Thailand
Laem Maphrao

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Travelers at this place
    • Day 133

      Thailand - Koh Phangan #4

      September 14, 2017 in Thailand ⋅ ☀️ 31 °C

      Wir haben uns für ein paar Tage einen Roller gemietet und die Insel erkundet - hier waren wir am Haad Than Sadet Beach + Viewpoint im Osten der Insel ☀️🌴

    • Day 36

      Kho Phangan 0.1

      December 28, 2021 in Thailand ⋅ ⛅ 28 °C

      אחרי אוטובוס לילה מתיש ומעייף, אני יורד בתחנה מרכזית במחוז סוראט תאני בשעת בוקר מוקדמת.
      אפילו השמש עוד לא התעוררה.
      שני נהגי מוניות ובעיקר נהגת אחת קרצייה נדבקה אליי ולא הפסיקה לשאול אותי לאן פניי מועדות.
      ביקשתי שיגידו לי לאן אני צריך להגיע במידה ואני רוצה להגיע למעבורת לקופנגן.
      הנהגת אמרה לי את הכתובת אבל כשביקשתי ממנה לרשום לי את המקום בgoogle maps היא סירבה.
      בזמן שאני מחפש תאילנדי אחד שיעזור לי רק לרשום את הכתובת למעבורת הנהגת מונית לא הניחה לי ואמרה לכל מי שניסיתי להיעזר בו שלא ירשום לי את הכתובת באפליקציה, ממש חוצפנית.
      היא אומרת לי שהיא יכולה לקחת אותי תמורת 150 באט תאילנדי ואני צוחק לה בפרצוף וממשיך בדרכי, יוצא מהתחנה ועוצר במסעדה ליד לבקש עזרה.
      אחרי כמה דקות שניסו לעזור לי שם, הגיע אוטובוס מקומי שאמר לי שהאוטובוס מגיע למעבורת.
      ניצלתי את ההזדמנות ועליתי על האוטובוס.
      ברגע שאמרו לי לרדת משום שהגעתי לתחנה, לא היה דגים ולא ים, וכמובן שלא מעבורת.
      האוטובוס הביא אותי לסוכנות תיירים שבו קונים כרטיס למעבורת, וזה לא מה שציפיתי לו.
      אני מתחיל להסתובב ברחבי סוראט תאני, עם מוצילה ותיק גב, נכנס ל7/11 לחדש את השיחות שנגמרו לי.
      זה היה סיוט, תקשרתי בגוגל תרגום עם הבחור בדלפק ועד שהוא הבין אותי זה לקח מינימום חצי שעה.
      אני רואה עוד סוכנויות, אני נכנס ובודק מחירים.
      לאחר מכן אני נכנס לחנות מאפים, היה שם תאילנדי עם מבטא מעולה באנגלית אבל אוצר מילים צר.
      בהתחלה הוא חשב שאני רוצה לנסוע לקופנהגן, אבל הסברתי לו שאני רוצה להגיע לקופנגן.
      אמרתי לו שאני רוצה להגיע למעבורת ומשם לקנות כרטיס, אבל הבנתי ממנו שנסיעה למעבורת באופן פרטי עם טוקטוק או מונית זה עניין יקר.
      כשחושבים על זה לא חשבתי על האופציה לקחת גראב אבל הכל לטובה.
      אני חוזר לסוכנות הראשונה שהייתי בא מאחר ועשיתי השוואת מחירים, משם אוטובוס לקח אותי ועוד הרבה תיירים למעבורת ומשם במשך כשלוש שעות עד לקופנגן.
      אי החולות הלבנים.
      ברגע שאני יורד מהמעבורת אני מתחיל ללכת עם המוצילה ורואה כמה שהאי מבוסס תיירות כמעט לגמרי, אני שם לב שהמחירים גבוהים בהרבה מצפון תאילנד ואני לא אוהב את הרעיון.
      הצבתי לעצמי שאני אגיע עד להוסטל בשתי הרגליים שלי, וכך היה:
      ספוג זיעה בכל רמח איברי, מתנשף, ורותח מהשמש.
      כשאני מגיע להוסטל תאילנדי צעיר מקבל את פניי, אין קבלה, אין מפתחות, לא היה חשמל, ואין מנעול לדלת.
      הייתי לגמרי מופתע, רציתי לבטל ולהחליף מקום לינה ודיברתי עם בעל ההוסטל בטלפון שלמיטב הבנתי בכלל לא נמצא בקופנגן.
      אני מנסה לבטל ללא הצלחה משום שהזמנתי דרך אתר Booking, ומחליט לתת הזדמנות למקום.
      אני עובר לחדר עם מטייל קנדי ביוזמתי ותופס את המיטה שקרצה לי בעין.
      לאחר מכן המטייל הקנדי ושמו אברהם, מקפיץ אותי בדרך למסעדה מקומית שם הזמנתי אוכל וממול הזמנתי שייק אננס, ההוצאה הזאת הייתה יקרה יחסית למסעדות מקומיות בצפון אבל אני מבין שזה הוויב של המקום ואחרי הכל זה אי בודד, וזה ברור לי.
      העיקר שיביאו לי כבר לאכול.
      ברגע שאני מתחיל לאכול ניהיה מבול, הכל נרטב.
      אני נדהם ממחזה עיניי שפוגשות במזג האוויר הטרופי בפעם הראשונה.
      הכינו אותי לזה שמזג אוויר טרופי הוא פעם גשם ופעם שמש, אבל כשראיתי את זה מול עיני נדהמתי.
      תוך כמה שניות השמיים האפורים ממטירים כמויות עצומות של גשם, מזג האוויר נשאר חם והלחות לא נורמלית.
      אחרי שהגשם מפסיק, אני ממשיך להסתובב קצת נכנס לסופר לקנות לי ארוחות בוקר שיהיה לי לבקרים, אני קונה חבילת קשיו, חלב סויה, חמאת בוטנים, ולחם.
      בדרך חזור להוסטל אני עוצר ב7/11 קונה שישיית מים וממשיך להוסטל.
      לאחר מכן מתחיל להחשיך, אני יושב לאכול במסעדה יחסית זולה לאי, הזמנתי קארי ירוק בחלב קוקוס והיה ממש טעים ומשם בדרך חזור שמעתי רעש מהוסטל שיש לו בריכה פתוחה ושם ראיתי את מיקיילה הבריטית שהכרנו עוד בפאי, ומשם המשכתי להוסטל שלי.
      Read more

    • Day 40

      Kho Phangan 0.5

      January 1, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 28 °C

      שנה אזרחית חדשה.
      יש לי כרטיס מעבורת יציאה מקופנגן ביד.
      טינה התאילנדית שפגשתי בפול מון הצליחה לשכנע אותי לוותר על הכרטיס ולהישאר יום נוסף.
      טינה היא בחורה יפייפיה, בת 25 ממוצא תאילנדי שהכרתי באפליקציית קאוצ׳סרפינג, מורה לאנגלית בבית ספר בינלאומי בקופנגן, חלק ניכר מהתלמידים שלה קוראים שחר, עדי, ונועה.
      ילדים למשפחות ישראליות שבחרו להעביר את חייהם לקופנגן.
      התחלנו את היום בזה שארזתי את עצמי מההוסטל לדירה של טינה.
      לטינה יש כלבה בשם רוז שטינה מדברת איתה באנגלית.
      הן צמד מהאגדות, ממש כמו נסיכת דיסני וחיית המחמד שלה.
      טינה לקחה אותי באופנוע שלה למסעדה עם נוף על הג׳ונגל שממנו ניתן לראות את הים.
      טינה סיפרה לי על האי מעין מקומית והיא אמרה לי שנתוני מזג האוויר במכשירים חכמים לא עובדים באיזור קופנגן משום שמזג האוויר הטרופי הוא ככ הפכפך שאין מידע על כך.
      היא סיפרה שהקורונה היכתה מכה חזקה את האי שמבוסס על תיירות.
      כתייר הצלחתי לראות איזורים שלמים סגורים ומוצעים למכירה, עיר רפאים, אין נפש חיה באיזורים שלמים.
      כשהמגפה פרצה אנשים שגרים בקופנגן היו צריכים לצאת מהאי כי לא היה פרנסה לאנשים.
      משם המשכנו לטרק של רבע שעה בג׳ונגל והגענו לנקודת תצפית שנשארתי בה פעור פה.
      משם המשכנו לחוף האהוב על טינה, החוף היה סוער ולא נכנסנו אליו, אבל הנוף שווה הכל.
      בנוסף להכל, מראה עיניי כאבו מכמויות הפלסטיק האדירות שהיו בחוף הנטוש.
      טינה סיפרה לי שבעיית הפלסטיק בתאילנד אכן בעייתית: אנשים משתמשים בפלסטיק בכל דבר, שקיות פלסטיק אורזות כל דבר, אנשים שותים קוקה קולה בשקית פלסטיק עם קשית, הרגלים זוועתיים.
      טינה הייתה המורה לאנגלית לילד הישראלי שמת מהמדוזה הקובייתית, והיא סיפרה שהוא היה ילד שובב והרפתקן שמצא את מותו בגיל 9.
      משם בדרך חזרה עברנו בנקודה בה הנחל מתחבר לים, וזה מחזה דיי רגיל, אבל אני התלהבתי מעצם זה שאני עומד בנקודה שבה מים מתוקים מתחברים למקור מים מלוחים בזרימה תמידית.
      משם אני וטינה עצרנו במפל להשתכשך, ומשם לבריכה סודית ונסתרת שמשקיפה לים, תענוג אמיתי.
      וכמובן, שמשם נסענו לחוף כדי לצפות בשקיעה.
      לצפות בשקיעה בקופנגן זה הרגל קבוע למקומיים, ואני חושב שזה הרגל מדהים לפגוש את השמש, אפילו קצת.
      העיקר להימצא עימה.
      משם המשכנו לשוק לילה שקורה רק ביום שבת.
      משם עצרנו במסעדה ועשינו טייק אווי לדירה של טינה, התקלחתי אכלתי והרשנו לעצמנו לנוח אחרי יום מלא הרפתקאות.
      למחרת בבוקר כבר עליתי על המעבורת חזרה לסוראט תאני ומשם ליעד הבא: Ratchaprapha damn.

      I do believe when people brings joy & love, the universe gives it back the same way. Thank you from the bottom of my heart. Alon.
      Read more

    You might also know this place by the following names:

    Laem Maphrao, แหลมมะพร้าว

    Join us:

    FindPenguins for iOSFindPenguins for Android