באופן אירוני בבסיס ההר

      15:00 עולים על ג'יפ שלוקח אותנו כשעתיים וחצי של נסיעה חווייתית ונעימה בהרבה תוך עצירות פיפי מרובות מהדרך הקופצנית בלשון המעטה , שוטפים את פנינו במים מההימלאיה לראשונה!

      17:00 מגיעים להוסטל הראשון , מזמינים מאכלים חביבים (דאל באט וצ'או מין אג לתמיר) ויורדים בהמלצת הפורטר שלנו למעיינות חמים. לאחר ירידה של כרבע שעה מגיעים למעיין שעונה ואף עולה על כל הציפיות שלנו. רובצים כמו אטריות במים החמים הנעימים שלו. חוזרים להוסטל , זוללים, וגונבים כפית בדרך ערמומית שתשרת אותנו להמשך הטיול.

      הולכים לישון עייפים אך מרוצים שהתופת מאחרינו.
      Read more

      Traveler

      חייבים לצלם את העיכוליות... חחחח

      4/2/22Reply
      Traveler

      משימה מספר אחת שלנו! נקנה ונצלם

      4/2/22Reply
       
    • Day165

      Durch den Monsun...

      September 16 in Nepal ⋅ ☁️ 13 °C

      Pokhara - Ghermu
      107 km / 2.876 hm
      Aktuelle Höhe: 1053 hm
      Gesamtstrecke: 8.623 km
      Gesamt-Hm: 73.460 hm
      Tag 165

      Der Morgen begrüßt mich wie erwartet mit Dauerregen. Ich kehre der Hippiestadt Pokhara den Rücken, biege ab zu den Reisfeldern und folge Dorf für Dorf einer sehr steilen, aber asphaltierten Straße. Diese Gunst ändert sich allerdings wenig später schlagartig und von dort an bewege ich mich, bis auf ein paar Ausnahmen, auf groben und anspruchsvollen Schotterwegen, ebenfalls sehr steil. Der Weg fühlt sich an wie eine Achterbahnfahrt durch den Urwald. Es sind die tropischen Ausläufer des Himalaya. Leider bleibt mir der Blick auf die hohen Berge verwehrt, denn die Wolken hängen tief und der Regen inklusive der Luftfeuchtigkeit lassen meine Bilder leider verschwimmen. Die Dauernässe zeigt auch was sie mit dem Untergrund anrichten kann und verwandelt die Wege in Schlammlöcher, wadenhohe Bäche und Rutschpartien. Ich biege um eine Kurve und plötzlich endet die Straße in eine 100m tiefe Schlucht - wie mit der Guillotine wurde die Straße abgeschnitten. Da fehlen einfach 80m der Straße, weil der komplette Hang weggebrochen ist. Das Loch sieht aus, als wäre eine Meteorit eingeschlagen. 400 Meter zuvor gab es ein kleines Warnschild, dass auf eine Umleitung hinweist. Unvorstellbar, dass niemand auf die Idee kommt die Straße abzusperren. Die Umleitung bedeutet natürlich extra Kilo- und Höhenmeter. Ich durchquere heute ca. 50 Flüsse, die quer über die Straßen verlaufen. Immer wieder maltretiere ich den Antrieb. Zwischenzeitlich hat zumindest der Regen ausgesetzt. Gut, dass ich das Gepäck deutlich reduziert habe, denn selbst mit dem Leichtgewicht sind die Wege eine enorme Herausforderung. Die letzten paar Kilometer, die dann nochmal 3 Stunden gedauert haben, legen dann nochmal eine Schippe drauf: rauer Kies, lose Felsbrocken und Sand. Hier bewegt sichnur noch 4x4: Die Wanderer, die zum Start es Trekkingpfades gebracht werden überholen mich stets. Immer wieder sinken meine Räder tief ein und ich setze auf. Die Gänge springen, weil überall Matsch klebt. Leider keine Zeit für Fotos, denn die Dämmerung und der heftige Regen verlangen mir am Ende nochmal einiges ab. Der Anstieg hört einfach nicht auf. Ich sehe durch die Brille kaum noch die Steine und Wasserlöcher. Und dann endlich erreiche ich gegen 18 Uhr das anvisierte Guesthouse von Tag 2 der vorgegebenen Route - 1 Tag konnte ich heut also schon mal sparen. Dafür stimmen die Höhenmeteangaben mal so garnicht, fast 1000hm mehr, ohne den Umweg. Quintessenz: krass, was die Wege mir und dem Rad abverlangen - und die Trails haben noch nicht begonnenen. Bevor es Morgen weitergeht, müssen erst noch das Rad geputzt und alle Schrauben gecheckt werden - das wird wohl die Routine für die nächsten Tage.Read more

      Traveler

      einfach mir heftig

      9/16/22Reply
      Traveler

      bleib achtsam mit Dir und folge Deiner Intuition. Ziehe es nicht durch, weil Du es unbedingt willst, Du hast schon so viele Hammer Eindrücke vermittelt und unglaubliches geleistet.....

      9/16/22Reply
      Traveler

      zorniger Anstieg, schönes Koan.

      9/18/22Reply
       
    • Day377

      Nepal - Annapurna Circuit dritte Etappe

      October 14, 2019 in Nepal ⋅ ☀️ 15 °C

      Durch die Zeit beim Lehrer und seiner Familie konnten wir 7 Tage in das Leben der Nepalesen, die in den Bergen leben, eintauchen.
      Die Zeit richtet sich hier nach der Sonne. Sobald sie aufgeht, sind auch die Nepalesen wach und sobald sie untergeht, taucht sich das Dorf in Nachtruhe.
      Die Männer und Frauen verrichten ähnliche Arbeiten. Sie bestellen das Feld und tragen riesige Körbe voll mit Holz zu ihren Häusern. Getragen wird hier immer mit einem Korb auf dem Rücken, welcher mit einer Art Spanngurt über die Stirn gebunden wird. Die Last wird mit Kopf, Hals, Schultern und Rücken getragen.
      Es gibt auch Lastenträger, sogenannte Porter, für die Wanderer. Jeder der seinen Rucksack nicht selbst tragen will, kann sich einen Porter für die Strecke buchen. Er läuft sein eigenes Tempo und trägt meist drei Rucksäcke, die er zusammengebunden, im traditionellen Stil über seiner Stirn hält. Der absolute Wahnsinn! Denn jeder Porter trägt im Schnitt 30 Kilo und mehr.
      Der Job des Porters ist sehr angesehen. Trotzdem haben wir Mitleid, wenn wir ärmere Träger sehen, die mit Badelatschen bei knapp über Null Grad laufen.
      Darauf sollte wirklich geachtet werden! Anstelle diesen Porter nur zu engagieren, sollten die Touris dem Porter richtige Schuhe kaufen. Wanderschuhe sind nicht teuer in Nepal und Träger sollten mit Respekt behandelt werden.

      In den Bergen geht es den Nepalesen viel besser. Sie leben einfach, aber verdienen gutes Geld an den Wanderern. Für die sieben Tage müssen wir nichts für die Unterkunft zahlen. Die Nepalesen verdienen am Essen und meist wird auch nur das berechnet. Voraussetzung ist man isst nur in der Unterkunft, wo man auch übernachtet.

      Wir entscheiden uns für eine kurze Etappe nach meiner siebentägigen Krankheit. So laufen wir nur 3 Kilometer, die es aber insich haben.
      Direkt am Anfang müssen wir nochmal über die Hängebrücke, die wir schon einen Tag vorher überquert haben.
      Als wir mitten auf der Brücke stehen, sehe ich einen Esel am anderen Ende. Und noch einen. Und noch einen. "Der wird seine Esel doch nicht jetzt hier rüber treiben, wenn wir mitten drauf stehen!?" sage ich zu Ralf und genau in diesem Moment setzen sich die Esel in Bewegung. In meine Richtung. Und die Brücke beginnt zu vibrieren und zu schwingen. Ich frage mich noch wie wir aneinander vorbei kommen sollen, als mich ein Esel in die Seite drückt. Ich kann nicht anders als aufzuschreien. Es ist viel zu hoch für mich und ich hänge mit 6 Eseln in den Seilen. Der Bauer macht sich einen Scherz daraus. Hilft mir aber indem er meinen Körper so ausrichtet, dass ich an den Eseln vorbei komme. Für mich mit Höhenangst total der Horror und ich schwöre mir, dass ich nie wieder eine nepalesische Brücke betrete, wenn Esel in der Nähe sind.
      Danach beginnt ein Anstieg. Meine Lunge kämpft mit der Anstrengung und als wir an einer sehr steilen Treppe ankommen, kann ich nicht mehr. Meine Höhenangst meldet sich und mein Körper fühlt sich schwach an. So sitze ich am Ende der Treppe und fange an zu heulen als ein Wandererpärchen an uns vorbeigleitet und ohne Probleme die Treppe überwindet.
      Nach 20 Minuten sehe ich nur noch rot und peitsche schreiend die steile Treppe hoch. Theatralisch kann mir wohl niemand in diesem Moment etwas vormachen und auch mein Wanderstock muss herhalten als ich all meine Wut rausbrülle. Danach geht es mir besser und ich stehe am oberen Ende der Treppe. Geschafft und emotional ausgelaugt laufen wir weiter. Wir unterhalten uns mit einer Inderin, die schon kurz vorher unseren Weg gekreuzt hat und sich mit ihrem riesigen Rucksack, wie eine Schildkröte den Weg hochschleift. Wir machen zusammen eine Wasserpause in der sie uns erzählt, dass ihr Freund schon vorgelaufen wäre. Er ist Vlogger (Video-Blogger) und läuft den Circuit um einen Beitrag zu verfassen "Wie man als Inder ohne Geld den Annapurna Circuit läuft." ob er darin auch berichtet, dass seine Freundin, alle Sachen hinter ihm hergetragen hat? Ihr macht das nichts aus. Sie wirkt frei und glücklich. Ohne Karte und Ahnung, wo sie sich befindet, sendet sie eine SMS mit meinem Handy an ihren Freund. Sie treffen sich in Daraphani. Und Ralf zieht die Augenbrauen hoch. In Daraphani werden wir erst in 3 Tagen sein. Sie will heute noch 20km laufen. Eigentlich unmöglich. Aber sie scheint sehr motiviert. Wir drücken ihr die Daumen und verabschieden uns. Und die Schildkröte geht ihren Weg.
      Wir erreichen Jagat nach 2,5h und ich bin froh, dass unsere Etappe eine kürzere war. Außerdem landen wir in einer sehr netten Unterkunft. Der Besitzer "zwingt" mich eine Suppe zu essen um meinen Husten zu lindern. Außerdem lernen wir Landa und Lukas kennen. Landa hatte die gleichen Symptome wie ich. Sie ist aber schon in
      Kathmandu krank geworden und musste ihre Hochphase der Krankheit in der Stadt auskurieren. Leider laufen die beiden einen anderen Trek der sich in der nächsten Etappe von dem Circuit abzweigt und so müssen wir uns schon am Abend verabschieden.
      Wir schlafen in einem gemütlichen Doppelbett und mit Landas Husten im Ohr ein.
      Die Nacht wird gut und so können wir gestärkt und mit einem Lächeln in die nächste Etappe starten.
      Jetzt warten 10km auf uns...
      Read more

      Gertraud M

      Ich bewundere deinen Mut und deine Offenheit, und wie du schreibst, abseits von Klischees und insta. Travel isn't always pretty... Pass gut auf dich auf und sei lieb gegrüßt! 🤗 Gertraud

      10/23/19Reply
      Traveler

      Danke liebe Gertraud! 🌸 Fühl dich gegrüßt und umarmt!

      10/23/19Reply
       
    • Day4

      Ngadi — Jagat & Hotspring Spa

      November 1 in Nepal ⋅ ⛅ 10 °C

      Moini,

      Der Tag startete heute relativ spät. Um 7:00 stehen wir auf & Frühstücken um 7:30. Losgelaufen wird um ~08:15. Ein wenig spät weshalb wir uns entscheiden heute früher schlafen zu gehen und morgen schon gegen 06:00 aufzustehen. Wir haben leider die Sonne in Jagat verpasst. Unser Tagesziel ist von Ngadi nach Jagat zu laufen. Schlussendlich sind wir fast 17km mit knapp 900hm gelaufen. Meine Beine sind ein wenig schwer, aber mein Rucksack sitzt perfekt. Kein Scheuern, kein Schneiden der Gürtel in meine Schultern. Mein linkes Knie zickt ein wenig vom schweren Rucksack und der Distanz. Wird schon. Glaube ich muss mich einfach mal einlaufen.

      Die Wanderung heute war unfassbar schön. Wir laufen an endlosen Reisterrassen, Wasserfällen & Einheimischen vorbei. Fast unmöglich diese Schönheit in einem Foto abzubilden. Irgendwie muss man hier sein, die Luft riehen, das Essen schmecken & diesen Vibe des Himalaya erleben. Die Leute sind weiterhin so Gastfreundlich, zuvorkommend und suchen das Gespräch. Es ist so einfach und fast natürlich hier Menschen kennenzulernen. Vor allem die Nepalis sind ein atemberaubendes Volk. Hart arbeitend & so rein im Herzen. Der reißende Fluss an unsere linken malt eine Geräuschkulisse die seit 2 Tagen unser ganz persönlicher Soundtrack Nepals geworden ist. Beruhigend & fast schon wie weißes Rauschen.

      Das Essen war wieder mega lecker. Im Teehaus ‚Fishtail‘ in Ghermu esse ich meine ersten Momos und hab mich verliebt. Es schmeckt ähnlich wie Pierogi mit einem hauch Nepal. Wunderbar. Das letzte Stück der Wanderung hat sich gezogen und ich war echt froh in Jagat angekommen zu sein. Glücklicherweise wurden wir von Heißen Quellen überrascht für die Jagat bekannt ist. Es werden sogar Einheimische von Besisahar nach Jagat mit dem Jeep gefahren, um in den Quellen zu entspannen. Auch hier ist die Aussicht wieder Atemberaubend schön. Direkt neben den Quellen fließt der Fluss und im Hintergrund komplementiert ein Wasserfall die Kulisse. Wir entspannen uns und gönnen uns zum Abendessen wieder Momos und Dahl Baht! Geschmacklich war es ein Wahnsinns upgrade zum Teehaus gestern Abend. Ich liebe Momos, ey.

      Morgen geht es dann von Jagat nach Dharapani. Komoot sagt 15km und 830hm. Ich bin gespannt was es am Ende ist und wie es meinem Knie nach morgen gehen wird.

      :🎤👋
      Read more

    • Day5

      Das nepalesische Frühstück bestand heute aus Lemon tea, banana porridge und Charpatis mit Marmelade. Letztere waren etwas trocken. Bevor wir dann starten konnten, wartete noch eine Foto Session auf uns. Zuerst nur zu zweit, dann mit der Gastgeberin, dann mit der Tochter der Gastgeberin und zum Schluss auch noch mit einem Nachbar.📸 Und los gings endlich über holprige Wege, rutschige Steine und breite Bäche. Im Tal entlang des Flusses Marsyangdi entlang liefen wir immer tiefer in dschungelartige Landschaften. Wir liefen durch das wunderschöne Ghermu mit Reisfeldern und bunten Häuschen. Mittagspause machten wir in Jagat (Momooooos🤤). Immer wieder ging es steile Steintreppen hoch und runter sodass wir insgesamt auf 1100 Höhenmeter kamen. Und dass, obwohl Bahundanda (1300m) und Chiamje (1450m) nur 150m Höhenunterschied haben! Uns lief das Wasser runter als ob wir einen Marathon in der Wüste laufen würden - ALLES war nass. Wir hinterließen zwei reißende Bäche hinter uns. 💦💦 Daher mussten wir unseren Wasservorrat beständig nachfüllen. Nach 15km konnten wir uns dann in Chiamje ein Hotel aussuchen. Fast jeder Hotelbesitzer wollte uns in sein "bestes, billigstes und schönstes" Teahouse lotsen und Jens ist schließlich bei einer Mutter mit Kind auf dem Arm schwach geworden. Diese Familie ist aber auch supernett, wir haben unser eigenes Bad mit warmer Dusche und WLAN, tollem Ausblick und schönem Aufenthaltsbereich. Jetzt warten wir auf Curry mit Reis und gebratene Veggie-Nudeln...HUUUUNGERRead more

      Traveler

      Wow, Nadine kämmt sich ernsthaft mit einem Ladekabel die Haare! 😂😘

      8/16/22Reply
      Traveler

      Ich musste an Gepäck sparen wo es ging 😂

      8/16/22Reply
      Traveler

      So schöne Bilder 😍😍😍

      8/16/22Reply
      Traveler

      Daanke 😘

      8/16/22Reply
       
    • Day42

      Annapurna Day 1 - Jaget to Dharapani

      March 23 in Nepal ⋅ ⛅ 10 °C

      קמנו מאושרים אחרי שינה טובה, התארגנו אכלנו ויצאנו לדרכים.
      קצרות המילים מלתאר כפי שקצרות התמונות מללכוד את היופי והנופים שחזינו היום בעינינו.
      מים צונחים ממאות מטרים במפלים גועשים עד לנהר רחב שמלווה אותנו לאורך כל היום.
      מטפסים בהתמדה אל כפרים נידחים, צופים במקומיים רועים את העופות והבקר, עובדים את השדות ומקימים תשתיות.
      האופק והאקלים משתנים במרחבי זמן קצרים, בין "וואו" ל "שיואו" של התפעלות מדברים שטרם חזינו.
      אנחנו נהנים מעצירות התרעננות במי השלגים ובצ'אי מסאלה, ומהשיחות המעט שבורות שלנו עם יאם.
      לקראת סוף היום הופיע הר שנישא כטפט רקיע נפילי, נדמה שאם רק נדחוף אותו כל התפאורה תיפול לארץ.
      הלילה ישנים בכפר דורפאני, נהנים מהסאונד הקוצף של הנהר, מהדאל באט וממשחקי קאבו שוברים מצחוק.
      מחר עוד יום בתוך השמורה החייזרית ביופיה.
      שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות טבעיים.
      פיס
      Read more

    • Day5

      אנפורנה -shrichaur

      October 7, 2019 in Nepal ⋅ ⛅ 17 °C

      תאמינו או לא הצלחנו להיפרד היום מקטמנדו - אחרי 3 ימים למדנו להתמקח כמו שצריך ויצאנו עם חגורה ומקלות במחיר ריצפה ועכשיו אנחנו מוכנים למסע!
      יצאנו בבוקר בגיפ עם עוד משפחה ישראלית ל besi sahar
      בדרך עצרנו במסעדת דרכים מפוקפקת לארוחת צהריים קלאסית - דל בהט או בננה קרה בשביל מי שצם בנסיעות.
      המשכנו על ה"אוטוסטרדה" בקצב של כ20 צפירות בדקה למנגינת אותו שיר נפאלי בלופ (לפחות אנחנו חשבנו שזה אותו השיר..)
      כשעצרנו לתדלק (באמצע שום מקום) תדלקנו בסולר ומיני בננות עסיסיות וחמוצות (די מגניב)
      אחרי שהגענו ל besi sahar אימצנו את המשפחה שנסעה איתנו ותפסנו איתם טרמפ ל shrichaur
      סך הכל שעתיים וחצי נסיעה בתפקיד פופקורן מתפוצץ
      מתנערים באוטו בין שמים וארץ ואיך לא- נפאלי מחמד
      עד שהגענו לעיקול מאתגר ובוצי. זכינו לראות מה זה מהנדס כבישים נפאלי אמיתי/נהג.
      יצאנו מהרכב כדי שהנהג יוכל לבנות כביש אבנים על הבוץ כך שהרכב לא יחליק לאחור (יש לציין שדקה לפני נהג אופנוע נכשל במשימה זו - איך לעזאזל נוהגים שם על אופנוע?!?). חצינו את ה"כפר" (5 בתים..) וחזרנו להמשך שיקשוקים ברכב.
      רצינו לנשק את האדמה כשהגענו.
      ההוסטל מפנק באופן יחסי- שי ממש מתחהב מזה שאפשר להזמים מנות לשעות מסוימות (למשל קארי ומומו לאחרי המקלחת וזהירות ספוילר- פנקיק ל6:30 בבוקר)
      כן כן, שומרים על המסורת של מומו ביום!
      היו נופים ממש יפים היום אבל אתם זוכים לראות אותנו מצטלמים ליד השירותים - מזל שריח לא עובר בתמונות
      Read more

      Traveler

      נשמע מטריד משהו בענין הכבישים ואני מתארת לכצמי איך הרגשת בטלטולים האינסופיים באוטוסטרגה😔

      10/7/19Reply
      Traveler

      תמונה יפה

      10/8/19Reply
      Traveler

      על כמה ארגזים את עומדת??

      10/8/19Reply
      Traveler

      גמר חתימה טובה לשי ולך. המשיכו להנות ולשמור על עצכם בתנאים האלו.

      10/8/19Reply
       
    • Day13

      Tour des Annapurnas - Premiers jours

      March 23, 2019 in Nepal ⋅ ☀️ 16 °C

      Nous voilà depuis 3 jours sur le trek du tour des Annapurnas.
      Après un long trajet en bus de Katmandou jusqu'au point de départ, Besi Sahar, nous avons tout juste le temps de rallier Bhulbule avant que la pluie ne tombe drû. C'est comme ça presque tous les jours : en début d'aprem le vent se lève, le temps se gâte, laissant place à l'orage. Il nous faudra nous lever tôt.
      Ces premiers jours Besi Sahar-Bhulbule /puis Jagat puis Dharapani restent en fond de vallée. Nous nous élevons lentement, de 800 à 1900 m. Les paysages sont néanmoins déjà remarquables. Nous longeons une sorte de canyon bordé de falaises abruptes le long d'un sentier qui suit tantôt la route (ou plutôt la piste, que seuls des jeeps et de petits engins agricoles peuvent encore emprunter) ou qui tantot s'élève, le long de la rivière, offrent de premières vues vers les sommets enneigés. Nous traversons de nombreux petits villages. Certains prêts à accueillir leur lot de touristes marcheurs avec des guesthouses colorées, d'autres daspect plus simple. Briques nues et toits en tôle, souvent tenus par des pierres.
      Les deuxième et troisième jours, nous sommes particulièrement lentes en raison d'ampoules nombreuses et douloureuses pour Marie et d'une severe tourista pour moi. C'est dur !
      Nous entendons des échos assez variés du passage du Thorungla pass, point culminant du trek à 5400 m: une trentaine de personnes serait passée, 15 personnes auraient au contraire choisi de rebrousser chemin à cause des risques d'avalanche. Nous verrons plus tard, aux étapes juste avant...
      Je suis à vrai dire plus preoccupee par la possibilité de faire le Chulu far east, tant à cause de la faiblesse subite liée à la turista qu'à cause du fort enneigement. S'il est compliqué de passer ce col à 5400m je m'interroge sur la pertinence de tenter un sommet 600 m plus haut... et sur les conditions de camping au Chulu High camp... Á 5300 m.. La métro affiche dans les -28 °C la nuit par là bas...
      Mes interrogations seront vite stoppées par un irrépressible besoin de dormir (grosse sieste puis nuit comme une enclume à Dharapani, mais qui heureusement amorceront la guérison...).

      PS : les photos arriveront plus tard. Nous n'avons pas de wifi ici et presque pas de réseau !
      Read more

      Traveler

      J'espère que le tour des annapurnas continue de t enchanter ! Jai hâte de voir les photos ! Je pense fort à toi !

      3/26/19Reply
      Traveler

      Ouahh ça a l'air super Aline ! Alors tu l'as fait le Chulu ?

      3/27/19Reply
      Traveler

      Merci Caro !! Pour tes petits commentaires et ton enthousiasme par rapport a ce voyage ;) j'ai enfin un peu de wifi je vais ajouter quelques photos et raconter les derniers jours de rando.

      3/29/19Reply
      Traveler

      @Lio : et non malheureusement... je vais raconter ça dans un prochain post, pour diverses raisons on n'a pas pu aller au delà du base Camp dans les 5000m. Déçue !! Ce sera pour une prochaine et... c'est déjà très beau depuis plus bas.

      3/29/19Reply
       
    • Day5

      Etappe 1: Ngadi Bazar - Chyamche

      October 2, 2019 in Nepal ⋅ ⛅ 11 °C

      Heute ging es knapp 20km von Ngadi Bazar (900m) nach Chyamche (1380m).
      Nach einer super regenreichen Nacht, in der die Regentropfen auf das Wellblechdach unserer Hütte prasselten, war es morgens zum Glück trocken (und auch den restlichen Tag). Nach einem leckeren Frühstück mit anderen Trekkern aus Frankreich, Spanien, Israel und Deutschland ging es dann los zur ersten Etappe nach Chyamche. Der Weg führte durch saftig grüne Reisfelder, durch kleinere Bäche, über (mehr oder weniger stabil wirkende) Hängebrücken und durch ein großes Schlammloch von den Regenfällen der letzten Nacht (zum Glück haben wir auf den Rat der anderen Wanderer gehört und die Schuhe ausgezogen, da sie sonst vermutlich mit Schlamm vollgelaufen wären). Auch ein paar Blutegel haben uns auf Teilen des Weges klebend an unseren Beinen Gesellschaft geleistet :-P
      Eine kleine Pause machen wir im Hotel Mountain View, bei Tee und süssen Getränken und Blick auf Tal und Berge, die wir heute erklimmen wollen.
      Nach neun Stunden kamen wir im Tibet Lhasat Hostel an. Die warm angepriesene Dusche war wieder Recht kalt, tat aber trotzdem gut!
      Immer wieder begegneten uns auch Einheimische, die auf ihren Schultern eine verletzte Ziege, Grashalme oder sonstige Güter mit Sandalen transportierten. Da hört man dann doch auf sich über seinen Rucksack zu beklagen, den man sogar freiwillig mit guten Schuhen und gutem Tragesystem durch die Berge schleppt. Auch Steine zum Bau von neuen Mauern oder Wegen wurden mit Hammer uns Meißel zerkleinert. Auf der Route treffen wir mittlerweile immer wieder mal bekannte Gesichter und ermuntern uns gegenseitig mit unseren Verpflegungen.
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    shrichaur

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android