מקלוד גאנג' - המקדש הטיבטי המרכזי והרכבל

התחלנו את היום בנסיעה מבאגסו למקלוד גאנג' (Mcleod Ganj).
ההנסיעה ערכה כ-15 דק' שמתוכם עמדנו כ-5 דקות בגלל כביש חסום.
להבדיל מבאגסו, אין הרבה ישראלים במקלוד גאנג'.
דרך אגב, מקלוד גאנג' מהווה את מקום מושבו של הדלאי לאמה.
הנהג הוריד אותנו ליד המקדש הטיבטי המרכזי ונכנסו לשם אחרי שקנינו מסכות לפנים (no mask no entry).

במקדש יש הרצאות (לא הבנתי מה הם אומרים, אבל זה נשמע כמו שיעור תורה) והנזירים ואנשים רגילים יושבים על מזרונים דקים ומקשיבים למרצה, חלקם אף רושמים הערות.
במקדש ניתן למצוא גלגלי תפילה.
אלו גלילים שכתובים עליהם תפילות והמאמין מסובב את הגליל והתפילה שלו נישאת ברוח.
מקום נחמד, לא מרשים במיוחד.

כ-5 דק' הליכה מהמקדש, יש את הרכבל שמחבר בין מקלוד גאנג' ודהרמסלה.
עלות נסיעה הלוך ושוב - 650 רופי לאדם.
ירדנו עם הרכבל עד דהרמסלה וכשיצאנו ממתחם הרכבל, שאלנו איפה השוק? ענו שהשוק סגור בימי שני...
ישר עשינו אחורה פנה ועלינו שוב עם הרכבל בחזרה למקלוד גאנג'.
הנסיעה ברכבל נחמדה ושקטה. רואים בדרך את הנוף ההררי הירוק ואת הבתים שפזורים במעלה ההר.
הנסיעה ברכבל מומלצת (גם אם אין מה לעשות בדהרמסלה).

ממקלוד גאנג' תפסנו מונית עד לדהרמקוט.
דהרמקוט נמצאת גבוה יותר מבאגסו וכמו בבאגסו, גם כאן הנוכחות הישראלית מורגשת (אפילו שולטת יותר).
אכלנו ארוחת צהריים במסעדת שמיים (כן, זה השם שלה).
שירלי הזמינה מנת פלאפל (צלחת עם כדורי פלאפל, מעט חומוס, סלט ירקות, צ'יפס ופיתה בצד) ואני הזמנתי מלאי כופתה (Malai Kofta).
הפלאפל לא היה משהו, אבל המלאי כופתה היה טעים.
הזמנו גם לימונענע גרוס.
בקיצור ארוחת צהריים ישראלית.

החזרה מדהרמסאלה לבאגסו היתה בשבילים לא שבילים, חצינו חצרות של בתים והרגשה של טיול שנתי למצדה.
גילוי נאות - מדובר על קילומטר אחד של הליכה...

חזרנו למלון ומתחילים להתארגן לקראת יום כיפור.

גמר חתימה טובהRead more