New Zealand, Japan

היום עזבנו את Christchurch ויצאנו לכיוון אגם Tekapo.
בדרך עצרנו לטרק ראשון Rakaia gorge walkway.
קראנו עליו שהוא טרק יחסית קל אבל באורך 10 קילומטר. חשבנו שזה יכול להיות חימום נחמד.
יצאנו מצוידים כהלכה ומזג האויר האיר פנים. לאחר פרק זמן קצר יחסית ראינו את נהר הטורקיז המהמם וההרים הסובבים אותו.
הנוף באמת היה עוצר נשימה.
ואז התחילו התקלות, מסתבר שהנעליים של עודד לא עמדו במבחן הזמן ואחרי כשני קילומטרים התחילו להתפרק (ראו תמונות). יאמר לזכות עודד שהיה נחוש להמשיך במסע וכך חמושים באופטימיות המשכנו בדרך. השלב הבא היה לקשור את הנעל בעזרת עלים רטובים (ראו תמונה) אך חדורי מטרה המשכנו בדרכנו .
באחת הפעמים שעודד רכן לקשור את העלים נשמע רעש קל של בד נקרע...להפתעתנו הג'ינס של עודד החליט להזדהות עם הנעליים ואף הוא הציג קרע קטן בברך. אך אם נעליים לא עצרו אותנו מהו קרע בברך...
אם נשים את ההרפתקאות האלה בצד המשכנו בדרך מרהיבה עם קצת בוץ קצת מים עליות ירידות ולפתע - גדר. אייל, שמקפיד על קלה כבחמורה, סרב לעבור מעל הגדר, למרות הסימון הברור שזו הדרך הנכונה.
לאחר מאמצים לא מועטים לשכנעו ניצב הילד איתן על דעתו וסרב להמשיך. ואף העיר לזוג מטיילים שנקלע למקום על כך שעברו מעל לגדר. בסוף התקדם והחליט להמשיך בדרך תחת מחאה שנרשמה בפרוטוקול. עוד אנו מדברים על ענייני גדרות ועל סימוני שבילים ומתקדמים לאיטנו, עוד גדר מופיעה. בשלב זה כבר התחלנו לצחוק בקול גדול וכל הדיון התמוסס.
במהלך המסלול עלינו לתצפית, ירדנו לנהר והמון סוכר זרם בעורקים.
בשלב מסוים העלים הקשורים הכזיבו אותנו. מה יש לומר אי אפשר לצפות להרבה מקשר המבוסס על עלים. והנעלים החלו להתפרק...כך המשכנו עם פחות סוליה ואחר כך עם פחות שתיים אך נחושים מתמיד להשלים את המסלול ולחזור לרכב.
בסך הכל היה טיול מרהיב שנמשך שש שעות וילדים שהפתיעו לטובה והיו לגמרי בעניין. היום הזה שייך כולו לנעליים של עודד ולנחישות הילדים.Okumaya devam et