Day 2 בדרכים

כל מה שסיפרו לכם על הדרכים בהודו הוא נכון בהחלט ואסור לקחת שום דבר בעירבון מוגבל, זה לגמרי מוגזם בדיוק כמו שמספרים
קמנו לצליליו של גשם זועף, אחרי שבמהלך הלילה נדב ואדיר עברו למצב כרבול באוהל ואני נשארתי בוואן
ארזנו, עצרנו לצ׳אי בנוף מטורלל של סכר
נסענו שעות והנופים השתנו, עברנו עיירות ומרחבים והרים וירוק, כל כך הרבה חיילים ושוטרים, ופתאום התחילו להופיע חנויות עם כיתוב בשפות אחרות ופתאום בערבית והכל היה שונה
ואחרי שסיימנו לעבור את המנהרות הכי ארוכות בתבל נאמר לנו שאין אפשרות לעבור את המחסום כי כבר נהיה מאוחר ומסוכן. נו באמת.
הסתובבנו וניסינו למצוא מקום לזרוק את עצמנו ללילה בלי לעמוד בפקק הנוראי וקיבלנו אישור לנסוע נגד כיוון התנועה עד שנגיע ל״בסוף הפקק תקחו שמאלה״.
אחרי שלא מצאנו שום מקום לישון, נכנסנו למתחם ענק שנראה כמו יריד אוכל והתגלה כפסטיבל לאל שיווה- מלא מוזיקה וריקודים ואוכל בחינם וכמובן שמלא שוטרים וחיילים שמבקשים מאיתנו תעודות, אנחנו התיירים היחידים
תחת האמירה של ״מסוכן לכם לישון בחוץ״ קיבלנו מזרנים בתוך אחת הדאבות וזכינו לערב מדהים של תרבות
בחדר הקטן עם הבוס ואשתו
הרגשנו הכי בבית בעולם
ונרדמתי כל כך מהרRead more