לכל מדינה או אומה יש טרגדיה לא פתורה

הבוקר הלכתי עם Devi ועם אלישה (מתברר שכך הוגים את שמה), ובחלק מהזמן גם עם בחור בשם Garrett מאוסטרליה. דיברנו על פוליטיקה בישראל וסיפרתי להם על המצב הנוכחי ותולדות הסכסוך. אגב, תמיד אני מוודא שאני לא חופר מדי, כי זה גם מורכב, גם ארוך וגם זר לרבים — אבל הרצון לשמוע בא מהם.
משם גלשנו קצת לפוליטיקה בעולם והשוואנו בין המבנה הפוליטי בארץ, בארה״ב ובאוסטרליה, וכצפוי המפלגות הן יחסית דומות, יש מקבילה למפלגה הרפובליקאית גם באוסטרליה וכד׳, אבל מה שמבדיל הוא שבכל מדינה יש בכל זאת ניואנסים שונים. למשל באוסטרליה לאחרונה גם הימין מבין שצריך להתמודד עם שינויי אקלים בניגוד לארה״ב, בעוד שבישראל יש קצת נסיגה עם הממשלה החדשה במיסוי החד״פ.
מה שמשותף הוא שלכל המדינות יש איזושהי טרגדיה שמלווה אותן. בישראל קשה לבחור אם מדובר בסכסוך הישראלי-פלסטיני או שמא בשסע החברתי הפנימי, שיש קשר כלשהו ביניהם. בארה״ב מדובר כנראה בעבדות ובכל הגרורות שלה, למשל חוקי ההפרדה הגזעית. באוסטרליה יש סוגייה שלמה סביב הילידים שם, הם מכונים First Nation, כלומר המתיישבים הראשונים של האומה. לפני כמה ימים מל סיפרה לי על המהומה שמעורר תיקון לחוקה שבסך הכל קורא להכרה בקבוצה הזו, כהצהרה בלבד וללא הבטחה לפיצויים או משהו בסגנון. Garrett סיפר ששמע מאישה דנית שאפילו שם יש סוגייה סביב הילידים בגרינלנד והיחס כלפיהם עד היום, ושם מדובר במדינה יחסית שלווה שקיימת מאות רבות של שנים!
בהיותנו באירופה, הזכרתי את האמת החבוטה שכיבשת אירופה היא המקום הכי הומוגני בכדור הארץ (בעיקר לבנים נוצרים) כי היא המקום היחיד שלא היה קולוניה של מדינה אירופית כלשהי. בעוד שבכל העולם מתמודדים עם אנשים ממגוון רקעים, דתות ומנהגים, באירופה מתקוממים נגד הגעת מהגרים ופליטים לארצותיהם, בין היתר בגלל ההשלכות של מדינות אירופה לפני שנים.Læs mere