מיעוט התחבורה הציבורית הבינעירונית

בתכנון נסיעתי לבילבאו וגם בהגעתי לספרד הופעתי מכך שלמדינה כה גדולה יש כל כך מעט אפשרויות באשר להגעה ממטרופולין אחד לאחר.
אולי דווקא ככל שהמדינה היא גדולה יותר, אז הצורך של אנשים לנוע ממטרופולין אחד לאחר קטן והם נשארים בעיקר באזור מחייתם.
בישראל מתלוננים על תדירות של פעמיים בשעה ברכבות ולא יותר, ואילו מבורגוס לבילבאו למשל יש בסה״כ כ-5 אוטובוסים ביום, ועוד מספר דומה של רכבות. המרחק ביניהן הוא כשעתיים, אפילו קצת פחות, אך יש פחות אפשרויות הגעה מאשר בקו רכבת חיפה-באר שבע — וזאת גם כשמדובר במקרים שבהם יש תחנות בדרך! )כלומר הרכבת אינה משרתת רק את תושבי בורגוס).
כיאה למדינה גדולה, עם חיבורי גבישים ותחב״צ עם מדינות שכנות כמו צרפת — מערך התשלומים הרבה יותר מבוזר. אין רב-קו איד שמתקבל בכל אמצעי התחבורה, אלא לאוטובוסים משלמים בנפרד מאשר לרכבת למשל.
אולי כאן נכנסת התחבורה השיתופית שהפכה לפופולארית פה (למשל בפלטפורמה BlaBlaCar) שבאמצעותה אפשר למצוא נהגים שנוסעים בשעות שונות (לעתים אף לא שגרתיות) וזה עוזר להשלים את מערך התחב״צ הלוקה בחסר.Read more