היה ערב טירוף

בערב הצטרפתי לאן-מארי ולמקסים למשקה. הם כבר ישבו עם דילן, האב האוסטרלי שכאן עם הוריו לזכר אחותו שמתה מסרטן. הוא די מצחיק וחביב.
כשישבנו שם פגשתי את כל חבורת ה-mixed bag ודיברתי איתם — עם ססיליה הצרפתייה ועם נורברט הגרמני. היה נחמד לראותם בפעם האחרונה (למחרת הם יצאו לפיסטרה).

ההליכה לשם הייתה ארוכה, אז קניתי בירה בסופר כדי להתחיל להרגיש את החווייה, ולא שתיתי שם. אחרי שישבנו בבר ההוא עברנו למקום אחר, Pub Momo, ששמו הולך לפניו לפחות בקרב הצליינים. ציפינו ששם לא יהיה מזון לארוחת ערב, אז בדרך קנינו חתיכות פיצה לכל אחד ואכלנו בזריזות (מקסים היה שבע אז אכלתי גם משלו).

הבר מעוצב ומגניב מאוד, ויש שם מתחמים נרחבים גם בחוץ וגם בפנים. החברים של אן-מארי ומקסים הגיעו ביום לפני והם המליצו מאוד על המקום הזה, והצטרפו אלינו בהמשך.

הצטרפה מישהי בשם אנג׳לה מאוסטרליה (29), שהתפטרה מעבודתה בייעוץ עסקי כלשהו וכעת רוצה להתמקד בטיול באירופה ככל האפשר בשנתיים הקרובות מתוך מחשבה שאחרי כן היא תרצה להפוך להיות אמא ואז זה לא יתאפשר. היא סיימה זוגיות ארוכה מאוד לפני כמה חודשים ועדיין מעכלת את זה, ונראה שהקמינו היה טוב לה כדי לעבד את זה ולחוות שוב את ההנאה להיות לבד ועצמאית.

בבר אנג׳לה ממש רצתה לנסות את המשקה החריף הגליסיאני שהוא בעצם שרוף. משהו מאוד מיוחד וגם הייתה איזושהי ברכה שקראנו בזמן שהמלצר עירבב את המשקה. אחרי שהוא עזב אני המשכתי לערבב ואז מזגתי לכולם. מכיוון שזה באמת היה לוהט, זה היה קצת מלחיץ אבל הצלחתי!

סטפני ממש רצתה ללכת למועדון קריוקי בעיר. היה די רחוק אבל הצלחנו להגיע אחרי הליכה ארוכה. המודל העסקי ייחודי: משלמים בכניסה 6 אירו ובתמורה מקבלים שתי בירות או משקה אחר. בהתחלה זה נדמה מאוד מוזר, אבל זה ממש חכם כדי לוודא שהאנשים ממשיכים ליהנות (בכל מקרה סטפני שילמה על כולנו).
הייתי מאוד עייף, אבל ניסיתי ליהנות ובאמת הייתי שם בערך שעתיים. היו מלא שירים לבחור מהם. רציתי לשיר שיר ישראלי, נניח ״סיוופלה״ של נונו כי גם יש בו הרבה אנגלית, אבל היה אפשר לבחור רק מתוך הרשימה שלהם. היו להם הרבה שירים, העניין היה ששמו רק שניים-שלושה שירים שלנו מתוך השעתיים שהיינו שם, וכל השאר היו שירי מעבר (נחמדים) או שירים שבחרו חבר׳ה מקומיים, רובם בתיכון ומיעוטם גמלאים. הייתה אפלייה קלה נגד הצליינים, אבל זה הגיוני כי כמו שאמרנו אנחנו one-timers.
אנג׳לה רצתה להתחיל למחרת את ההליכה לפיסטרה, אז היא רצתה לחתוך קודם. האלברגה שלה היה אפילו רחוק יותר משלי, אז הלכנו ביחד וליוויתי אותה עד לשם ואז חזרתי לאלברגה שלי והלכתי לישון (טיפ חשוב בסנטיאגו שקיבלתי מיובל: לבחור אלברגה/מלון/Airbnb ללא עוצר).
בהליכה היא סיפרה לי הרבה ממה שכתבתי קודם, לפני כן לא ידעתי עליה כלום. פעם אחר פעם זה מדהים איך רושם ראשוני יכול להטעות: השיחה איתה גילתה הרבה יותר מורכבות ומחשבה משחשבתי.Read more