המעבר לנפאל וליל הסדר הקטן

סדר לא כרונולוגי במיוחד~
לקטמנדו הגענו תשושים אחרי רק 39 שעות בדרכים, תודה למעבר בנבסה ולכל הלוקחים חלק במלאכה!
הוצפתי בהרבה רגשות מהנסיעה הזאת שהשאירה לי הרבה זמן פנוי למחשבות. איך שמצאנו מקום לשים בו את הראש ביקשתי להתקלח ולהישאר לבד, לישון, לכתוב, לבכות, לקרוא, לא יודעת מה רק לנקות קצת את הראש.
יום למחרת זה כבר ליל הסדר, ולא היה ברור איך נעשה אותו. הרגשתי שללכת לסדר ההמוני של חב״ד זה יותר מדי בשבילי, מה שכן גם לא הנעתי תנועת נגד. בעיקר זרמתי עם מה שהשאר ירצו.
בסוף ישבנו כמה חברים בגג של אחד הגסטים ואכלנו. ויחד עם בקבוק יין יצרנו סדר עם קושיות חדשות, כל אחד בתורו העלה שאלה לשולחן והיה שיח כל כך מחבק.
הימים הראשונים בקטמנדו היו מבלבלים, נטולי חמץ, ומלווים בשאלות על מתי ולאן.
חיכיתי לתשובות.Read more