Satellite
Show on map
  • Day 15

    איש קטן בחלל שלי, מלך בחלל שלי

    February 24, 2022 in Thailand ⋅ ⛅ 26 °C

    אז היה לי בכל זאת חשוב לסכם עשרה ימים של בידוד בבית חולים רם צ'יאנגמאי
    מהיכרות מסוימת שיש לי עם להיות לבד, הדבר הראשון שחשוב לי לעשות זה לייצר שגרה של דברים שאני אוהב ויחזיקו אותי פעלתני למשך היום.
    על הבוקר מדדים לאחיות, אימון קצר וארוחה של גלידת פירות ופירות טריים עם גרנולה מעל (10 נצנצים סיבה מעולה לקום בבוקר).
    אחריה נשאב לעולם הספרים (תודות מיוחדות לסופרים דוד גרוסמן, תור היירדאל וז'ול וורן שהוציאו אותי להרפתאות חדשות כל יום).
    בזכות איילת ואמא היה לי מזרן יוגה ככרטיס כניסה לריטריט אישי ביחד עם המורה הכי טוב שיכולתי לבקש, תודה רבה לטראוויס אליוט.
    מקלחת לפני ארוחת הצהריים שכללה מנת קארי או מרק כיסונים נפלא.
    משם בזכות חברי רועי, לסרט איכות מתחלף עם כל יום וציטוטים נבחרים ממנו בשיחת וואטסאפ עוקבת.
    מתישב על הכיסא מול החלון הנעול, משקיף לכיוון הכביש והנהר, בוהה באורות העיר הנמוכה ממני בכמה קומות עם מוזיקה חדשה להכיר ברקע. (רגע שבו דימיתי כי אולי תישמע דפיקה בדלת ומישהו יבקש יפה להנמיך את הווליום, או אולי בכלל יאמר שהוא אוהב את הטעם שלי, יתגנב אל החדר ונפיג זה את בדידותו של זה בדיבורים).
    שוב מדדים לאחיות, תרגול עמידות ידיים שהניב לא מעט פרי וארוחת ערב, פרייד רייס או פאד תאי בתוספת בצה.
    פה ושם וואטסאפ, שם ופה סיינפלד, שיחות ווידאו עם משפחה חברים ויקרים, תודה לכל הדואגים, אהבתכם ליוותה אותי לאורך כל הימים.
    שירבוטים של קטעים, שירים והאייקואים עם פיילוט על מחברת קטנה ויפה.
    עד שהיום נגמר לו ומתחלף לאחר, אני שם את הספוטיפיי על טיימר, שוכב במיטה ונכנס להרצאה של יובל נוח הררי (ותודה גם לו) שמספר על תולדות האנושות, והוא בעצם הכבש שאיתו... אני... נרדם.

    שיר אהבה תאילנדי / ע.ד.ונדרמן
    את תדברי אליי בתאית
    אני אעשה כאילו מעניין
    תכיני מוקפץ כשאגיע הבית
    את הצ'ופסטיקס מיד אתחיל לכוונן

    נצא לחופשה באיים
    את ואני ופאריס ועמוס
    שני ילדינו החצי מלוכסנים
    ארמון חול תחת הגלים יקרוס

    נצא לשוטט עת ערב בשוק
    עמוס ופאריס יחלקו בננה לוטי
    נצפה בכוכבים זורחים מהצוק
    נשכב לישון לתוך עוד חלום אקזוטי

    אחרית דבר

    חוויה שכללה בהתחלה לא מעט רגשות, בעיקר ביאוס ללא מוצא, לקח לי זמן לעכל את גזירת הבידוד. האתגר היה להצליח באמת לשחרר כל יום עוד עם ההבנה שזה פשוט דבר שקורה עכשיו... מפה נכנסתי יותר פנימה, שמתי את כל הרגשות והתשוקות הוולגרים לנוח וחייתי בסוג של מתינות וצניעות כוללת.
    בכנות, מול עצמי, אני מרגיש שצלחתי את החוויה הזו על צדה הטוב וזו הייתה עוד הוכחה בשבילי שאני מסוגל להעסיק ולחיות עם עצמי, בתוך עצמי.
    Read more