יציאה מאזור הנוחות

לאחרונה אני מרגיש שהטיול הזה לא ממש מוציא אותי מאזור הנוחות מבחינה חברתית או מבחינה פיזית. למעשה הכל מוכר לי חוץ מהפן הרגשי/רומנטי.
מעניין אם דווקא במחנה הקיץ תהיה יציאה מוגברת מאזור הנוחות? בשל הסביבה האמריקאית השונה, הרבה יותר אנשים, השפעה (אולי) של לחץ חברתי בכל מיני מצבים ולו״ז עמוס, קבוע ונוקשה שידרוש ממני התמסרות.
וכעת אני חושב לעצמי, שאולי דווקא בזכות העובדה שלא הייתה כאן יציאה מי-יודע-מה מאזור הנוחות, יכולתי ליהנות יותר? גם בשביל ישראל נהניתי (מאוד), אבל כאן אולי כי העניינים מוכרים יכולתי לשחרר יותר, או פשוט כי טבעו של המסלול שונה, שמתאפיין בלינה במקומית סגורים, תוואי קל יותר, מזון ומים הרבה יותר זמינים.
בתמונות: אמנם לא יצאתי מאזור הנוחות, אך הליכה בגשם אינה אידיאלית לכפות הרגלייםBaca lagi