לילה טוב בגובה 5150מ ( גורקשיפ)

קמנו לבוקר לבן כל הכפר מכוסה בשמיכה עבה ולבנה יצאנו יחסית מוקדם כי היום מרובה הליכה וצעדנו יחד עם ההמון לעבר גורקשיפ. ככל שהיתקדמנו הדרך נעשתה לא פשוטה רובה ערמות חול וסלעים ואנחנו מנווטים בינהן כשאנחנו מתקרבים לגורקשיפ השלג מתחיל לרדת ואנחנו קפואים בסיבוב הקצר בין שלושת ההוסטלים אנחנו מזהים את חברינו הצרפתים בוחרים ללכת בעקבותיהם. נכנסים לחדר האוכל שמפוצץ עד אפס מקום מזמינים תה אוכלים את ארוחת הצהריים בזמן הזה השלג לא מפסיק לרדת, כשהאולם מתרוקן אנחנו מבינים שהשלג לא יפסיק בקרוב ואם אנחנו רוצים להגיע לEBC ( אוורסט בייס קאמפ) אנחנו צריכים לצאת עכשיו. בעצתה של ליאור אני לובש את מיטב הבגדים החמים ואנחנו יוצאים. בהתחלה ההליכה בשלג נחמדה אך עם הזמן הרוח מתחזקת והפתיתים עפים לתוך העיניים אחרי שעה וחצי אנחנו מגעים לכניסה של הEBC ופוגשים בסלע הגדול עליו הכתובות Everest base camp 5364 מצטלמים וממשיכים להצצה נוספת לכוון האוהלים. שקד מרגישה מותשת ונשארת ליד הסלע כשאנחנו חוזרים אנחנו לא מוצאים אותה אחרי כמה דקות של לחץ איילת מזהה אותה קדימה במסלול, אנחנו מתחילים להיתקרב אליה בריצה אבל עדי שהשריטה בעין עדין לא עברה לה מתקשה לעמוד בקצב איילת וליאור נשארות איתה ואני רץ לשקד תופס אותה ומנסה להעביר לה את התחושות שלנו היא מתנצלת אומרת שהראש שלה מתפוצץ והיא חייבת להגיע לחדר. אני מבין את הקושי שלה וביחד ואנחנו מתחילים ללכת ביחד אחרי כמה דקות אני רואה שהבנות לא מתקדמות ומחליט לרוץ אליהן לתת להן את הביגוד החם שלהן שאצלי בתיק. החלטנו שאני אמשיך עם שקד מקדימה וליאור ואיילת יתומכו בעדי. אני רץ קדימה ללכת עם שקד שהיתקדמה ואחרי שאנחנו הולכים יחד תקופה קצרה היא אומרת שהיא מרגישה טוב יותר ומבקשת שאלך לעזור לעדי. אני משביע אותה שהיא מגיע להוסטל אוכלת מרק היא מבטיחה ואני חוזר חזרה אל הבנות. השלג לא מפסיק לרדת הפתיתים מקפאים את האף והידיים ובנות רחוקות, כשאני רואה אותן אני חש הקלה. מצטרף אליהן ואנחנו מתקדמים לאט לאט צעד צעד עד שההוסטל כבר בטווח ראיה נכנסים פנימה מתחממים בתה ועוגיות. כל הערב השלג לא מפסיק לרדת ואנחנו מפחדים שגם מחר הוא ימשיך לרדת מחר אנחנו רוצים לראות זריחה בקלה פאטר ואם ירד שלג בבוקר הראות לא תהיה טובה. חדר האוכל עמוס אנשים כולם משתוקקים לחום של האח ויש המולה גדולה. פתאום נשמעות מחיאות כפיים וחברוה של הודים שבראשם צעד ילד בן שש נכנסים לחדר האוכל הם אוכלים אורחה גדולה ועושים המון רעש. במהלך אורחת הערב איילת מתייעצת עם הצרפתיים לגבי מחר ואני שואל את קומר המדריך שלהם מה התוכניות הוא מרגיע אותי שהכול יהיה בסדר ומסביר שבשעה ארבע הוא קם לבדוק את מזג האוויר כי התוכנית שלו היא לצאת ב4:30 מהגסטהווס אני מדווח לבנות על הממצאים ואנחנו מחליטים ללכת לישון. באוויר יש תחושה של מטח לגבי הבוקר וגם מה יהיה אחריו ואיך תראה הדרך ללוקלה
לילה מתוח לפנינו נקווה לבוקר בהירRead more