כמה אנשים פוגשים בערב אחד באלברגה

ישבתי עם צ׳ה-הו וג׳ין, במקור שניהם מדרום קוריאה אך כיום חיים בצרפת. ג׳ין חיה בפריז 20 שנה כקונדיטורית, והוא הגיע לשם לפני כשלוש שנים, שם הכירו והתאהבו והפכו לזוג. גם הוא שף (לבישול). כעת הם גרים בדרום צרפת וטיילו ב״קמינו נורת״ אשתקד ונהנו מאוד. אמרו שהיא אכן קשה יותר גם בתוואי וגם בזמינות האלברגה (לא ניתן להזמין מקום מראש, פשוט צריך לצאת מוקדם בבוקר ולהגיע לפני שיתמלא).
כשישבתי איתם הייתה גם סימונה ממילאנו, בת 24, תיכף 25, שבדיוק סיימה לימודי משפטים (רלוונטי!). אצלם הלימודים נמשכים חמש שנים, זה נשמע קשוח. וזה לא כולל הסמכה לעריכת דין שהיא איננה מתכוונת לעשות, אלא כנראה להשתלב במגזר הציבורי.
זוג דוברי ספרדית בלבד שאני פוגש כמעט מדי יום, מחליפים מילות שלום ולא מעבר. סוף סוף יזמתי ושאלתי אותם את שמותיהם: כרמן וחוזה.
בסיום הערב ישבתי עם גייבריאל, יעקב וסימונה, יחד עם עוד כמה גרמנים, ביניכם אלכס ודניאל. זה היה די משעשע לראות את אלכס מבשל ארוחת ערב מאוחרת מאוד, באזור 20:00 ואילך.
אחרי כן ישבתי קצת עם בו-מי והצטרפה גם רח׳ינה מגואטמלה. היא סיפרה לי בצחוק שגוואטמלה וישראל הן ידידות קרובות, וזו אפילו אחת מהמדינות היחידות בעולם שהעבירה את השגרירות שלה לירושלים. הופתעתי שהיא מודעת לזה בכללLäs mer