״רק״ 40 קמ׳

אמש הרגשתי שהיום אני רוצה ללכת הרבה. קצת להתרחק מהקבוצה הקוריאנית ומחבר׳ה אחרים וגם קצת לאתגר את עצמי ולהרגיש משהו אחר.
כאן במסטה ההליכה היא מישורית, ככה שזו סביבה יחסית נוחה לאתגרים מהסוג הזה.
תיכננתי להמשיך וללכת בסה״כ 7 קילומטרים נוספים מעבר למקטע המקובל, אך כשהגעתי לשם הרגשתי שאני עדיין מסוגל להמשיך וכך המשכתי לעוד כ-8 קילומטרים. חשבתי בתחילת ההליכה בחלק הזה שאולי אוכל אפילו יותר, ואני בהחלט חושב שהייתי יכול (העיירה הבאה הייתה ״רק״ עוד 5 קמ׳), אבל בכוונה העדפתי להגיע לעיירה הנוכחית גם כדי לא להגזים לחלוטין, וגם בגלל החבורה כאן שלא פגשתי בשבוע. האחרון. כך יצא שהלכתי היום 40 קמ׳ — סוג של הגשמה ובוודאי שיא אישי בפער מכל מה שעשיתי עד כה בחיים.
לקראת הסוף נזכרתי בציטוט של ברל כצנלסון ״התבונה לראות, האומץ לרצות, הכוח לבצע״, ואכן הרגשתי סיפוק על היום הזה ושיצאתי ממנו אמנם תשוש אבל במצב טוב, וגם על היכולת להיות ספונטני ולא להזמין מקום לינה מראש, ומעל הכל, על הזכות שאני יכול לתת לגוף קצת ״להתפרע״ ואין לי מגבלה פיזית או אחרת שמונעת ממני לעשות זאת.Okumaya devam et