• איזה יום משכיל היה לנו!
    התחלנו אותו ב 5:45 עם שעון כי ב 6:15 אספו אותנו.
    בדיעבד הבנו שצריך להגיע ממש מוקדם כדי לתפוס מקום כי מותר רק ל 450 אנשים ביום באמצע שבוע ו650 בסופ״ש. להכנס לאיזור המפורז.
    אז מצאו מה לעשות איתנו עד 13:30 שרק אז היה התור שלנו לעבור.
    צפינו על צפון קוריאה מרחוק. המשימה היתה למצוא אנשים במשקפות הגדולות. קטנים כמו נמלים לדברי המדריכה.
    שירי אומרת: שהמדריכה היתה מקסימה והסיפור קשה ומעורר מחשבות.

    נכנסנו למנהרה מספר 3. זה חשוב כי היא השלישית שהתגלתה… חשבנו על חיל הנדסה בצוק איתן ועל ארצ׳וק …💖 לא היה כיף שם אבל לא מפחיד, בניגוד למנהרות בעזה…
    ירדנו לעומק וצעדנו במנהרה הלוך וחזור כל הארופאי והאמריקאים שהיו איתנו הלכו ממש כפופים. אני אפילו לא הורדתי את הראש… גמדונת שכמוני.
    שירי אומרת: הרגשתי בעזה…

    באיזור הכי קרוב לאיזור המפורז יש כפר אחד קטן. כ 450 איש גרים שם. בעיקר חקלאים. מייצרים תה ג׳ינסנג, שוקולד סויה ומגדלים אורז.
    הרגשנו מהמדריכה שהיא ממש עצובה על המצב ויש הרבה דאגה ל״אויבים״ מהצפון והרבה געגוע.
    חזרנו מאוחר. אכלנו ברחוב 명동 길
    רחוב מיונג דונג
    Myeongdong-gil

    חזרנו למלון ועשינו ברורים עם הלובי במלון. הוא כל כך השתדל לעזור ובסוף הצלחנו להבין ולקבל ממנו כתובת לסאונה כמו בסדרות. בגדים כתומים והכל. ישבנו בסאונה יבשה מדהימה בלי לנשום. החזקנו בערך 12 דקות.
    ואז מסאז׳ ממש טוב. מפרק. היתה חוויה מעניינת. לרגע חשבתי שהיא מפרקת אותי כל כך שאולי היא לא תצליח לחבר חזרה. היא שאלה איתי בקוריאנית אם כואב לי ואמרתי שקצת ואחר כך שהרבה. אבל זה לא שינה לה. היא רק צחקה והמשיכה בשלה.
    בתמונות אנחנו בבגדים הכתומים כמו אסירות ובסוף הביאו לנו יוגורט.
    שירי אומרת: היוגורט היה טעים והיתה חוויה מגניבה.
    אז נגמר היום השלישי שלנו והיה מלא חוויות מחכימות ומהנות.
    Baca selengkapnya