מסעדה עם צליינים-חברים שזה עתה הכרתי

כאן במסלול בדר״כ אני מעדיף לא לאכול לבד במסעדות, כי הרבה מההנאה במסעדה היא החברה שנמצאים עמה. אך המליצו לנו הנערות הבאסקיות על מאכל מקומי נודע ומומלץ, ואוכל לטעום ממנו רק במסעדה.
במהלך המסלול היום הלכתי לבד, ובאיזשהו שלב פגשתי את John ו-Brad, בני דודים בשנות החמישים המאוחרות לחייהם, הראשון בן 58. שניהם במקור מקנזס אך כיום John גר באריזונה.
פצחנו בשיחה די עמוקה על נושאים שונים. דיברנו קודם כל על ישראל והפלסטינים — הוא העלה את הפגישה שלו לא מזמן עם פלסטיני-נוצרי שהיגר לארצות הברית — ואז קצת על המקום שהוא נמצא בו בחייו. הוא טייל במחצית מהקמינו לפני ארבע שנים עם אשתו, מאז התגרשו והוא פרש לגמלאות ו״מחפש את עצמו״. אחרי כן הוא אפילו סיפר לי לבקשתי קצת על האמונה הנוצרית, על הברית החדשה והשילוש הקדוש. שאלתי אותו אחרי שסיפרתי שקיבלתי עותק של הברית החדשה באכסנייה באילת בסיום שביל ישראל והבאתי אותו איתי לכאן. הוא הסביר קצת על מבנה הספר והמליץ לי מאין להתחיל (Matthew מתוך ה-gospels בהתחלה).
כשהגענו לעיר הגדולה התלבטנו לאן ללכת, ו-John קיבל המלצה על מסעדה בבית המרקחת שהיה בו. אחרי כמה תלאות הגענו לשם והיה כיף וטעים. אז נפרדנו כשהם הלכו לבית מלון ואני לאלברגה (או לפחות כך חשבתי)Read more