Philippines
Philippines

Discover travel destinations of travelers writing a travel journal on FindPenguins.
Add to bucket listRemove from bucket list
Travelers at this place
  • Day161

    אבא סוכר בתרגום חופשי

    May 21 on the Philippines ⋅ ☁️ 30 °C

    בוקר טוב למי שטוב
    אוכלות ארוחת בוקר במסעדת הבית, המלצרית שהיא כבר חברה שלנו גם מארגנת לנו פירות טו גוו ואנחנו הולכות לכיון החוף כדי לפגוש אייבן. קבענו איתו שם ב9:00. אייבן הוא בחור פיליפיני שדרכו סגרנו להיום שייט בסירה מסביב לאי עם עצירות לשנירקולים וכאלה. הוא הבטיח לנו שהמחיר יכלול סירה פרטית רק לשתינו ומסכות לשנרקל. כבר לפני 8 אייבן התחיל להתקשר אלינו בטירוף ולשאול איפה אנחנו ומתי אנחנו באות. אמרנו לו שוב ושוב שנגיע ב9 כמו שקבענו. כשהגענו לשם הוא אמר שהוא מביא לנו רק את המסכה עצמה בלי צינור שנירקול כי יש איזה פרוטוקול קורונה שאסור להשתמש בצינור. ובנוסף לזה התגלה לנו שם שאנחנו בסירה עם עוד 2 זוגות של פיליפינים וזה לא סירה רק לשתינו. התעצבנו מאוד על אייבן והתעקשנו על הצינור שנירקול אבל על השאר ויתרנו לו, עלינו על הסירה ונפרדנו כידידים בתקווה לא להיתקל בו יותר (נתקלנו בו אחר כך עוד מלא פעמים והשתדלנו שזה יהיה כמה שפחות מביך)
    השייט בסירה היה מהמם! המים הצלולים והשוניות שראינו היו ממש יפות וגדולות ונהננו מאוד! עצרנו לשעה בחוף הצפוני, ירדנו מהסירה וישבנו בחוף איזה שעה עם רמקול ופירות ותרגלנו מילים באנגלית באפליקציה כי אנחנו אחריות ורוצות להגיע מוכנות לארץ למבחן אמירם שלנו. והאמת שגם אם לא היה אמירם אני נהנת סתם ללמוד מילים ולשפר את האנגלית שלי.
    אחרי שעה בחוף חזרנו לסירה, עצרנו בעוד שונית גדולה לשנרקל ומשם שטנו חזרה. ירדנו מהסירה והלכנו לחדר למקלחת ושנצ. כשקמנו יצאנו לסיבוב באי קצת להכיר עוד איזורים שלא יצא לנו ללכת בהם והיו עוד כמה מפגשים משעשעים עם אנשי האי - מישהו שהציע לנו לבוא למסיבה היום בערב וגם פגשנו חבורת ילדים חמודים. הלכנו לשיעור יוגה (פעם שנייה שלי במזרח!) שקבענו מראש, היה לנו שיעור רק לשתינו והמורה הייתה ממש מקסימה נהננו מאוד וזה היה בול.
    משם חזרנו לריזורט שהיינו בו אתמול לקפה בשקיעה ורוג׳ר החבר הפיליפיני שלנו שבדיוק הגיע גם לאי הצטרף אלינו שם.
    המשכנו לארוחת ערב עם רוג׳ר, הלכנו לחוף למוזיקה החיה ומופע אש, ואחרי שמיצינו בשעה 22:00 בערך חתכנו חזרה להוסטל במטרה ללכת לישון כמו זקנות כרגיל. בדיוק כשבאנו להיכנס לחדר אחד המקומיים שפגשנו היום בחוף התקשר אלינו ושאל אם אנחנו רוצות שהוא יבוא לאסוף אותנו עכשיו למסיבה שנמצאת בחוף הצפוני. ברגע של החלטה ספונטנית אמרנו לו כן והוא בא לאסוף אותנו.
    הגענו לחוף הצפוני, לנקודה שכבר אי אפשר לנסוע יותר והתחלנו ללכת ברגל של רוג׳ר ואני ועוד שלושה מקומיים. לא שמענו שום מוזיקה וכבר התחלנו לחשוד ואז פתאום התחילו הבסים. כשהגענו הופתענו לגלות מסיבה ענקית מוזיקה חזקה אורות ומלאא אנשים. כמובן כולם מקומיים אפילו רובם ממש גרים באי, ואנחנו התיירות היחידות. שתינו קצת ממה שרוג׳ר קנה לנו ורקדנו בטירוף עם כל המקומיים! הם באמת רוקדים מגניב ממש וזה היה אחת המסיבות הטובות שהייתי בהן ובכללי אולי אחד מרגעי השיא שלי בטיול. בשלב מסוים גם התחיל לרדת גשם וחוץ מכמה דקות שהיה ממש מבול כל שאר הזמן המשכנו לרקוד.
    חזרנו ברגל רוג׳ר של ואני, מנסים לנווט את דרכנו בשבילים החשוכים, ולבסוף הגענו בשלום. הייתה עייפות וקושי רב אבל לא הייתה ברירה אחרי כל הריקודים אז נתנו עוד מקלחת טובה והלכנו לישון. בהחלט עוד יום מוצלח ביותר עם החלטות ספונטניות שהביאו למלא חוויות טובות

    נ.ב. אין כל כך תמונות וסרטונים מהמסיבה כי רקדנו בטירוף והיה כיף מדי סורי
    Read more

  • Day160

    סטיקי רייס בטעם של פויקה

    May 20 on the Philippines ⋅ ☁️ 30 °C

    אחרי ארוחת בוקר ופרידה סוחטת דמעות מהמזגן יוצאות בשעה 10:00 לדרך.
    אוטובוס מקומי
    טרייסיקל
    מעבורת של 7 שעות שבה אכלנו מנה חמה וקינוחי סטיקי רייס בטעם פויקה שרוג׳ר הביא לנו.
    ג׳יפני
    עוד אוטובוס מקומי
    ולבסוף הגענו בשעה 12 בלילה למאיה העיר הצפונית של סבו. נעשה פה לילה בהוסטל חמודי על החוף ונקח מחר בבוקר את המעבורת שתחתום את המסע ותביא אותנו למחוז חפצנו - מאלאפאסקווה. אי קטן שבו נוכל להשתקע ל4-5 ימים ולהינות מהיופי והכיף שיש למקום להציע.
    קצנו בבוקר במאיה, תוך כדי שאנחנו מתארגנות בעלת המקום הציעה לנו שהבן שלה יקח אותנו באוטו שלו ועוד זוג תיירים לנמל. כמובן שהסכמנו התארגנו זריז וב9 כבר היינו על המעבורת.
    השייט היה מהמם! מלא איים קטנטנים מסביב ומים צלולים בצבעי טורקיז. לצערי זה יופי שרק העין רואה ואי אפשר באמת לצלם.
    הגענו לאי, בקלילות מצאנו את ההוסטל ויצאנו לסיבוב ארוחת בוקר והיכרות עם המקום. ישר מרגישות שמאוד נתחבר לאופי של האי ויהיה לנו כיף פה מאוד. אוירה מאוד מקומית, האי מלא באנשים שמחייכים אלינו ואומרים שלום גם בלי אינטרס ובלי להציע לנו שום סיור או משהו בסירה שלהם. מלא מסעדות זולות מקומיות שייקים וכל טוב.
    לא עברו 5 דקות וכבר שמענו קריוקי מתנגן מכמה בתים, שמענו מראש שזה הקטע שלהם פה והם מתים על קריוקי וזה באמת נכון.
    אחרי שאכלנו ושתינו מיץ מרענן ירדנו לחוף. מיליון גוונים של כחול וטורקיז עם סירות מחוץ ובתוך המים שמקשטות את הנוף ומוסיפות לו המון פוטוגניות.
    לקראת השקיעה עברנו לשבת בשולחנות חוף על פופים בריזורט מכובד. עם כוס קפה טובה וויפיי מהריזורט ככה מול הנוף היפה של הים בשקיעה עשינו שיחות טלפון לחברים ומשפחה כמנהגנו בקודש בימי שישי.
    חזרנו לכיוון ההוסטל, בדרך עברנו במתחם של הלוקאל פוד וראינו שכל מסעדה פתחה עמדת ברביקיו על האש אז החלטנו כבר להתיישב לארוחת ערב. אחרי הארוחה עברנו למסעדה אחרת לכמה קוקטיילים של פירות. חזרנו לחוף התיירותי להופעה חיה ומופע אש. ישבנו על הלונג בחוף, נהנות מהמוזיקה ברקע והכוכבים שממלאים את השמים וסיכמנו את היום כיום מוצלח ביותר ונראה שכך גם יהיו הימים הבאים אחריו כאן באי.
    Read more

  • Day158

    מי זאת אלונה

    May 18 on the Philippines ⋅ ⛅ 29 °C

    יום מעברים מסיקיהור לבוהול, התחיל בנסיעה משותפת בג׳יפני עם חברינו בגרמנים והישראלים עד לנמל, המעבורת שהייתה דווקא בסדר גמור ומשם נפרדנו כל אחד לדרכו. אנחנו החלטנו הפעם להיות יעילות ובשנייה שיצאנו מהמעבורת חיפשנו את החברה שמוכרת כרטיסים לסבו סיטי כדי שנקנה כבר עכשיו כרטיסים לעוד יומיים. זה לא היה קל אבל בסוף מצאנו את המקום וסידרנו לנו נסיעה בלייט פרי שהיא נסיעה שתיקח לנו קצת יותר זמן שייט אבל זולה בהרבה ממה שהציעו לנו בהתחלה עם המעבורת מהירה. שאלנו מקומיים איך מגיעים לאלונה ביצ׳ ומצאנו את הדרך התרמילאית המועדפת עלינו - נסיעה קצרה בטיסייקל עד לתחנת אוטובוס ומשם אוטובוס חינם עד להוסטל. נהדר. ממש היינו מרוצות מעצמנו ומרגישות שלמרות המורכבות אנחנו כבר ממש מתמצאות בדרכי התחבורה הפיליפיניים ויודעות איך לעשות את זה יותר קל ובמחיר תרמילאי שמתאים לנו.
    הגענו להוסטל דפקנו שנ״צ וכשקמנו שמנו כביסה וירדנו לחוף לארוחת אחה״צ/ערב. לקראת השקיעה החוף התחיל להתמלא ביותר אנשים, מסעדות קצת מפונפנות עם ברביקיו מול הים ומוזיקה. נהננו מהאוירה ישבנו שם לבירה ובננה ספליט עד שהתעייפנו וחזרנו להוסטל. בדרך עצרנו בחנויות ופעם ראשונה בטיול שהחלטנו לקנות איזה סובינירס קטנים לקחת איתנו חזרה לארץ.
    למחרת בבוקר השכמה מוקמת ליום סיבוב בבוהול בסטייל תיירותי במיוחד. אני אגיד את האמת שהיום היה ממש נחמד ואם כבר אנחנו כאן אז מתבקש שנלך לראות את כל האטרקציות המדוברות באי… אבל היה לנו ברור שזה לא יהיה איזה משהו מטורף, וזה בעיקר יום מלא בתוריזם. זרמנו על האוירה ונהננו מיום ברכב עם מדריך ונהג צמוד. ראינו את גבעות השוקולד, את הקופים הזעירים, נחשי ענק וחוות פרפרים, שייט בנהר עם ארוחת בופה מפנקת ומוזיקה חיה ועוד… אחרי שסימנו וי על הכל ירדנו מהרכב בכניסה להוסטל. שוב שנ״צ כי חייבים אחרי יום כזה. קמנו, לקחנו את הכביסה ושוב ירדנו לחוף, הפעם החלטנו לשבת על הלונג עם בירה שייקים ונשנושים. היה עוד סיבוב לארוחת ערב וגם קינוח גלידה פיצוץ מקדונלדס והלכנו לישון לא לפני שנפרדנו מהגרמנים שממשיכים מחר לפלאוון.
    לסיכום היה נחמד בבוהול, תיירותי מאוד אבל ידענו שזה המקום שאליו אנחנו נוסעות ואכן קיבלנו בדיוק את זה. יומיים שעברו מהר ובכיף
    טנקיו נקסט :)
    Read more

  • Day156

    טועמים מטעמים

    May 16 on the Philippines ⋅ ☁️ 29 °C

    בוקר רגוע ביקיצה טבעית, לאט לאט התארגנו ארזנו וחזרנו לסיבוב שני בבית קפה המוצלח שמצאנו לפני יומיים.
    התכנון היה לנסוע לנמל כדי לקנות כרטיסים למעבורת מחר לבוהול ועל הדרך יובל ואסיף ביקשו שנקנה גם כרטיסים בשבילם לסבו סיטי.
    בדרך לקפה דיברנו עם רוג׳ר והוא אמר שהוא יכול לנסות להשיג לנו הנחה בכרטיסים למעבורת. חשבנו שהוא מדבר עם חבר שלו/קונה את הכרטיסים באינטרנט… אבל מסתבר שהוא נסע עד לנמל כדי לקנות לנו כרטיסים למרות שלא ביקשנו בכלל והשיג לנו הנחה דיי מכובדת. כמובן הודינו לו מאוד ושמחנו על העניין, ואחרי שגילינו שהוא גם קנה כרטיס בשביל עצמו גם הרגשנו פחות רע עם עצמנו שהוא לא נסע במיוחד. הוא הזמין אותנו לארוחה, אנחנו עוד היינו בשלב הארוחת בוקר, אבל בשבילו זה כבר היה ארוחת צהרים והיה על השולחן מרק, אורז, סרטנים, עוף, ספרינג רולס מטוגנים, ונתח דג של טונה (כזה אמיתי לא מקופסאת שימורים). זרמנו על הענין, אני גם אכלתי את הסרטנים וטעמתי מהכל והיה לי טעים ממש, של הסתפקה בלצפות בי וניסתה רק מהטונה.
    משם נסעתי לנמל כדי לקנות ליובל ואסיף את הכרטיסים, כי רוג׳ר היה נחמד וקנה לנו אבל זה לא חסך את הנסיעה והבטחנו שנקנה גם להם. של בינתים חיכתה לי בחוף וכשסיימתי את המשימה בהצלחה רבה הצטרפתי אליה. החלטנו לנסוע לחוף אחר שהיינו בו אתמול כי היה שם הרבה שוניות ואלמוגים ואיזור שנירקול ממש גדול ומרשים. אתמול היינו שם רק איזה שעה כי רצינו להגיע גם לקרב תרנגולים ועדין לא מיצינו את המקום. השעה הייתה כבר לקראת 16:00 אבל יובל ואסיף אמרו שהם היו שם בשעה הזאת אתמול והיה שפל שגרם להיווצרות של בריכות קטנות והם ראו שם הרבה עולם תת ימי גם בלי לשנרקל פשוט כי הים נסוג אחורה ואפשר לראות את הכל גם בהליכה לאורך החוף ובין הבריכות. ובאמת כך היה. הגענו לשם והתחלנו להסתובב בחוף וזה היה מטורף!!! מיליון כוכבי ים, בכל מיני צורות וגדלים, מיליון סוגים של קיפודי ים, סרטנים, צדפות וחלזונות, ראינו גם צלופחים וכל מיני יצורים חיים שאנחנו לא יודעות להגיד מה זה בכלל… וכמובן מיליון שוניות ואלמוגים מהממים ומיוחדים ברמות. הרגיש שעולם תת ימי שלם עלה מעל פני האדמה ורק בהליכה בין הבריכות כשהמים לא יותר גבוהים מגובה ברך אפשר לראות מיליון דברים. ממש כמו לשנרקל רק מחוץ למים.
    היו כמה פיליפינים שאספו כל מיני פירות וקיפודי ים, הם נתנו לנו לטעם וזה היה בטעם דוחה ורירי במיוחד.
    כשהחשיך חזרנו למקלחות יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה איטלקית טובה ומפונפנת. לא היו לנו כמעט הוצאות היום אז החלטנו להתפנק ולפרגן לעצמו וזה באמת היה פרגון מפרגן במיוחד וטעים במיוחד. פגשנו שם במקרה את אסיף ויובל ונעמה וניר שגם באו לאכול במקום אז ישבנו איתם בשולחן לארוחה. משם חזרנו להוסטל עם קצת נשנושים והעברנו את הערב בזולה עם רוג׳ר עם קצת מוזיקה וכיף

    נ.ב. התמונות צולמו כשהיצורים החיים מתחת למים והטלפון מעל המים. פשוט המים כל כך עומדים ושקופים שאפשר לצלם דרכם🙃
    Read more

  • Day155

    Bike day around the island

    May 15 on the Philippines ⋅ ☁️ 29 °C

    כמה התגעגעתי לימים כאלה שפשוט נוסעים באי רואים נופים מהממים של ג׳ונגליים כאלה עם ים וחופים יפים ברקע!
    סידרנו לעצמנו יום בדיוק כזה שכלל היכרות עם נקודות נבחרות שדרקנו מראש באי ורצינו להגיע אליהם וקצת נסיעות להכיר את האי שאנחנו נמצאות בו.
    יצאנו בבוקר עם ארל האחיין של בעלת ההוסטל, הנקודה הראשונה אליה כיוונו זה למפלים שעלולים להיות עמוסים בפיליפינים שהרי היום זה יום ראשון וזה היום חופש שלהם. ואכן כך היה. הגענו למפלים לפני 10 וכבר היו שם לא מעט פיליפינים, אבל יש שם מלא בריכות וזה מקום ממש גדול ככה שהתמקמנו לנו בלי בעיה ונהננו מהמפלים. כבר מרגיש שאנחנו כמעט מתרגלות לצבעים הכחולים המטורפים האלה של המים.
    משם המשכנו לכיוון חוף שיש בו גם שונית גדולה שאפשר לשנרקל. עצרנו בדרך לארוחת בוקר טעימה וכשהגענו לחוף השכרנו שנורקלים, שוב שילמנו מס כניסה (למרות שזה נראה כמו חוף רגיל לחלוטין לא בבעלות של מישהו-אז לא ברור למה צריך לשלם) ונכנסנו למים. השונית הייתה מטורפת!!!! מיליון אלמוגים וממש עולם שלם מתחת למים! כוכבי ים וצדפות ענק ומיליון סוגים של דגים, לא גדולים מאוד אבל כל אחד צבעוני ומיוחד.
    האמת שלא מיצינו את הבילוי בחוף ובשוניות אבל שמענו שבימי ראשון יש קרב תרנגולים, ואני מאז קמבודיה מתה לראות קרב כזה אז החלטנו לנסוע לשם. נכון אני מסכימה אתכם, גם אני לא בעד התעללות בחיות, וברמת העיקרון אני לא הייתי רוצה לתמוך באירוע שכזה ולהיות חלק ממנו… אבל החלטתי לחרוג ממנהגי באופן חד פעמי בשביל אירוע כזה יוצא דופן.. וזה גם ״חלב שנחלב״ אין מה לעשות.. זה אפילו אירוע חוקי לגמרי במדינה 🤷‍♀️.
    הגענו לזירת הקרבות. רק פיליפינים, כולם גברים, צועקים מהמרים ומעודדים.
    זה בהחלט היה חוויה מצחיקה הזויה ומטלטלת, אני נהנתי מאוד ושל קצת יצאה מצולקת מהענין (לא באמת היא פשוט שוקיסטית כרגיל). להפתעתי כל קרב לא ארך יותר מ2 דקות, כי הם מחסלים אחד את השני דיי מהר, ציפיתי שזה ייקח יותר זמן… אחרי 2 קרבות מיצינו את האירוע וברחנו החוצה.
    נסענו לחוף המזרחי, שהיה דיי מלא בפיליפינים קצת אווירת אכדיה ביצ׳ אז דיי מהר פרשנו בחזרה להוסטל ושחררנו את ארל חברינו שהסיע אותנו כל היום.
    לקחנו את המוצ׳ילות ויצאנו למסע כדי לעבור לjj’s שזה ההוסטל המדובר והמבוקש באי שיש בו גם מוזיקה חיה היום בערב.
    אחרי התמקמות ומקלחות יצאנו לארוחת ערב. מצאנו פיצה טעימה ואחרי שהתפוצצנו חזרנו לjj’s להופעה החיה. ישבנו שם עם יובל ואסיף, ורוג׳ר השוגר דדי הפיליפיני שלנו שהגיע היום לאי וכמובן קנה לנו בירות וספרינג רולס לנשנש. קצת מוזיקת פופ טובה עם כל השירים שכולנו מכירים ואוהבים כדי לסיים בכיף את היום המדהים הזה

    נ.ב מי שרוצה סרטונים מהקרב תרנגולים מוזמנים לפנות בפרטי, אני צנזרתי פה למען הציבור הרחב 😛
    Read more

  • Day154

    יום הורדת פאניקה בסיקיהור

    May 14 on the Philippines ⋅ ⛅ 30 °C

    קמות בבוקר ביקיצה טבעית דיי מאוחרת אחרי היום הקשוח שעבר על כוחותינו. מחליטות לארוז את התיקים ולהשאיר בלובי, ויוצאות לסיבוב במטרה לאכול ארוחת בוקר עם קפה ממכונה (דבר שהוא לא מובן מאליו פה בפיליפינים) ולחפש לנו הוסטל חדש להיום בערב. הסיבוב נחל הצלחה כבירה בנושא הארוחה אבל הוסטל חדש לא מצאנו אז חזרנו עם זנב בין הרגלים להוסטל החמוד והזול שלנו ללא המזגן כדי לסגור שם עוד לילה. ביררנו גם קצת פרטים ודרכי התניידות למחר ואחרי שהעניינים הלוגיסטיים הסתדרו יצאנו לחוף לכמה שעות טובות של רביצה ומנוחה. החוף יפה אבל המים קצת מוזרים מלאים באצות ורדודים מאוד גם אם הולכים הרבה פנימה לעומק הים. והמים עומדים לגמרי בלי גלים בכלל ברמה כזאת שבשקיעה העננים וההרים השתקפו בים כאילו זה אגם.
    אחרי השקיעה המהממת חזרנו למקלחות בחדר ויצאנו לסיבוב ערב באי עד שהגענו למסעדה התאילנדית שקבענו להיפגש בה לארוחת ערב עם יובל ואסיף זוג ישראלים שפגשנו במוהלבוהל.
    כל כך התגעגענו לאוכל התאלנדי, שתינו הזמנו מנת קארי ואורז וגם חלקנו קינוח של ואפל בלגי עיגולים וזה היה מטריף חושים ומרגש ומשמח לבב אנוש!
    חזרנו בערב לחדר ואחרי סשן צפייה בסדרות מהטלפון הלכנו לישון. קצת בחשש לקראת מחר כי היום היה קצת גשום ובלילה התחילו שוב ברקים וגשם חזק אז נקווה שמחר מזג האויר יהיה לטובתינו כי תכננו יום של השמחות ✌️
    Read more

    Yael Botser

    חייבת לשתף שגם הים בתאילנד עושה את הקטע הזה עכשיו של הולכים מלא ועדיין ממש רדוד ומלא אצות ונראלי זה קשור לגאות ולשפל ולירח המלא (לא בטוחה המבטא התאילנדי קשה לי)

    Carmel Nadel

    כןכן זה מטורף! אפשר ללכת איזה חמש דקות לתוך הים וזה עדין רדוד

     
  • Day153

    צניחה חופשית

    May 13 on the Philippines ⋅ ⛅ 29 °C

    לא, לא באמת עשינו צניחה חופשית! אבל תקראו את הפינגיוון ואז תבינו על מה מדובר 🙃
    קמנו ב5 בבוקר והגענו ראשונים למזח ממנו יוצאות הסירות לראות את הכרישי ליוותן. נאמר לנו שהכריש ליוותן זה הדג הגדול ביותר בעולם שאורכו יכול להגיע ל13 מטר! יש שם כמה כאלה ממש ליד החוף והם מאכילים אותם כדי שישארו קרוב ככה שתיירים יוכלו לראות… לא מאה אחוז בעד ההאכלה והתוריזם הזה אבל בכל זאת כריש ליוותן זה לא משהו שרואים כל יום. שטנו בסירות וקפצנו למים לשחות עם הכרישי ליוותן. הם היו עצומים!! בערך 6 הסתובבו בנינו כל פעם עברו בין סירה לסירה כדי לאכול ופתחו את הפה הגדול שלהם כדי לשאוב את הדגים שנזרקו לים. ראיתי גם צב ים שוחה מתחתינו ועוד כמה דגים שלא הצלחתי להתרכז בהם כי ברור שהכריש ליוותן גנב את ההצגה. יצאנו מהמים מרוגשים מאוד ושמחים על החוויה המיוחדת, אכלנו ארוחת בוקר וארזנו את התיקים. היום אנחנו עוברות לאי הקרוב שנקרא סיקוהור. בסך הכל לעבור לאי הקרוב אבל 6 אמצעי תחבורה שונים מפרידים בנינו. הפיליפינים בהחלט משכמה ומטה בכל מה שקשור לתחבורה וכל מעבר פה הוא מורכב ומלא שלבים, אבל אין מה לעשות לקחנו את התיקים ויצאנו לדרך.
    התחלנו בנסיעה באוטובוס מקומי שהוריד אותנו על הכביש הראשי, ויתרנו על נסיעה בטריסייקל והלכנו ברגל איזה 700 מטר עד לנמל. אין מעבורת ישירה לסיקוהור אז היינו צריכות לקחת מעבורת לנמל אחר ומשם להחליף לנמל שממנו יוצאות סירות לסיקוהור. עד כה הכל עבר חלק, בכניסה לנמל פגשנו חבורה של 3 גרמנים וזוג שוודים שהם גם תרמילאים כמונו, קנינו כרטיסים ועלינו למעבורת הראשונה. ירדנו ונסענו בטיסייקל אחד 7 אנשים, נסיעה צפופה של בערך 25 דקות והגענו לנמל השני. משם התחיל הסיוט. השעה הייתה 11:15, נעמדנו כולנו (ביחד עם עוד צרפתיה שהצטרפה אלינו) בתור לכרטיסים, וגילינו שהכרטיסים למעבורת הקרובה לשעה 14:00 כבר נגמרו. מסתבר שהיום יש איזה חגיגות ובגלל זה מלא מקומיים נוסעים היום לאי. חם ולח בטירוף ואנחנו עומדים בכל התורים האפשריים מקווים שמאחד מהם תבוא הגאולה ונשיג כרטיסים להיום בערב. התורים התקדמו וגם לסירות האלה נגמרו הכרטיסים. המשכנו לעמוד בתורים כדי להצליח לקנות כרטיסים למחר בבוקר (וזה אומר שגם נצטרך להישאר פה באיזה הוסטל ללילה). כבר הגענו לדלפק של הכרטיסים וכמעט קנינו כרטיסים למחר אבל אז של ואלכס שעמדו בתור אחר אמרו שהם הצליחו להשיג את 8 הכרטיסים האחרונים למעבורת של היום ב18:00 בערב! התרגשות גדולה חזרנו לקחת את הכרטיסים, הורדת פאניקה רצינית עם פאסט פוד וחזרנו לחכות למעבורת. כמובן שהיא יצאה בעיכוב מוגזם וכבר נהיה ממש מאוחר.
    הגענו לסיקוהור טפסנו ג׳יפ להוסטל, כמובן שבאמצע הנסיעה (שלקחה רק 10 דקות) התחיל גם לרדת גשם זלעפות שהרטיב אותנו ואת התיקים שלנו, אבל בשעה טובה אחרי 12 שעות סוף סוף הצלחנו להגיע ליעד!
    יום שבהחלט התחיל נהדר ופשוט הדרדר ברגע ליום מעבר קשוח ביותר (ויש רזומה מפואר...), אבל זה גם חלק מהטיול ולפחות הצלחנו לסיים את היום עם הצלחה והגענו למחוז חפצנו🤷‍♀️
    Read more

  • Day152

    אוסלוב וסאמילון איילנד

    May 12 on the Philippines ⋅ ⛅ 28 °C

    קמנו בבוקר נפרדנו מליסה ויצאנו לדרך עם יובל ואסיף זוג ישראלים שעושים את דרכם לסיקוהור האי הקרוב. אנחנו מתכננות עוד עצירה באוסלוב לפני שנגיע מחר לסיקוהור, אבל חלק מהדרך משותפת, לפחות בהתחלה נוסעים לאותו כיוון אז יצאנו ביחד.
    לקחנו טריסייקל ואז במקום לעלות על סשן אוטובוסים החלטנו לחסוך מעצמנו את הסיוט ולקחת ביחד מונית שתוריד את יובל ואסיף ישר בנמל ואותנו בהוסטל באוסלוב. החלטה נהדרת שהביאה אותנו כבר בשעה 10:00 ליעד, בדרך נוחה עם מזגן ישירות לאן שהיינו צריכות. מצאנו את ההוסטל הכי זול באיזור, שגם נמצא בקו ראשון לחוף של הכרישי ליוותן, הסיור שאנחנו מתכננות לעשות מחר בבוקר. המארחת ממש מקסימה, בת 70 גברת רצח שנראה שמסובבת את כולם פה באיזור על האצבע הקטנה וכל הצעירים מעריצים אותה.
    יצאנו בג׳יפני לנמל הצמוד ולקחנו סירה לאי סאמיליון. זה אי קטנטן ולא מאוכלס שיש בו רק ריזורט אחד וחוץ מזה הוא נטו לתיירות. השייט והאי עצמו היו יפים ממש!! קצת מתויר והרגיש כמו בריכה ציבורית עם מציל ולא היה צל כל כך…אבל עם יופי כזה אי אפשר להתלונן!
    העברנו שם כמה שעות וחזרנו ב16:00 על הסירה האחרונה לחוף ואז בג׳יפני. קנינו חבילת גלידה שלמה והלכנו לחוף ליד ההוסטל, התיישבנו על הלונג מול הים וזללנו את כל הגלידה להנאתנו עם הסאונד המרגיע של הגלים. כשחזרנו להוסטל הופתענו לגלות את סרינה ורוג׳ר שאחרי שינוי בתכניות החליטו להגיע גם לאוסלוב ומסתבר שישנים איתנו בדורמס.
    היה ערב נחמד איתם שבו רוג׳ר קצת לימד אותנו ביליארד והשתפרנו מאוד, אכלנו נשנשנו והלכנו לישון מוקדם יחסית לקראת הסיור מחר בבוקר.
    Read more

  • Day151

    חלום שמתגשם

    May 11 on the Philippines ⋅ ⛅ 29 °C

    אז מי שקרא באדיקות יודע כמה חיכינו להגיע לחופים ובמיוחד שלקי שלנו שבקושי חוותה סתם יום צ׳יל בחוף בכל הטיול שלה וחיכתה לזה מאוד!
    קמנו בבוקר, ואחרי שנירקול בוקר שבו ראינו בעיקר להקות ענקיות של סרדינים, לקחנו טריסייקל ליום של כיף וצ׳יל בwhite beach. זה החוף היחידי באיזור שאפשר גם לשבת על החול ליד המים וזה לא מזח בנוי בטון. הגענו לחוף חמוד עם מים כחולים כחולים וקצת עצי קוקוס, ממש הרקע המושלם ליום שכזה. נכנסות למים, יושבות על החוף, קוראות קצת ספרים וששבש כמובן. הייתה גם משפחה פיליפינית עם מלא ילדים קטנים (בני דודים) שבאו ליום חופש בחוף ובילו איתנו שם איזה חצי יום.
    בערב לקראת השקיעה התיישבו לידינו 3 אנשים. אחת איטלקית שגרה באבו דאבי, שפגשה פה בפיליפינים מישהי ממקסיקו, הם חברו לטייל ביחד לכמה ימים. ואליהם הצטרף בחור פיליפיני שגם אוהב לקחת חופש מהעבודה לכמה חודשים ולטייל ולחגוג. הם הציעו לנו לשתות ולאוכל איתם בחוף. הסכמנו והצטרפנו אליהם. דיברנו והכרנו לרקע השקיעה המהממת והיה ממש כיף! ובשלב מסוים גם חבורת מבוגרות פיליפיניות בנות 60-70 בערך שמו מוזיקה בבוקסה ענקית לידינו והצטרפנו לרקוד איתם.
    חזרנו לאיזור של ההוסטל, התיישבנו לאכול ארוחת ערב פיצה וציפס במסעדה ליד ופרשנו לישון גמורות מעייפות ומרוצות מאוד מיום כיפי בחוף בדיוק כמו שרצינו!

    שכחתי לציין גם שלפני הwhite beach הלכנו לליסה בעלת ההוסטל לשאול אותה כמה שאלות על המעבר שלנו לאוסלוב מחר ואז גם לסיקוהור בהמשך. היא הייתה מקסימה עזרה לנו מאוד ואז גם סיפרה לנו את הסיפור שלה. היא סיפרה שבעלה ניהל את ההוסטל והוא נפטר לפני 5 שנים. היא לא ידעה שום דבר על העסק וחשבה כבר למכור את המקום ולחזור לבית של ההורים שלה עם ארבעת הילדים שלה אבל אז הגיע יונתן מטייל ישראלי שעזר לה ולימד אותה מה זה בוקינג וכל מה שצריך כדי להחזיק את הגסט האוס. מאז עזרו לה בדרך עוד כמה ישראלים ובגלל זה היא מאוד אוהבת ישראלים והפכה את המקום לבית של הישראלים. היא באמת מקסימה וטובת לב ומאוד רוצה לעזור. בזכות הישראלים היא הצליחה לפרנס את המשפחה שלה ומימנה להם לימודים והשכלה, וגם אימצה את הבן של אחיה שנפטר גם הוא לא מזמן. היא אומרת שכל ישראלי שמגיע להתארח אצלה הוא מלאך שעוזר לה, והיא מודה לנו מאוד שבאנו אליה. ובגלל זה היא רוצה להחזיר ולעזור לקהילה הישראלית. היא עדין בקשר עם יונתן ועוד כמה ישראלים שהתארחו אצלה ושינו את חייה. היא מקפידה לעשות ארוחות שישי וגם ארוחות באמצע שבוע (לגמרי על חשבונה ומטוב ליבה יש לציין), כדי שכולם ישבו ביחד ״לייק א ביג פמילי״, ומנסה ללמוד את האוכל והמנהגים הישראלים כדי שהמקום באמת ירגיש לנו כמו בית.
    פשוט אישה מדהימה ומרגשת ושמחנו מאוד לפגוש אותה ולשמוע את הסיפור שלה, וכיף לדעת שיש כאלה אנשים טובים בעולם😊
    Read more

  • Day150

    מבלתמ לבלתמ

    May 10 on the Philippines ⋅ ☁️ 29 °C

    אז אחרי מיליון תורים והמתנות ועומסים בשדה נחתנו בסבו והתחלנו לחפש את דרכנו למוהלבוהול. מחר יום בחירות במדינה, יש הרבה אנשים והרבה בלאגן ונראה שהם לא כל כך מצליחים להתמודד עם העומסים.
    תור ארוך למוניות במחיר מופקע, מוצאות את התחנת אוטובוס, במזל מצליחות לעלות ולתפוס מקום כי מסתבר שבפיליפינים אם אין מקום לשבת לא מעלים אותך לאוטובוס. יורדות בתחנה המרכזית של האוטובוסים לכיוון צפון ומחפשות אוטובוס נוסף שיקח אותנו לתחנה הדרומית במרחק 3 וחצי קמ. אין אוטובוסים יותר בשעה הזאת אז מחליטות ללכת 10 דקות למלון 2 כוכבים ולישון שם לילה. קמות אחרי 12 שעות שינה מפנקות ביותר ויוצאות לקחת מונית לתחנת אוטובוס. אך איזה אירוע היום יום בחירות במדינה ואין אוטובוסים. מוצאות ואן וכשהוא מתמלא באנשים יוצאים לדרך. בכניסה לעיר לוקח אותנו טריסייקל עד לגאסט האוס ופה אחרי הרבה בלתמים ועיכובים ומעברים הסתיים סוף סוף המסע המפרך שלנו.
    עיירה חמודה אבל רגועה מאוד אין יותר מדי חיים, אנחנו מקוות שזה גם בגלל הבחירות ומחר המקום יראה לנו אחרת… אין כל כך חוף רק מזח אבנים אז מוצאות לנו פינה קטנה לשבת ליד המים עם רמקול שש-בש מול השקיעה. בערב הלכנו להוסטל ממול, שיחקנו סנוקר ונשנשנו קצת במסעדה ליד ומפה לשם הזמן עבר נהיה מאוחר והלכנו לישון.
    השכמה ב8 מתארגנות ויוצאות לארוחת בוקר. מחוץ להוסטל אוסף אותנו טריסייקל עד למפלי הקוואסן. פגשנו שם את ג׳ורדי ועמית, ובשמה השני - הבלתמ. יום שלם במפלים בין בריכה לבריכה קופצים למים ומשתדלים לא לאבד את הסבלנות מהמדריכים שהיו ילדותיים במיוחד. לאורך הדרך לא מפסיקים להעמיד אותנו לתמונות ולצלם אותנו בטוסטר שלהם. המפלים היו מדהימים! צבעים כחולים כחולים במים והקניון פשוט יפה בטירוף! מסיימים בארוחה טובה וחוזרים ברכב להוסטל. נפרדנו שם מג׳ורדי ועמית והם המשיכו בנסיעה שלהם לסבו.
    ערב ישראלי במיוחד בהוסטל של ליסה, היא הכינה לכולנו ארוחת ערב פסטה ושניצל ושקשוקה וכל טוב. ישבנו כולנו במרפסת אכלנו צחקנו ובעיקר פיצחנו פיצוחים, כמובן שאי אפשר לסיים את היום בלי גלידה, עשינו גם סיבוב ברחובות והיא באמת מלאת חיים והרבה יותר כיפית ממה שחווינו אותה אתמול. מלא מסעדות ברים ומקומות חמודים ממש שכיף לשבת בהם וזה ממש שימח אותנו לגלות עיירה אחרת ממה שחווינו אתמול. משם הלכנו לישון עייפות ומרוצות, ומצפות לקראת היום האחרון שלנו מחר במוהלבוהל
    Read more

You might also know this place by the following names:

Republic of the Philippines, Philippinen, Philippines, Filippyne, ፊሊፒንስ, Filipinas, الفيلبين, Filipines, Filipin, Філіпіны, Филипини, Filipini, ফিলিপিন্স, ཕི་ལི་པིནས྄།, Filipinez, Pilipinas, Filipíny, Philipinau, Filippinerne, Filipini nutome, Φιλιππίνες, Filipinoj, Filipiinid, Filipinak, فیلیپین, Filipiin, Filippiinit, Filipsoyggjar, Felipines, Filipinen, Na hOileáin Fhilipíneacha, ફિલિપિન્સ, הפיליפינים, फिलिपींस, Filipiny, Fülöp-szigetek, Ֆիլիպիններ, Philippinas, Filipina, Filippseyjar, Filippine, フィリピン共和国, ფილიპინები, Filipino, ហ្វ៉ីលីពីន, ಫಿಲಿಫೈನ್ಸ್, 필리핀, فلیپین, Filipinys, Philippinae, Philippinnen, Bizinga bya Firipino, Filipiene, Filipinɛ, ຟິລິປິນ, Filipinai, Nfilipi, Filipīnas, ഫിലിപ്പൈന്‍സ്, फिलीपिन्स, Filippini, ဖိလစ်ပိုင်, Filippinene, फिलिपिन्स, Filipijnen, Filippinane, ଫିଲିପାଇନସ୍, Filippinas, Amazinga ya Filipine, Filipine, Филиппины, Filippiinnat, Filipîni, පිලිපීනය, Filipaina, Filibiin, Filippinerna, பிலிப்பைன்ஸ், ఫిలి పైన్స్, ประเทศฟิลิปปินส์, Filipaini, Filipinler Cumhuriyeti, فىلىپپىن, Філіпіни, فلپائنی, Phi-líp-pin (Phi Luật Tân), Filipuäns, פיליפינען, Orílẹ́ède filipini, 菲律宾, i-Philippines