באגסו - פרשת ויברח

פרק א': הזמנת מלון דרך אתר בוקינג.
חיפשנו מלון ברמה גבוהה 9+, במיקום קרוב מאד למרכז ועם ביקורות טובות.
קיבלנו 2 תוצאות - בסוף סגרנו על חדר משודרג (יותר גדול) לאחר שראינו תמונות של החדר.
סגרנו את החדר ל-4 לילות.

פרק ב': החלום ושיברו
המונית הורידה אותנו במלון (אחרי נסיעה של כ-6 שעות מאמריצר).
ירדתי עם כאב ראש ובחילה (מהנסיעה) ונכנסנו למלון לוודא שזה אכן המלון שהזמנו.
כבר בכניסה תקף אותנו ריח של טחב מעורבב עם מטהר אויר.
כבר לא הרגיש לי טוב (תרתי משמע).
הלכנו לראות את החדר ביחד עם הבחור מהקבלה (הוא בא עם מטהר אויר) והחדר היה ענק אבל נורא מיושן משנות ה-70 (וזה לא היה בסגנון של).
רצינו לראות חדרים אחרים וכולם היו כאלה ובכולם שלט ריח של טחב נורא.
הקטע שכל החדרים במלון היו פנויים

פרק ג': באשר נפלנו, נפלנו
לא היה לנו כח להסתובב עם המזוודות והתיקים, אז החלטנו שניקח את החדר ללילה אחד (במקום 4) ונבדוק בהמשך מלונות אחרים.
לאחר התמקחות על המחיר (הוא רצה 3,500 רופי - בסוף הסכמנו על 1,500) שמנו את הציוד בחדר.
הוא ביקש שנשלם מראש - לא הסכמנו. אמרנו שנשלם מחר בצ'ק-אאוט.
תוך כדי שאנו בחדר שמנו לב שהמזרונים הם דקים מאד ויש עובש על המצעים.

פרק ד': החיפוש אחרי האושר
אמרנו שאנו לא נשארים במלון הזה אפילו לא דקה אחת.
יצאנו מהמלון עם סחרחורת ובחילה וחיפשנו מקום אחר.
נעזרנו בתושבי המקום (להלן ישראלים צעירים שבאו לטיול אחרי צבא) והם המליצו על מלון שנמצא ממש (אבל ממש) מול בית חבד.
נכנסנו לקבלה, ביקשנו לראות את החדר והחדר היה חדר כמו שיש בבתי מלון ברחבי העולם - כלומר חדר נורמלי ואפילו יותר.
היתה אפילו מרפסת בחדר.
ת'אמת כל חדר, אפילו בגסו האוס הכי מסריח, היה טוב יותר ממה שהיה לנו.
גם כאן היתה התמקחות על המחיר וגם כאן הפקיד קבלה דרש תשלום במזומן.
בסוף סגרנו על 1,600 רופי ללילה לחדר עם מרפסת עם נוף להרים ותשלום בכרטיס אשראי.
אמרנו מה נעשה עם המלון שבו נמצא הציוד שלנו?

פרק ה': הבריחה הגדולה
בדרך למלון חשבנו איך נצא משם?
האם נגיד להם איך שנגיע או שנרד עם המזוודות ונציב להם עובדה?
החלטנו על האפשרות השניה.
הגענו למלון וישר נכנסו לחדר. בדרך, הבחור בא עם בקבוק מים להביא לנו לחדר.
אמרנו לו שלא צריך והוא חזר לקבלה.
נכנסנו לחדר, לקחנו את המזוודות וירדנו לקבלה.
בקבלה אמרנו להם שאנו עוזבים (אפילו לא צ'ק-אאוט).
הם לא אהבו את זה וניסו שנשלם להם עבור לילה אחד.
בסוף שמתי להם 600 רופי על הדלפק ויצאנו מבלי לקבל תשובה.

פרק ו': יציאה מעבדות לחירות
ביציאה מהמלון, הלכנו עם המזוודות עד שיצאנו ממתחם המלון.
שם תפסנו מונית שלקחה אותנו למלון השני.
ביצענו צ'ק-אין ובא לציון גואל.

בתמונות ניתן לראות את הנוף מהמלון השני

מוסר השכל:
- לא להאמין לכל מה שמופיע באתרי הזמנות
- לא צריך להתפשר
- לא צריך לפחדRead more