הגיע הזמן לומר שלום

איזה מקום.

אז אחרי 3 חודשים, זמן להיפרד.

ניו זילנד ענתה על כל מה שחלמנו, ואז קצת יותר.
השילוב של הטבע, הפשטות והצבעים שברקע נותנים למקום את הקסם הזה שקשה להעביר במילים או תמונות.
לפעמים כל מה שדרוש זה סביבה שתיתן לך לחוות בעוצמה דברים שלא חווית במקום אחר.

את האווירה, השקט והרוגע שצריך מדי פעם בתוך מירוץ החיים המטורף שכולנו השחקנים בו.
את ההרים, החוות והאגמים שנתנו לנו את השלווה והנחת לחלום ולתכנן את הצעד הבא (בטיול של מחר ובעולם האמיתי).

אצלה זה לא רק היופי, יש לה גם אופי אדיר.
בתוכו האנשים הטובים שפוגשים במסע שכזה, המקומיים והמטיילים, אלה הקבועים וגם את אלה הזמניים, החשובים לא פחות.
אלה שהיו במקום ובזמן להעביר אותנו שיעור אחד או שניים ולהמשיך לדרכם.

את המרחקים והמרחבים שנתנו מקום להתמודדויות והמכשולים שהופכים אתגרים. את היכולת להתקדם ולקום חזקים יותר מכל מכה שמקבלים. ומקבלים לא מעט.
כל יום בטיול כזה מצליח להעביר אותך רכבת הרים של רגשות.
אכזבה וקושי לצד הרפתקאות ורגעי אושר ושמחה אמיתיים.

מתנה אדירה לעבור את זה ביחד.
לומדים לאהוב ולתקשר יותר ויותר מיום ליום. מתי לבד ומתי ביחד, טיול ששם את השורשים לעתיד. לבית שנבנה, למשפחה שנקים.

והיה גם את גימי, רכבנו היקר שהשארנו מאחור. יום אחד נכתוב עליו ספר. נתן את שלו, נקבל את המגיע לנו (🤞🏼).

יש שלב שאי אפשר להתעלם מכל מה שקורה מסביבנו בארץ. תחושה של מלחמה על הבית, אבל לא ברור מי האויב. מועקה ותסכול שעולים בכל שיחה עם הקרובים, שמבינים עד כמה מורכב המצב באמת.
מחזקים את משפחותינו וחברינו שנותנים מעצמם יותר מתמיד, למען כולנו.

ופתאום ההתרגשות הזאת להתחיל משהו חדש.
מוזר ומיוחד לתכנן טיול בתוך טיול.
מתישהו נפל לנו האסימון שאוסטרליה היא לא באמת מדינה, אשכרה מטיילים ביבשת.
מקום שאפשר לטייל בו כל השנה - כל כך גדול שכל אזור נותן מענה לכל צורה או חיה🦘🐨.
עוד לא ברור לנו איך החוויה תראה, למדנו לזרום ולהקשיב לעצמנו. את השאר נסדר.

כיף לסכם, מרגש להתחיל.

היידה מלבורן 🏎️.

עוד נתראה.Read more