כידוע, טוב שהצעירים בארץ לוקחים את הזמן

אחרי הצהריים הלכתי עם Cam, קיצור של Cameron. בעצם שמו Robert Cameron, והוא הרביעי בשושלת Robert — שלושת אלו שלפניו היו עם שם אמצעי אחר שכביכול פחות מודרני. הוא תיכף בן 22, עשה gap year אחרי התיכון, ובעקרון סטודנט שסיים שנה א׳ באוניברסיטה והשנה בחר לקחת הפסקה. נשמע שהחוויה בשנה הראשונה הייתה מורכבת, ובאופן כללי הוא לא כל-כך סגור על מה הוא רוצה ללמוד. עודדתי אותו שזה טוב שהוא בחר לקחת זמן, כי במקרה שבוחרים משהו ולא שלמים איתו, זה סתם ״יתנקם״ בו בעתיד. הוספתי שבישראל יש יתרון מובנה בשירות הצבאי שמחייב אותך לדחות את הלימודים — וככל שעובר הזמן פוגשים יותר אנשים ונחשפים ליותר תחומי דעת, כך שאפשר להחליט בצורה מושכלת יותר, בנוסף לכך שהאדם בעצמו מתבגר בשנים האלה, וזה גם כן עשוי לאפשר בחירות טובות יותר. מהחווייה שלי העיכוב בתחילת הלימודים עם השנים בקבע וגם השנה הזו עזר בתהליך המחשבה וההחלטה.
שיתפתי אותו בחשש שלי להתחיל את הלימודים בגיל מאוחר (26), אחרי שהוא התייחס לזה במצב שלו. עם זאת אמרתי לו שאני מניח שיהיו אנשים באזור הגיל שלי ולא כולם יהיו צעירים ממני (פעמון גאוס).
מהבחינה החברתית חשוב שיהיה לי מעגל חברים-סטודנטים ללמוד איתם, אבל גם ציינתי שבלימודים יש עומס ושוקעים בהם ואין יותר מדי זמן לבלות. מה שיפה הוא שכשיש סטודנטים-חברים שלומדים איתך, הלימודים והבילויים קצת מתערבבים ממה שאני מבין: לומדים בצוותא ואז יושבים או מסתובבים יחד. זורמים.Read more