Yehonatan Abramov

ביום האחרון של הברנינג-מן אחרי 8 ימים קצת לפעמים בודדים אבל בטוח בלתי נשכחים יצאתי מהעיר הענקית הזו לכיוון סן פרנסיסקו.
חיפשתי טרמפ לשם כדי בסופו של דבר להגיע ללוס אנג'לס לבקר את דדי ובסופו של דבר לטוס בחזרה הביתה.
כמו שציפיתי החיפושים שלי אחר טרמפ לא לקחו זמן רב ומהר מאד מצאתי משפחה שהסכימה להקפיץ אותי ב-RV שלהם לסן פרנסיסקו.
האבא, גבריאל אשתו טסס (שנראים בני 28 בערך) וביתה לילי בת השמונה.
גבריאל אמר לי להגיע למחרת ב-10 ומשם נצא הוא ואני בקרוואן וטסס והילדה יצאו ברכב.
הגעתי יום למחרת ולא נראה שיש מישהו בוואן, חזרתי שוב אחרי כמה שעות וגבריאל יצא אלי וסיפר לי שישנו עד מאוחר, שאלתי אותו על יציאה ואמר לי להתארגן וכי יש בעיות עם המנוע של הוואן והוא לא מצליח להתקרר כמו שצריך ולכן צריך לעצור כל כמה זמן בכדי שיתקרר טבעית.

לפני שיצאנו לדרך גבריאל סיפר לי שלקח אסיד יום לפני ולכן לא יוכל לנהוג וביקש ממני לנהוג במקומו עד סן פרנסיסקו, נסיעה של ארבע שעות.
אין לי רישיון ומעולם לא נהגתי ברכב גדול כל כך דרך כל כך ארוכה אבל כמובן שהסכמתי!
יצאנו לדרך אחרי טסס ולילי לכיוון התור הארוך של יציאה מהמדבר.
בגלל שהתנועה הייתה איטית הרוח שהייתה אמורה לקרר את המנוע לא הספיקה והיינו חייבים לעצור כמה פעמים בדרך.
באחת העצירות הופיעו משפחת בר, המשפחה הישראלית שארחה אותי במחנה שלהם במהלך האירוע.

נקודה מעניינת:
מסתבר שבני המשפחה עברו לארה"ב ומטיסים מדי שנה את אימא שלהם מהארץ לברנינג מן.
לכבוד יום ההולדת ה-50 שלה ביקשה שיבואו לארץ ויעשו לה ברנינג מן בארץ. כך למרבה הפתעתי, התחיל המידברן שהיה בפעם הראשונה מאמא-ברן.
ז"א שבמובן מסוים המאמא מהמאמא ברן הגישה לי קפה בבוקר.
הזוי..

כל בני משפחת בר מכונאי רכב ברמה כזו או אחרת והם עשו מה שיכלו בכדי לעזור לנו ואמרו לנו כיצד להתמודד עם הבעיה עד שנגיע.
המשכנו בדרך ועלינו על הכביש.
גבריאל ישן חלק גדול מהדרך וכשקם סיפר לי על הטריפ המדהים שהיה לו מהאסיד שלקח ועל הזריחה המדהימה שראה לפני שהלך לישון. הוא סיפר לי על כל תפיסת העולם שלו בנוגע לסמים, על השיחות שלו עם ההורים שלו בנושא בהן הוא מנסה לשכנע אותם להשתמש והם אומרים לו שהוא מסומם.

נסעתי הכי מהר שאני יכול כפי שאמרו לי בכדי שהרוח תקרר את המנוע ובמהלך כל הדרך שמתי לב שסוללת הרכב מאד קרובה לריק ושהאיתות לא עובד. הערב התחיל לרדת ובכל פעם שניסיתי להדליק את אורות הרכב שמתי לב שהוא לא מצליח להאיץ אז כיביתי אותם.
אנחנו על הכביש המהיר וממש מחשיך, אמרתי לגבריאל על האורות ופתאום הרכב התחיל לירות מהאגזוז (באק פייר). גבריאל אמר לי לנסות להתקדם הכי קרוב לרנו שאוכל בכדי שהביטוח יסכים לכסות את הגרירה שלנו לעיר וכך עשיתי.
הסיטואציה: אני נוסע על כביש מהיר, בלי תאורת דרך וללא פנסים, בוואן שלא מצליח לעלות מעל 40 מייל לשעה וכבר ממש חשוך. בשלב מסוים גבריאל פתח את דלת הוואן וסימן למשאיות ומכוניות לעקוף אותנו.

הגענו סוף סוף לירידה (ימינה ומגשר למישור) מהכביש המהיר לכיוון העיר כשפתאום ההגה ננעל לי.
אני לא מצליח לסובב את ההגה ומכוניות עומדות ברמזור האדום.
אני מנסה לבלום, הבלמים לא עובדים.
ברגע האחרון הצלחתי להתחמק ממכונית שעמדה בתור לנתיב אחר כשאני מסובב את ההגה בכל הכוח, אבל גם בנתיב אליו ברחתי יש מכוניות. שוב בשנייה האחרונה הרמזור מתחלף לירוק ואני לא פוגע באיש. מהנתיב השמאלי ביותר חתכתי למדרכה שם ירדנו לתת דחיפה אחרונה לוואן ועצרנו. פיוווו..

הדופק של גבריאל ושלי לא הספיק לרדת כשלידנו עבר אמריקאי טיפוסי עם זקן ארוך ובירה ביד. "אתם מהברנינג מן?" שאל
"כן" ענינו
"יש לכם בעיות עם הרכב? איזה RV זה?", גבריאל ענה את הדגם. "יש לי בדיוק את הדגם הזה, נשמע שאחד החלקים שלכם לא עובד, אם אתם רוצים אני יכול להחליף לכם בשלי.
גבריאל ואני לא האמנו, איך יכול להיות שיש לו בדיוק את אותו רכב, הוא בטח רחוק או סתם עובד עלינו. "החול של הפלאייה עדיין עלינו, אולי הקסם עוד עובד..." אמרתי לו.
מסתבר שהוא אדם סופר נחמד ושהקראוון שלו היה במרחק מטרים בודדים מאתנו, הוא ישב במשך 5 שעות מתחת לרכב שלנו בכדי לפרק את החלק הפגום, פרק אותו גם משלו והחליף בניהם. גבריאל סיפר לי שהיה צריך ממש להתעקש כך שיסכים לקחת תשלום על העבודה שהייתה אמורה לעלות למעלה מ-500 דולר.

ישנתי על המיטה שמעל תא הנהג ויום למחרת, שוב על ההגה כמו נהג משאית מקצוען, בדרך לסן פרנסיסקו.Read more