NZ & AUS - OUR JOURNEY

יש רגעים שהטבע מראה כמה כוח ועוצמה יש לו.
לעמוד מול הר או צוק שלא רואים איפה מתחיל או מסתיים, לראות זרימה של מים בכוח אדיר, להנות מהשמש על כל גווניה.
לאחרונה מגיע עם תזכורת כואבת למה הוא מסוגל (רעידות אדמה, ציקלון באוקלנד) ולפעמים נותן פשוט להנות מהקיים.
להתחבר לשקט ולעוצמה בו, לקבל השארה וכוח.
לעמוד מול נופים עוצרי נשימה, כאלה שמזכירים לך כמה אנחנו קטנים לידו. הרבה מזה היה כאן לפנינו ויהיו גם אחרינו, לנו נשאר רק להיות ולהעריך את מה שיש.

וכמו שהניו זילנדים מלמדים - לדעת לשמור עליו.
יש כאן מטיילים בכל הגילאים - משנה ועד 80 (וכנראה שאפילו יותר) באים לחוות מכל מה שיש לו להציע. ורובם המוחלט בכושר מדהים.
אם שהיינו קטנים לימדו אותנו לעזור לזקנה לחצות את הכביש - פה היא עזרה לנו לחצות את הנהר 👵🏽.
הלוואי עלינו בגיל הזה.

ממשיכים במסע באי הדרומי, מקומות וצבעים שנראים כמו ציור.
ואז -
ג׳ימי שלנו התעייף.
בדרכנו דרומה אחרי טרק קצר, שומעים שריקה קטנה ומבינים שמשהו קרה. לוחצים על הגז ולא עוברים את ה 20.
לשמחתנו גיא היה שם על תקן המחלץ, נסע, טיפל וחזר עם הגרר.
מכאן למוסך הקרוב (שעתיים וחצי) בוואנקה.

אף פעם לא כיף להיתקע עם הרכב.
כשאתה ניתקע עם קמפרוואן כאן בעצם לוקחים לך גם את האוטו (והיכולת לנוע) וגם את הבית (המקום המוכר והנוח).
תמיד במוסך מרגישים שדופקים אותך (חוץ ממוסך דב רייכבך הכי טוב ביקום ביי פאר), מפה לשם, מסתבר שיש כאן חוק שמגן על האזרח הקטן. שלושה חודשים ראשונים אם יש בעיה - המוכר מחויב לעזור ולדאוג לך. טוב לנו. מתקזזים עם ג׳ימי האמיתי.

אם כבר להיתקע איפשהו אז בוואנקה. אגם מדהים שיכול לשמש ככוכב כמעט לכל מקום שנרצה באזור.
לשמחתנו מוקפים באנשים טובים שלא נתנו לנו להוריד הילוך, נהיים יצירתיים ומוציאים פתרונות. טרמפים, תחבצ, רכב שכור, הכל הולך. נותנים לבאסה את המקום שלה, אבל החלטנו שלא מחכים וממשיכים קדימה.

מהמרחק מבינים כמה הקשרים עם הקרובים אלינו, מהחשובים לנו בחיים. האושר האמיתי מאותם רגעים איתם (אלה שבארץ או בחו״ל), הגב שיהיה שם כשנדרש לו.
חברים טובים הרבה פעמים נמדדים ברגעים הקשים, כשלא נוח. להקריב משהו ממך למען חבר, וכל זה עם חיוך ענק בלי לדפוק חשבון.
טוב לדעת שמקיפים את עצמנו באנשים כאלה. אם זה גיא בייבוא מהארץ (❤️) אם זה זיו וגל שיחזרו איתנו מכאן (❤️), אפילו מלקום ומרילין המקומיים שפתחו לנו את הבית והלב בחווה שלהם, נתנו לנו קראוון לכמה ועד מתי שנרצה (תודה נועם).
מאחל שנהיה לקרובים אלינו מה שהם בשבילנו, אם ומתי שיצטרכו.

עוד לא יודעים אם ואיך ג׳ימי יחזור מהרופא, יודעים שלא ניתן לזה לעצור אותנו. נמשיך להנות מהחוויות והאנשים שהסיטואציה הזאת מזמנת לנו לפגוש.
חודש אחרון להנות מהטוב, מהאנשים ומהעוצמה.Okumaya devam et