נופים ואנשים

אני חושב שאתמול היה בשבילי איזשהו שיא, גם בגלל היותו היום הראשון, וגם כי הוא היה קשה במיוחד — כמעט כולו עלייה.
לעומת זאת היום ההליכה הייתה נוחה יותר וגם היה צל ביערות המקסימים, בניגוד לאתמול שבו היה מעט צל. אולם היה קר היום יותר מאשר אתמול, ולפחות זה גרם למזג האוויר להיות נוח להליכה. היה מעט טפטוף ולא יותר.
צעדתי היום עם גייבריאל מפנסילבניה, נוצרי-קתולי בגילי עם יד אחת, שלא הרחיב יותר מדי אך כן הביע את הרצון להיות צליין בקמינו כדי לחזור לתלם ולדרך הישר. הוא היה קצת חופר, אבל לא נורא.
הלכתי גם עם Harriet מניו-זילנד, שאמרה שאמנם הנוף כאן דומה לזה שם, אך הבנייה שונה לחלוטין. דיברנו קצת על המיעוט של ניו-זילנד, בני המאורי, ועל הקושי לפתח מודעות לשפה ולתרבות שלהם כמיעוט. זה הזכיר לי את הערבים בארץ, כשכמובן הסיפור מאוד שונה, שם יש עבר קולוניאליסטי מובהק. היא אמרה שהיא שואפת שניו-זילנד תהיה ברבות הימים דו-לשונית, כמו במדינות רבות אחרות, אך הערתי שרק במדינות מועטות לדעתי זה באמת עובד, הרי בישראל למשל רוב היהודים בכלל לא דוברי ערבית, בעוד שהערבים צריכים ללמוד עברית בנוסף ללימודי אנגלית שלומדים היהודים. היא בעצמה לא יודעת את שפת המאורי.
זכיתי גם ללכת סוף-סוף עם הברנש הבלגי שפגשתי בסן-ז׳אן. מתברר שהוא פיזיותרפיסט, והוא וחברתו בדיוק קנו בית בבלגיה. בזמן שהיא בנסיעת עבודה בשוודיה של כמה חודשים הוא ניצל את ההזדמנות כדי לטייל את הקמינו כבר מצרפת (הוא כבר השלים ארבעה שבועות). בימים האחרונים לפני סנטיאגו יגיע אחיו לטייל איתו. דיברנו על האיחוד האירופי, וכמה שזה פיתוח יוצא מן הכלל, והמצוקה הכלכלית של בריטניה היא הוכחה לזה. הוא טען שרוב מוחץ של הצעירים מבינים את חשיבות האיחוד, והרוטנים הם בעיקר מבוגרים. הגענו לנושא הזה כששאלתי אותו אם יש לו גלישה בטלפון מחוץ לבלגיה, והוא אמר שכן, כי לאחרונה חוקקו חוק באיחוד שהתעריף צריך להיות זהה בכל המדינות, מה שהוזיל מאוד את העלויות. כל הכבוד להםRead more