קבוצות מאורגנות

מורגשת החוויה של קבוצה מאורגנת, כי בימים האחרונים טיילתי ממש במקביל אליה.
בשביל ישראל גם טיילתי לצד קבוצה מאורגנת, אבל מכיוון שמדובר בטרק בטבע, היו לה תשתיות עצמאיות של מים, מזון ומחסה (היה להם מחנה נפרד).
ואילו כאן הקבוצות המאורגנות נאלצות ״להתעלק״ על התשתיות הקיימות, השבריריות גם ככה. הקבוצה שטיילתי במקביל אליה מונה 33 קוריאנים, וכך בעיירה שבה יש בסך-הכל 90 מיטות זה לגמרי מוציא מאיזון. ההוכחה לכך היא שכבר באזור 13:00 הכל התמלא, ואילו ביום שלפני האלברגה היה חצי ריק. אז היו לי חברים שנאלצו ללכת עוד לעיירה הבאה, המזל הוא שהיה מדובר רק בכשלושה קמ׳.
דיברתי על זה עם צליינית קוריאנית שמטיילת באופן עצמאי — ריבוי הקבוצות הקוריאניות לא מוציא להם שם טוב במיוחד — ואמרתי לה שצריך לנסות להשיג את התוכנית שלהם כדי לדעת לאן לא ללכת. דיברתי איתה על זה שזה בעייתי שהם הולכים למקומות הגדולים, כי הם נועדו לצליינים יחידים עם מגבלות כספיות, אבל היא אמרה ובצדק שמכיוון שהם קבוצה גדולה הם לא יכולים להיכנס כולם לבית מלון סטנדרטי.
לשמחתי הייתי מהאחרונים שהשיגו מיטה ולא נאלצתי לשנות את התוכנית שלי, אבל זה עדיין מטריד.
כנראה באופן כללי מכאן ואילך יהיה יותר עומס וצריך להתחיל להזמין מראש את מקומות הלינה, כי רבים יתחילו את הצעידה באזור הזה מפאת אילוצי זמןRead more