Philippines
Bel-Air Three

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
  • Day140

    אשכרה פיליפינים

    April 30 on the Philippines ⋅ ☁️ 32 °C

    טוב לא חשבתי שאני אגיד את זה אבל ח׳ברה הגענו לפיליפינים!!! באמת יעד שמראש ידעתי שהוא יקר ויש סיכוי טוב שלא נגיע אליו וכשטסנו לנפאל דיי הבנתי שפה נגמר הסיפור ולצד הזה של המזרח כבר לא נגיע בטיול הזה שוב אבל הנה אנחנו כאן איזה התרגשות!!
    אחרי 24 שעות של טיסות וקונקשנים, סידורי סים והחלפה של קצת כסף יצאנו מהשדה במנילה מוכנות לטרוף את המדינה! ראינו שגראב האפליקציה של המוניות עובדת פה, שמחנו מאוד ובכל זאת לקחנו מונית עם מונה כדי לוודא שאנחנו מגיעות לכתובת הנכונה. דבר שהסתבר כטעות ראשונה כי העיר מלאה בפקקים והמונה קפץ קצת יותר גבוה ממש שתכננו.
    נכנסנו להוסטל,יש שער נעול ולובי 24, ממש מכובד… וגם החדר אחלה עם מזגן ומים חמים במקלחת שזה דבר לא מובן מאליו אחרי קמבודיה ונפאל.
    יצאנו לסיבוב הכר את האיזור + בירורים על דרכי הגעה לאל נידו בפלאוןן, היעד הראשון שאליו אנחנו רוצות להגיע. ג׳ורדי ועמית כבר נסעו לשם היום ואנחנו רוצות גם להגיע ישר לחופים ולפגוש אותם שם.
    קודם כל הולכים לחומוס אלישע מסעדה של ישראלי שגר כאן (יש פה בכל מסעדה או הוסטל או עסק שומר בכניסה מה הלוז??). אכלנו סביח בלאפה באמת מוצלח מאוד, ואחרי ששבענו ונרגענו יצאנו לצוד מידע ולחקור.
    הלכנו לזולה שזה שם של הוסטל עם בעלים ישראלים ואומרים שהישראלים נמצאים שם. לא מצאנו כלום למעט הסבר קצר מעובדת המקום, היא אמרה לנו כמה יעלה לנו נגיד טיסה לאל נידו מחר, מחיר שעשה לנו צורם באוזניים וקצת חלחלה בגוף…וגם זרקה קצת שמות של מקומות שיכול להיות מענין להגיע אליהם בהמשך. יצאנו מבוהלות מהמקום והלכנו ישירות לבית חבד. שם בטח נמצא מידע מועיל ונוריד פאניקה. נכנסות ומופתעות לגלות שיום שישי היום, מי זכר את זה בכלל?? הרב הציע לנו להצטרף לארוחת שישי אז ישר עשינו סוויצ׳, חזרנו לחדר להחליף לבגדים ארוכים. החלטנו להיכנס לאווירת חגיגיות וקדושה ולהשאיר את התכנונים והצרות לאחר כך. רק בדרך לחדר עברנו בלובי שלנו ושאלנו את עובדת המקום עוד כמה שאלות על אוטובוסים טיסות ודרכי הגעה, דבר שלא היה מועיל במיוחד וגם רק העלה את מפלס הלחץ מכמות חוסר הידע שיש לנו והמחירים המופקעים שממש לא תואמים את הכיס התרמילאי שלנו. נו טוב.
    ארוחת שישי בבית חבד. נכנסנו והיה עדין זמן תפילה, אותנו הנשים, המין הנחות יותר, שלחו לשבת ולחכות בעזרת נשים למעלה עד שתסתיים התפילה ונוכל לשבת לאכול. היינו שם בערך שעה, דיברנו עם משפחה שטיילה עכשיו שבועים וחצי בפיליפינים (ממש לא תואם את סגנון הטיול שלנו אבל הן היו מצחיקות והיה נחמד לשמוע). הארוחה גם עלתה כסף ואנחנו הרי לא רעבות כי הרגע אכלנו סביח אז החלטנו לעשות ויברח, חתכנו למגנום בסבן אילבן (כןכן יש פה סבי אילבן כמו בתאילנד!!!) ולישון.
    למחרת בבוקר גוררות את עצמנו מהמיטה והולכות לשבת באיזה בית קפה שנראה לנו הכי פחות מזיק לארנק. ראינו חבורת צעירים פיליפינים בשולחן לידנו והתחלנו לשאול אותם שאלות. הם הסבירו על כמה חברות אוטובוסים והיו די נחמדים אבל לא היה להם יותר מדי סבלנות אלינו אז לקחנו את המידע שקיבלנו והמשכנו הלאה. חזרנו להוסטל ארזנו את הדברים ועשינו צ’ק אווט, הבנו שהטיסות בימים הקרובים יקרות אבל אם נזמין מראש לעוד כמה ימים קדימה המחיר יהיה נמוך יותר. אז החלטנו בינתים לנסוע לצפון פיליפינים באוטבוס לילה ואז לחזור למנילה ולקחת טיסה לאיים. תכלס זה הדרך המתויירת שהגיוני לעשות פשוט רצינו לפגוש את ג׳ורדי ועמית וזה לא יקרה לבינתיים.
    השארנו את התיקים בלובי והלכנו לדיינר אמריקקי שראינו ברחוב במטרה להתנחל שם קצת, להינות ממערביזם ולהזמין כרטיסי אוטובוס להיום בלילה. הכל היה לפי התכניות, קיבלנו פנקייק מושחת וכל טוּב, רק שכרטיס לאוטבוס לא מצאנו, נגמרו המקומות להיום בערב. נשארנו שם כמה שעות, התחלנו לחפור באתרים של למטייל ולקרוא כל מידע שאפשר לקבל… הצלחנו לקבל תמונה כללית של מקומות שכדאי להגיע אליהם, להבין את דרכי ההגעה שלנו אליהם וגם לקנות כרטיסים לאוטבוס למחר בלילה. עכשיו צריך למצוא הוסטל להיום. יצאנו לסיבוב שוטטות ובסוף חזרנו להוסטל שהיינו בו וסגרנו שם לילה נוסף. נטרקנו שם לכמה שעות רביצה במזגן ויצאנו לארוחת ערב שוב בחומוסיה הישראלית.
    שם פתחנו חמ״ל רציני. כל אחת בודקת בטלפון שלה באתרי טיסות השונים, תכננו לפרטים מה נעשה בחודש הקרוב בפיליפינים ובהתאם לזה גזרנו ימים והזמנו 3 טיסות לתאריכים רחוקים כדי שיהיה לנו יחסית זול. קצת מוזר לתכנן כל כך מוקדם מראש, ולא כל כך תואם את אופי הטיול התרמילאי והדינמי שהיה לנו עד עכשיו. אבל זה גם בסדר ולפעמים וודאות זה דבר טוב ונעים. היה מתיש אבל היינו מאוד מרוצות מעצמנו, נשאר להזמין עוד שתי טיסות פנימיות אבל מרגישות שלגמרי נסגרנו על הדברים, מתחילות להבין את הלוז פה ולהסתדר לאט לאט… אחרי 24 שעות מעייפות במנילה הצלחנו להוריד פאניקה ולהתאפס, ונראה שהולך להיות פה מדהים ;)
    Read more

  • Day113

    Youp!

    March 18 on the Philippines ⋅ 🌧 29 °C

    Hallo hallo, we hebben net Youp opgehaald van het vliegveld, zoals te zien is op de foto. Het was geen makkelijke reis, maar we zijn weer compleet. Na een achterlijk dure taxi zijn we weer allemaal tezamen. Gisteren gingen we naar een winkelcentrum, nadat we de hele ochtend lang vluchten hadden geboekt voor in de Filipijnen. In het winkelcentrum werd Jesse ziek, en ging hij met Emiel naar huis. Ruben en Jona gingen toen nog naar Chinatown, en later met 3 Nederlanders nog naar een burgertent. Ruben heeft ook nog een horloge gekocht. Vanochtend werden we nogal bruut wakker. Emiel en Jesse gingen naar het ziekenhuis, waar ze 4 uur lang zaten in de Emergency room. Jesse heeft dengue. Ruben en Jona gingen vandaag weer naar een winkelcentrum en lekker ontbijten. Nu gaan we Youp vieren, en vanavond met de bus naar Banaue, waar de mooiste rijstvelden van de wereld zijn, maar dat zien jullie dan wel weer.
    Tot snel.
    Read more

    Joëlle Kastelijn

    jeetje Jesse, dat is niet zo fijn. heel veel beterschap!!!

    3/18/22Reply
    Harry Kempen

    Sterkte met de dengue !

    3/18/22Reply
    Ruth Elissen

    beterschap Jesse!!

    3/18/22Reply
    5 more comments
     
  • Day4

    Makati

    April 4 on the Philippines ⋅ ⛅ 31 °C

    Makati is beautiful, clean, green and very chill compared to our home district Pasay (judging from what we've seen so far).
    In the Philippines, you have to wear your mask everywhere (literally EVERYWHERE), even outside, which is quite challenging for us, especially with the hot tropical weather 😅😷Read more

  • Day1

    Day 1 - Manila

    December 27, 2019 on the Philippines ⋅ ⛅ 31 °C

    Well we made it safe and sound to Manila. After a few short delays and inefficient airport systems, we headed to our hotel, the Crowne Plaza, thanks to the Johnson family spoiling us in we have no doubt will be the fanciest accommodation we'll have this trip.

    We made it just in time to catch some breakfast .... This place would have to have been the best breakfast spread we have ever seen, from bread, egg, indian, asian, dessert and fruit stations, you name it and it was available.

    After a quick shower, breakky and coffee (operating on minimal sleep) it was time to head to White Cross Children's Home. White Cross is very symbolic and close to my family and something I have always wanted to experience.

    We arrived and were welcomed by the staff of White Cross.... There was even a beautiful sign welcoming us. Our first stop was the babies room .... This dorm had 8 children under the age of one, both girls and boys all from very different circumstances where their parents could no longer look after them. Our hearts were stolen by one boy in particular whose name was Dillon, an 8 month old boy who was a koala and just wanted cuddles ♥️

    We had lunch with the staff before heading back to our hotel room for a quick nap and some sun by the pool.

    Dinner was in one of the restaurants in the hotel before an earlier night and some down time.
    Read more

    Sue Bromfield

    Aww, isn’t he gorgeous 😍 Not only has your name, but your eyebrows too Dyl !

    12/30/19Reply
     
  • Day3

    Manila

    November 23, 2019 on the Philippines ⋅ ⛅ 0 °C

    Ich habe die Nacht geschlafen wie ein Stein!
    Gegen neun bin ich aufgewacht und relativ fit. Ich merke aktuell noch keinen Jetlag, aber vielleicht habe ich den auch einfach durch die fast 48 Stunden durchgehend wach sein, überlistet.

    Im laufe des Nachmittags erwache ich auch etwas aus meiner Schockstarre. Ich fühle mich immer noch nicht wohl und völlig fehl am Platz, aber es wird besser. Den ersten Schock habe ich wohl mal überwunden, bin aber trotzdem noch völlig überfordert von der Größe, dem Verkehr, dem Lärm und den Menschenmassen!

    Ich habe den Tag an sich heute aber sehr ruhig angehen lassen. Ich bin erst gegen halb elf zum Frühstück ins Rooftop-Restaurant, habe dann etwas die Planung der nächsten Tage vorgenommen und anschließend noch bis drei Uhr mit Timo verbracht. Der ist dann los zum Flughafen und ich habe mich nochmal hingelegt.
    Gegen fünf habe ich mich dann auf den Weg zur Greenbelt-Mall gemacht. Sind zwei Kilometer durch die Stadt und voller Abenteuer - Hauptsache ist, sich nicht von irgendwem überfahren zu lassen!

    Die Mall ist gigantisch groß und voll mit Menschen. Ich habe mich tatsächlich zweimal verlaufen und musste mir meinen Weg zum Ausgangspunkt wieder mühsam suchen.

    Auf dem Heimweg habe ich mir dann noch ne Pizza gegönnt und noch ein Bier im Hostel.
    Read more

  • Day135

    Wohin? Wie? Oder doch nicht?

    February 20, 2020 on the Philippines ⋅ ☀️ 28 °C

    Hier in Manila stehen alle Möglichkeiten offen. Nun versuche ich die günstigen Varianten herauszufinden um von A nach B zu kommen und welche Route ich einschlagen will. 🙄🤔 Das hat heute echt fast den ganzen Tag in Anspruch genommen.. ich kann mich doch so schwer entscheiden...🤦‍♀️🙄

    Fliegen wollte ich versuchen zu vermeiden..obwohl es wahrscheinlich genauso vom Preis gewesen wäre, wie die 'teure' Fähre, die ich nun spät am Abend noch für Morgen gebucht habe. Nach dem Motto, "Der Weg ist das Ziel" habe ich mich für die 'Nachtfähre' entschieden. Bin ich noch nie gefahren, deswegen probiere ich das mal aus.⛴ Abends um 19.00 geht's los. Morgens um 6.00 wacht man an einer anderen Insel auf. So jedenfalls der Plan☝️😅

    Es wird sich wahrscheinlich eh noch 100 mal ändern, meine 'geplante Route'.😅🤦‍♀️🌏

    Ansonsten hab ich mich heut noch um andere Organisationen gekümmert. Wäsche, Geld abholen,..wo ist der nächste Supermarkt...oooohhhh mein Gott, ich werd wahnsinnig 😱.... Kääääse! Ganz viel davon.. heute gibt's Käsebrot zum Mittag. Die Filipinos haben eine große Auswahl an Lebensmitteln, die sehr westlich sind. Mit Ausnahme einiger tropisch exotischen Früchte (Durian, usw.). Damit hab ich nun überhaupt nicht gerechnet. 🤷‍♀️ Ist ja wunderbar..🧀🧀🧀🧀🥖🤩

    Ich bin wirklich gespannt, was mich hier in diesem Land noch so erwartet..und ich freue mich schon darauf, endlich an einem dieser Traumstrände zu liegen🏝, die es hier wohl geben soll..😅🤷‍♀️ (wenn ich dann auch mal irgendwann dahin komme). Ich könnte ja einfach hinfliegen, so wie es alle machen..? Aber nein,.. ich muss es ja unbedingt wieder anders als die Anderen machen..nämlich kompliziert und lang 😅😅🤦‍♀️🤷‍♀️⛴
    Read more

  • Day134

    Hallo Philippinen (Manila)

    February 19, 2020 on the Philippines ⋅ ☀️ 29 °C

    ..ganz entspannt zum Flughafen laufen..🚶‍♀️
    ...ganz entspannt einchecken..😉 ..die wollten nicht mal mein Weiterreiseticket sehen, was ich mir extra 'geborgt' hab. Nur eine kurze Frage, wie lange ich auf den Philippinen bleibe. Aber man weiß ja nie, wie so etwas abläuft.🤷‍♀️

    Yangon (Myanmar) -> Bangkok (Thailand) -> Manila (Philippinen)✈

    Zum Glück funktioniert die App Grab und ich sitze kurz darauf im Taxi 🚖 zum Hostel. Eine große moderne Stadt. Gar nicht zu vergleichen mit Yangon und Co. Auch relativ sauber und viele hübsche Bauten.🏤🏩

    Mein Hostel ist auch auf dem neusten Stand. Digitale Armbänder zum Tür öffnen. Neuwertige saubere Betten, in abgetrennten Kabinen. Ein stylisches Haus inkl. Cafe und Restaurant. Musik zum Entspannen. Das Frühstück wird morgens um 6.00 in einer Papiertüte ins Zimmer gestellt.😅🤦‍♀️ Das kann man dann auf der Dachterrasse mit zusätzlich Cornflakes und Cafe genießen.👍😉

    Da ich durch den Riesen Stau in der Stadt (wohl normal hier) ziemlich spät ankomme, laufe ich nur einmal um den Blog. Dann entdecke ich einen kleinen Foodmarkt. Perfekt. Das Essen ist lecker und nicht so teuer..(kostet hier jetzt alles etwas mehr, wie im Rest Südostasiens). Außerdem spielt auf einer Bühne eine ziemlich coole Band..

    Ich erleidet fast einen kleinen Kulturschock hier. Alle Männer tragen auf einmal wieder Hosen🚶‍♂️, die Frauen sind sehr freizügig angezogen💃..und auch auf der Bühne beim Foodmarkt werden mit einem anderem Humor lustige Szenen aus dem Alltag nachgestellt. In den buddhistischen Ländern undenkbar. Durch die spanische Kolonialherrschaft ist das Land sehr christlich geprägt (90% Christen).

    Was mich noch irritiert: Alle begrüßen mich mit: "Hey Mom!" Was soll das denn bitte? Ich bin doch nicht ihre Mama?🤣🤔☝️
    Nach kurzer Zeit finde ich heraus, dass sie "Hey Madom" meinen und das ihre Abkürzung ist.🤷‍♀️ Aber es hört sich überall wirklich wie "Mom" an.🤦‍♀️😅 Jeden Satz beginnen sie mit "Hey Mom" oder "Hey Sir"..."Please Mom"... usw.. gewöhnungsbedürftig!

    Und... ☝️ was stark auffällt: Selbst in meinem kleinen kurzen Radius hab ich das offensichtlich bemerkt. Einige hellhäutige (wahrscheinlich europäische) Männer, wohlgemerkt in jedem Alter, sehe ich mit einer Filipino Frau.🤣🙄 (👨‍🦳oder🧑🏼+👩🏾=💛)
    Read more

  • Day14

    Die letzten 1 1/2 Wochen Philippinen

    May 2, 2019 on the Philippines ⋅ ⛅ 33 °C

    Hallo und Moin Moin meine aktiven Freunde/innen.
    Nach langer Zeit und vielen Beschwerden wann denn endlich Mal der nächste Bericht kommt, melde ich mich heute wieder. Wenn du einer der Beschwerden warst, es tut mir sehr leid, ich hatte leider nicht sehr viel Zeit und mich hatte ein wenig die Muse verlassen. Jetzt, an einem wunderschönen Strand auf Nusa Penida, hat mich diese jedoch wieder erreicht und so versuche ich nun so gut und kurz wie möglich für dich meine letzten eineinhalb Wochen Philippinen zusammen zu fassen und ein kurzes Fazit zu ziehen.
    In meiner zweiten Arbeitswoche bekam ich endlich auch eigene Arbeitsaufträge und auch mit den Kollegen und dem Englisch klappte es immer besser und so gingen die Arbeitstage sehr schnell rum, auch wenn sie Mal bis zu 11 Stunden dauern konnten (kleiner FunFact: obwohl ich dort auch bei Boehringer war durfte ich leider nicht stechen und so bringen mir diese Überstunden leider gar nichts. Hatte mich schon gefreut endlich Mal aus den Unterstunden rauszukommen....). Hierzu gibt es zu sagen das die Philippiner echte Arbeitstiere sind und eine erstaunliche Arbeitsmoral haben. Zwar machen sie nur das was man ihnen sagt, eigenständiges Arbeiten ist nicht ihre Sache, diese Sachen machen sie jedoch bis sie damit fertig sind, auch wenn sie dafür 2 oder mehr Überstunden machen müssen, die sie noch dazu nicht sehr gut bezahlt oder abfeiern dürfen.
    Neben sehr sehr vielen Chinesen (in den kommenden 2 Jahren wird damit gerechnet das etwa 300.000 Chinesen zusätzlich nach Manila zum arbeiten kommen), sah ich von Manila größtenteils Restaurants, Malls und coole Bars, wie zum Beispiel die Secret-Gin-Bar im Stadtviertel BGC, die als Garderobe getarnt den Stil der 20er wieder aufleben ließ und wo wir an einem Abend/Nacht ein paar Drinks genossen.
    Am Freitag der 2. Woche hieß es dann, Team Abend mit Badminton und Pizza essen. Und so fuhr ich gut gelaunt und mit Sieger Moral in den nahegelegenen Country Club, bereit meinen philippinischen Freunden zu zeigen wie man Badminton spielt. Und wie wahrscheinlich jeder weiß, kommt Hochmut bekanntlich vor dem Fall. So passierte es das Jean (die in der Mitte auf dem letzten Bild) mich mit 21:6 und 21:8 in Grund und Boden spielte und mich körperlich an meine Grenze brachte. Dies war der Beginn einer wunderbaren Freundschaft für die letzte Woche, denn wie ich schon Mal erwähnte bin ich natürlich ein Gentleman und lud sie deshalb auf ein typisch philippinisches Essen mit mir ein, da ich bis zu diesem Zeitpunkt noch keinerlei philippinisches Essen probiert hatte, ausschließlich Italienisch, Koreanisch und Japanisch. Und so kam es das sie mir in meiner letzten Woche etwas der philippinischen Kultur zeigte, auch nach Feierabend, was im Büro direkt zu heftigen Gerüchten führte das wir etwas miteinander hätten. Auch wenn du dich jetzt vielleicht für mich freust, muss ich dich leider enttäuschen, wir hatten nichts außer Freundschaft.
    Und so verlief auch meine letzte Woche sehr kurzweilig und schon war Freitag, mein letzter Arbeitstag, leider muss ich da sagen. Nach einem kurzen Mittagessen auf Boehringer Kosten mit dem Standortleiter, hieß es Bilder machen (auf meinem letzten Bild seht ihr meine beiden neuen philippinischen Freunde Jean und Jefrey). Auf den Philippinen ist man als Europäer ein ziemlicher Exot und wird wie ein Superstar gesehen (sollte ich nochmal hierher kommen, dann mit nem Kumpel der so tut als wäre er kein Kameramann und Bodyguard) und so kam es das sogar Leute aus dem Büro Bilder mit mir machen wollten, mit denen ich noch nie ein Wort gewechselt hatte, nicht wusste wie ihr Name war und diese höchstens 2 Mal vorher gesehen hatte.
    Nach einem Fotoshooting à la "Red Carpet" überraschte mich dann mein Team mit einem Spontantrip nach Feierabend an den eigentlich nahe gelegenen Vulkansee Tagaytay. Nahe gelegen ist auf den Philippinen so eine Sache und so brauchten wir für die knapp 30km über 2 Stunden und kamen um 8 Uhr abends an einem wunderschönen philippinischen Restaurant, hoch über dem See gelegen, mit Live Musik und wunderschöner Terrasse, an und genossen ein super schönes letztes Abendessen zusammen.
    In diesem Moment kam dann bei mir auch das erste Mal Wehmut auf, da mir bewusst wurde das diese 3 Wochen schon vorbei waren. Viel zu früh leider...ich hätte noch weitere 3 oder 4 Wochen bleiben können so wohl habe ich mich gefühlt, sowohl bei dem Team als auch bei meiner wunderbaren Gastfamilie (großes Shoutout an euch für eure Herzlichkeit und Gastfreundschaft).
    Und jetzt ein kurzes Fazit zu den Philippinen: Manila ist ein Abenteuer für sich und unbeschreiblich groß, dafür aber trotzdem sehr sicher. Ich habe nicht einen Unfall, Überfall oder sonstiges mitbekommen, auch wenn man natürlich als westlich ausstehender Mensch natürlich manche Viertel meiden sollte, was in europäischen Großstädten aber auch nicht anders ist. Die Philippinen selbst sind absolut eine Reise wert, landschaftlich paradiesisch und größtenteils noch sehr unberührt. Nehm dir dann aber mindestens 3 Wochen dafür um viel zu sehen, denn zu bieten haben sie mit ihren vielen Inseln eine Menge. Die philippinische Kultur und Bevölkerung kann man einfach nur lieben. Hier wird nicht versucht dich abzuziehen nur weil du Tourist bist, du wirst genauso behandelt wie jeder andere auch, egal wann, wo und in welcher Angelegenheit. Die Menschen die ich dort kennengelernt habe sind mir extrem ans Herz gewachsen. Ich habe noch nie zuvor Menschen gesehen, die so viel lachen, dich einbinden in ihre Gemeinschaft und so voller Herzlichkeit und Liebe für andere sind, ich werde sie definitiv vermissen!
    Für mich steht jetzt schon fest, ich werde definitiv zurück kommen und meine neuen Freunde besuchen und weiter die Inseln erkunden, vielleicht sogar schon nächstes Jahr.
    So genug geschrieben und so beende ich meinen Bericht mit den berühmten Worten meines Klassenkameraden Chris B.: "Mache mer Schluss, gehn mer hemm. Ciao Kakao."
    Read more

    Olaf Schneider

    Das waren ja mal tolle drei Wochen und wir sind gespannt auf die weiteren Erlebnisse.

    5/14/19Reply
     
  • Day9

    Manila, Filipijnen

    January 27, 2016 on the Philippines ⋅ ⛅ 28 °C

    We zien elkaar weer in de hoofdstad van de filipijnen Manila. De stad doet ons denken aan Jakarta, maar dan met een midden amerikaans uiterlijk. De jeepneys ( het locale ov ) zijn prachtig verzierd net als de chickenbussen. En het eten bestaat voornamelijk uit varkens vlees en zelfs als je groente besteld zit er vlees in. Dit omdat het een van de weinige landen in Azie waar het grootste geloof het christendom is. Amerikaanse invloeden zijn er ook en dat blijkt dat de meeste bespeelde sport basketbal is. Op elke straat hoek wordt ook karaoke gezongen waardoor we toch zeker weten dat we in azie zijn.Read more

    Inez: zo hebben jullie tijd om naar de kerk te gaan?

    3/19/16Reply
     
  • Day117

    Day 117: Shopping in Manila

    October 10, 2016 on the Philippines ⋅ ☁️ 29 °C

    Lucky we checked last night, as our main plan for today was to head for a couple of the large museums nearby. But they're both closed on Mondays! Doh. So we decided instead to see how some of the 1% live, and headed over to an area called Bonifacio Global City. This is a large new development on the site of a huge old army barracks. It's home to skyscrapers, large companies, and a couple of fancy shopping malls.

    It was very strange, since the 40 minute taxi ride (12 kilometres, thanks Manila traffic) there was through the usual crumbling concrete dodgy parts of the city. But then we turned a single corner, and we were suddenly in Singapore! Large wide footpaths, no beggars, no trash, just well-dressed people going about their workday and lots of security guards with assault rifles and shotguns.

    The large shopping area is known as the Bonifacio High Street - lots of shops along a central strip of parkland with some sculptures, benches and so on. It was nice without being super upmarket - chains like Cotton On, GAP, American Outfitters and a few others, rather than Prada or Luis Vuitton. We wandered up and down a few times in and out of the shops - Shandos bought some sunglasses, while I bought a couple of t-shirts. Finally I'd found somewhere that stocks shirts large enough for me! Big thanks to the Pinoy diet of mostly fried chicken and grease for keeping the locals well above average size for Asia.

    We had lunch at a fancy burger restaurant that was ironically cheaper than most of the meals we'd had in Boracay. I had an Amsterdam burger which had a perfectly cooked patty along with gruyere cheese, saurkraut, pastrami and some salad. Delicious.

    A little more shopping after lunch where Shandos bought a new necklace and earrings combo, and we visited a dessert bar for a bacon & maple syrup ice-cream with brioche, candied popcorn and fairy floss. A little extravagant but nice. Followed up with some craft beers (first ones in ages) at an unfortunately named fried chicken restaurant called "Fowl Bread".

    Also had a quick look at the huge shopping centre at one end of the high street called MarketMarket!, but it was absolutely heaving with people and the shops weren't as nice as those outside. By now it was mid-afternoon and rain looked imminent, so we managed to dredge up a wifi signal (it's annoyingly rare here, and I haven't bought a SIM card) and grabbed an Uber. Another 40 minute trip and we were back at the hotel.

    Hung around relaxing for a little while before an early dinner at a Chinese restaurant. I'm still a bit apprehensive about heading out at night here, since everywhere just seems so skeezy. Shandos remains unconcerned. The TV in the restaurant had the news on, and it was constant updates about drug war casualties, complete with "corpse-in-the-street" footage. More than a little off-putting! Philippines is currently in the midst of a drug war, the new President has said he wants to kill as many drug pushers and users as possible, and will personally veto any charges against police who kill drug-related suspects. He's also encouraged private citizens to kill drug criminals, which seems to have resulted in people killing whoever and then putting a cardboard sign on them saying "drug user". Like that old Chris Rock sketch about the police killing black people indiscriminately and then sprinkling crack on their corpses. Frightening, though we haven't seen any evidence of it directly - as usual it's mostly just aimed at poor areas.
    Read more

    Trish Forrester

    Story here today about an Australian guy arrested in Manila on drugs charges then later released

    10/13/16Reply
    Trish Forrester

    http://mobile.abc.net.au/news/2016-10-12/cctv-f…

    10/13/16Reply
    Joel Baldwin

    Guess which hotel we're staying in for the conference :)

    10/13/16Reply
    3 more comments
     

You might also know this place by the following names:

Bel-Air Three