מסע מופלא לארץ חדשה
Currently traveling
  • Day139

    על פרידה ואגם

    June 28 in India ⋅ ☀️ 16 °C

    פרידות גדולות של יום אחרי.
    איילת דן ועלמה יורדים למנאלי.
    את דן ועלמה נראה רק בארץ באיזה מן יום שיגיע
    ומאיילת זו פרידה למי יודע כמה.
    אחרי חמישה חודשים של שותפות מדהימה, עוזבת לפורטוגל ישראל ודנמרק לתקופה של 8 חודשים.
    פרידה כזו לא מפילה ישר את האסימון שכן מעולם לא היינו בנפרד למשך תקופה ככ ארוכה.
    כולנו מתרגשים מאוד ובטוחים שלפנינו תקופה מדהימה של הגשמת חלומות ותשוקות גדולות.

    אגם פנגונג
    נסיעת צהריים שהתמשכה לה עד השקיעה
    עומר אלמוג יואב נועה אורן ואני
    אגם פנגונג צלול וצבוע בטורקיז ותכלת
    ממנו עולה רכס הררי כשבפסגות שלג
    הקפצנו אבנים, אכלנו בבופה טאלי, קלפים וסרט הודי.
    שמי הלילה היו היפים ביותר שנתקלתי בהם בטיול ויואב שעבר קורס אסטרונומיה בדובה הגדולה הרחיב לנו את הידע בקבוצות וסיפורים.
    קמנו לראות זריחה, חזרנו לישון והקצנו לארוחת בוקר, טבילה באגם ספרים והקפצות אבנים.
    נסיעת צהריים חזרה ללה וארוחת ערב עם נועם וענבל שבדיוק הגיעו ממנאלי
    מחר גילי ממשיך לקורס מורי יוגה ברישיקש, ובעזרת שיווה עוד נתראה במזרח הרחוק
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על פרידות ארוכות שנגמרות מהר
    פיס
    Read more

  • Day138

    להלה לנד

    June 27 in India ⋅ ☀️ 22 °C

    על ימי ההסתלבטות והמנוחה שלנו בלה
    • עומר ואני קנינו כרטיסים לסרילנקה ב9.7!! שוב תחושת החופש האינסופית שבאפשרות לעבור מדינה בכזו פשטות והתרגשות מעולם חדש שעומד להתגלות.
    סלט עדשים ומנגו בבודהי טראס בנוהל.
    הפקנו מסיבת צהריים מושקעת וקטלנית כדי למצוא לנו כיף בתוך יום שנדמה היה כי לא יקרה בו כלום.
    אלכוהול דרך חור בקיר וטור צפוף ודוחף של הודים, מחירי רצפה.
    ערבובי קוקטיילים מוכנים בבקבוקים אישיים, קרקרים וגבינת אמול מפחית שימורים, ריבת הומייד ממשמשים.
    האתגר - קרח
    מסעדה אחרי קפה אנחנו מקבצים קוביות בתוך שקית ובקבוק מים קפוא.
    הכל משתלם ונרגע ברגע שכולם מתיישבים בחצר ההוסטל הירוקה שלנו, עם מוזיקה טובה ושמחה.
    *השלכות - עומר הופך לזומבי ונרדם גם בזמן הסרט ההודי שהתחלנו בנטפליקס ('RRR' הזיהה)
    וגם במסעדה למשך כל ארוחת הערב.

    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על יום שכולו צהריים
    פיס
    Read more

  • Day135

    מרקה וואלי

    June 24 in India ⋅ ☀️ 16 °C

    חבורת חסמבה מתאחדת שוב, מכל קצוות הודו ותבל הגיעה למסע אחרון בטיול של איילת עלמה ודן.
    ניצקה וגלעד של וכרמל אורן עומר אלמוג ואני.
    את היום בלה אנחנו מעבירים בשוטטות במדרחוב (אשכרה מדרחוב?!) ובשיעור יוגה שניצן המורה הטריה והתותחית העבירה לנו.

    עמק מארקה
    בשני מיניוואנים יצאנו כולם אל העמק ולתוך ארבעה ימים מדהימים יפיפיים ומלאי חוויות.
    הרבה זמן שלא טיילתי במדבר ואם כבר אז שיהיה מלא במים ומפוצץ בפסגות שלג כמו אבקת סוכר, התרגשות בשיאה.
    ביום הראשון הגובה והמסלול איפשרו לנו מספיק אוויר כדי שנוכל ללכת בסתלבט ולהיכנס לתוך שיחות אינטימיות וחדשות אחד עם השני.
    למרות שאנחנו קבוצה גדולה מורגשת התחושה הקלילה והעצמאית שכל אחד מביא איתו וזה משמח.
    לילה ראשון, עוד לא יצא לנו להתעכב ככ הרבה זמן על חיפוש מקום לישון.
    כל ההומסטייז נדמים נטושים ואנחנו אחרי יום ארוך בלי ארוחת צהריים.
    בתם שעתיים ארוכות אנחנו נכנסים לבית חמוד בו כולנו נישן יחדיו על מזרונים באותו החדר, נאכל יחד במטבח ונצחצח שניניים במעגל רחב סביב הברז שמזרים את מי הנהר.
    המחיר הכל כלול, טאלי לארוחת ערב, המון המון תה וריפילים, בוקר צ'פטיז וממרחים ולצהריים ארוחות ארוזות של בצה תפוא פיתה קיטקט ומיץ מקרטון (נוהל חוזר לכל היצים הבאים).
    יום שני יום קצר, המון צבעים בתוך הואדי, ורוד ירוק כחול ולבן ואחרי עצירת צ'אי הגענו לשעת צהריים להומסטיי הבא.
    ניצלנו את מזג האוויר החם ונכנסנו למקלחת גברים שבטית במי הנהר.
    קיבלנו משימה למיין אורז לקראת ארוחת ערב וכולם מתפננים להם עם ספר מוזיקה או ביוגה על הדשא.
    בהומסטיי נמצא זוג אירופאי מקסים איתו אנחנו מתגלגלים כמובן למסע השוואות 'איך זה אצלנו, ואיך אצלכם' הטאלי טעים בקטע קיצוני ואנחנו הולכים לישון אחרי כמה סבבי פרזידנט בקלפים.
    יום שלישי כבר מתחיל הטיפוס והגובה נותן אותותיו, לא ברור איך הכנסנו את עצמנו שוב פעם לסיטואציה הזו, מסתבר שקושי נשכח מהר ומתגמד לעומת כל החוויות העוצמתיות שמסביבו.
    כולם מהלכים בשיירה ארוכה, כשהמרחקים אחד מהשני מסומנים לפי כמות הג'ייביאלים שפועלים במקביל בלי להפריע אחד לשני.
    את היום אנחנו מסיימים בקמפ אוהלים פסטורלי, מוקף מחילות ארנבים (או מכרסם אחר) שמתרוצצים ממקום למקום ולעדרי יאק וחמורים שרועים בעמק.
    אנחנו מתמקמים באוהלי זוגות ונכנסים לתוך אוהל האכילה שעוד יחסית חם.
    המון כוסות תה נופלות אחת אחרי השנייה והאוכל מגיע ברמה גבוהה שכיף לסיים איתה את היום. באוהל, עומר אלמוג ואני מצטופפים לכמה פרקים של פרנדס לפני השינה.
    יום אחרון, יום של פאס.
    ארוחת בוקר מזינה של פורידג ופיתות עם ממרחים ואנחנו יוצאים לדרך לטיפוס אחרון בגבהים.
    מעפילים לפאס! 5,200 מטר גובה, שלוליות של שלג על האדמה ועמק אדיר וחדש שנגלה לעינינו לראשונה נפרס לו מלפנים.
    אחרי אופוריה של הישג, כל שאר היום ממשיך בירידה לתוך קניון אדום זורם במים ובמקטעי קרח.
    בשעה שלוש בצהריים אנחנו מתחברים לשביל הג'יפים ממנו לוקחים אותנו אותם החברים שלנו עם המיניוואנים, עייפים ותשושים, חזרה ללה ולארוחת שישי מקודשת.
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מעגלי צחצוח שיניים עם כל החברים הכי טובים שלכם
    פיס
    Read more

    Alma Bickel

    מרגש! איזה כיף ♥️

     
  • Day130

    ה ע פ ל ה - 20 שעות ללה

    June 19 in India ⋅ ☁️ -1 °C

    מוקדם בבוקר הגענו כמו טאטלה, חצי שעה מראש (6 בבוקר), לנקודת האיסוף של המיניואן.
    הוא הגיע בשעה איחור ויצא לדרך רק בשמונה אחרי העמסה של עוד תשעה הודים מהתחנה המרכזית...
    סופסוף יום בהיר (בול לביסאיקונד, באסה) ואנחנו רואים את הפסגות המושלגות וירוק מטורף אחרי מסך הגשם של הימים הקודמים.
    התחלתי לחשוד כשהדלת של הנהג נפתחת מדי פעם תוך כדי נסיעה. אחר כך כשעשן התחיל לצאת מהידית הילוכים, ומהמנוע, ומהמזגן מקדימה.
    מפה לשם, כשהצלחנו לצאת מההיפנוט של הנופים, גם נופלת לה ההבנה שאנחנו לא עוברים את ה20 קמש ונוסעים ככ לאט.
    עצירה ועוד עצירה והדרך לא מתקצרת, תא הנוסעים הופך להוט בוקס מעושן ולעומר חולפת מחשבה שאשכרה אנשים מתאבדים ככה.
    העשן מסתלסל לתחושות מבחילות בגוף ושורף את העיניים, כשמנסים לפתוח חלון דואה פנימה שלג ומקפיא אותנו.
    הוואן מדדה בכבישים שבין 4000-5500 מטר גובה, חוצה פאסים מושלגים ומטפס בסרפנטינות אין סופיות, בחיי שלא חוויתי כזו דרך מדהימה ביופיה.
    חושך יורד, הכוכבים משובצים לכל אורך השמיים וזה מזכיר לי נסיעות בערבת הארץ.
    בעצירה הבאה אורן ואני משתינים מתחת לשלט בהינדי. מהר מאוד מגיע הודיע מרוגש וכועס ודורש שנשלם 500 רופה קנס בעודו מצביע על הכיתוב בשלט.
    זרקנו כמה צעקות בעברית כדי שנסכים לא להסכים ולהבהיר את יחסי הכוחות בזמן שאנחנו חוזרים חזרה לתוך הרכב, איזה יום הזיה.
    נרדמים לסירוגין כבר בלי קשר לשעות השינה שצברנו.
    הדרך מתמשכת והמזרח שוב דוחק אותנו לתוך חוסר אונים ככ גדול שמביא למצב של השלמה טהורה.
    אין בידינו לעשות כלום, מה שיקרה יקרה עד שלבסוף, כנראה, נגיע ללה.
    20 שעות קשות עברו עלינו, הגענו באיזה ארבע בבוקר לתחנה נטושה בעיר רפאים.
    מנצלים וויפיי של אחד החברה שנוסעים כדי לתקשר עם איילת (שדאגה לנו מאוד ולא נרדמה) ולהבין איפה ההוסטל בו שמורים לנו חדרים.
    חצי שעה של הליכה באמצע הלילה כדי לחתום את הדרך כמו שצריך והגענו. לא יאומן.
    איילת מקבלת את פנינו מתוך שינה ואנחנו מתיישבים כולנו בספות בחדר להשלים פערים ולראות את האור מתחיל לעלות.
    אחרי מקלחת חמה נשכבים במיטה ורק ברגע הזה אפשר באמת להספיד את היום ולפתוח דף חדש.
    שיהיה לכולם לילה (בוקר) טוב וחלומות על הנסיעה הכי מפנקת שרק תוכלו לדמיין
    פיס
    Read more

    Yael Botser

    איזה הרים יפיםם

     
  • Day129

    גשם על מנאלי

    June 18 in India ⋅ ☁️ 9 °C

    ימים גשומים במנאלי
    גמר אנביאיי על הבוקר, ולמרות שלא הצלחנו להקרין על מסך גדול, יש אליפות.
    בראוניז עוגת גבינה וקפה לצהריים
    כל אחד מספר על רגע בשבוע, כשביד יש סיידר תפוחים חם מחוזק ברום.
    לארוחת שישי כמו בית יושבים יחד ואוכלים מפרום.
    סנוקר עם נועם לסגור את היום
    יושבים על ספה, מול עצי שסק וגשם מתמיד,
    עם כריך חביתה וחצי יום קוראים (עומר בפודקסטים)
    על הבוקר אצל הספר מסתפרים
    אימון טי אר אקס של שגרה, יוגה ומתיחות
    את הביסאיקונד בגלל הגשם יום אחרי יום צריך לדחות
    נרדמים אלמוג עומר ואני במיטה כשבנטפליקס פרנדס וסדרות אחרות

    מחר בבוקר מעפילים ללה דאק! שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מפרום מחוזק ברום
    פיס
    Read more

    תהנו לכם ודש לאיילת [Rachel]

    עתיר

    שלאקות בהודו

     
  • Day126

    מתפרווטים

    June 15 in India ⋅ ⛅ 16 °C

    פרידה זמנית אך מרגשת מאיילת שעוזבת אותנו לעלות ללה, יחד עם דן ועלמה, להספיק תחנה אחרונה לפני החזרה לארץ.
    אורן עומר אלמוג ואני מתאחדים לכדי חבורה.
    יום בקאסול בו אורן נדרס (עולים לו על הרגל ואפילו קורעים את הסנדל) ואלמוג עומר ואני הגענו למסיבה שבכלל התבטלה, נשארים לשבת לבירה.
    ערב בו יצאנו לתיקלוטי רגאיי בבית קפה, הפלנו שלושה בקבוקי יין (יחד עם ניר ועוד בחור) וקרענו את הרחבה.
    לטוש
    בג'יפ מפנק הגענו לטוש, כפר נוסף בעמק בו העברנו יומיים רגועים.
    עומר ואני דופקים אימון (ויוגה מתיחות עם אלמוג) ואני מסיים בהתרגשות ספר נוסף.
    קשה היה להתנתק מההוסטל וחדר האכילה בשאר היום, נוף פסגות מדהים לפנינו ואווירת היזרקות על מזרונים מול השולחנות הנמוכים.
    יום למחורת אכלנו בוקר ויצאנו להשתכשך במי המפל המקומי. חבל על כל הזבל והבירה המנופצת מסביב, המים היו מרעננים ולא פסקו לזרום לרגע (והזרימו איתם גם את הלייפסטרואו שלי, סימן מאלוהים).
    סיימנו את מסודרים! פעמיים, אחרי שגילינו שנותר לנו עוד את פרק סיום העונה הראשונה שאיכשהו התפספס לנו.
    שוב מלאי קופטות לארוחת ערב ושני בקבוקי יין שהפעם יורדים עם משחק שתייה נדיר וכיף בקלפים.
    מחר ניסע למנאלי, להתכונן לעלייה ללה דאק ולאיילת (דיבור על מפרום בשישי).
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על הפרק ההוא שאולי פספסתם בסדרה ההיא.
    פיס
    Read more

    סוף סוף מבינה מה קורה כאן. 😊איזה כיף שיש אותך [Rachel]

    Yuval Kveller

    לקחת ככה ולמסגר על הקיר

     
  • Day123

    השבוע שעבר - מונטאז'

    June 12 in India ⋅ ⛅ 14 °C

    הימים במנאלי עברו בצ'יל, ירידה לעיר הישנה לדאווינים, ישיבה ביער, טוסטים אצל הנפאלי והתפנקות במרפסת של ההוסטל השווה שלנו.
    על הלוקל לקסול הספקנו לעלות בזכות נחישות לא מובנת מאליה בשעות כאלו של בוקר והתיישבנו בדיוק לפני שהתחיל להתמלא.
    4 שעות נסיעה וירדנו ישר להוסטל בו ישנים כל החברים שלא ראינו כבר זה שבועיים.
    עלמה דן ואורן, איחוד מרגש סביב קפה בפריקסול.
    קצת כמו דרמקוט, המון כיתובים בעברים ומקומות ישראלים כשלצהריים אנחנו יושבים סביב צלחות חומוס טעים, כמו ארוחה של שבת בצהריים בארץ, מרגש.
    (למחורת), נועם חוגגת יומולדת, והיא נמצאת בפולגה, הכפר שבדיוק ניסע אליו כולנו יחד (איילת עומר דן עלמה אורן ואלמוג)
    איילת ואני קונים עוגות, מביאים נרות ומפתיעים את נועם לחגיגה מתוקה.
    כשמגיעים לפולגה, אני ישר הולך לשבת עם גילי החבר היקר שלי מהמועדפת שאיתו לא התראתי מאז אותם הימים, כיף לראות אותו זורח ופורח ואנחנו נפרדים בידיעה שברצונו של שיווה עוד נתראה בהמשך.
    פולגה כפר ציורי מאחוריו נמצא 'יער הפיות', למרות ש'מה כבר יכול להיות מיוחד ביער' הרגשתי שעוטפת אותו מן תחושה קסומה כזו, עומר נועם ואני יושבים על אבן, שפת נחל זורם, שומעים מוזיקה טובה ומתפננים.
    אחרי שני לילות וכמה גשמים בפולגה, מניפים את התיקים על הגב ויוצאים ל ק י ר י ג נ ג ה!
    הליכה של 9 קמ בתור יער עד לכפר אוהלים ענקי שממוקם שם גם בגלל הנוף אבל בעיקר בשביל המעיינות החמים.
    אנחנו צועדים בשיירה במעלה הנחל, מפלים יפים מכל עבר, מוזיקה מהג'בל שתלוי על התיק ונחילי הודים עולים ויורדים (מה שגורם לנו לתהות איפה יתאכלסו כולם).
    במבט ראשון קיריגנגה נראית כמו כפר פליטים אבל ככל שמתבוננים אפשר להבחין בשורות ערסלים ממוקמים על שפות הטרסות לצפות ברכס האדיר שממול.
    בוחרים לנו מחנה ואוהלים, מחליפים בגדים, מביאים את הסבון ושמים פעמינו למעיינות.
    בנים בנות בנפרד, בנות זכו בפרטיות ובאופציה להיכנס טבעי (אבל מוקפות בקירות עץ) והבנים זוכים בנוף הפתוח.
    גשם ירד על הקיריגנגה והמים המהבילים, אי אפשר לדמיין תפאורה טובה יותר, ואנחנו מוצאים את עצמינו כמעט ולבד בתוך המים הטובים.
    ארוחת שישי משפחתית בחדר האוכל ונשאבים לתוך הסרט דג'נגו עד השעות הקטנות.
    השקמה אמנם בלי שעונים אבל השמש כבר מבשלת אותנו בתוך האוהלים.
    בוקר באיזי, עמידות ידיים אקרו יוגה (הסשן הטוב ביותר של עלמה האקרובטית ושלי) ואוכל.
    דן ועלמה נשארים לעוד לילה ואנחנו יורדים לקראת המסיבה היום.
    טבילה במפל מפתה בדרך ועולים על מונית עד לקאסול.
    מבחן המונית -
    בלי ארוחת צהריים והבנה שהוקדמה המסיבה להסתיים בעשר בערב אנחנו נכנסים לפקק.
    המונית לא זזה, טורי ענק של רכבים מחכים למישהו שיפתור את הבעיה.
    עומר עובר למצב פאסיבי מתוך מצוקת רעב ולנו נשאר אלא לשים עתידנו בגורל.
    כשלבסוף מגיעים לקאסול, יחסית מאוחר, מתמקמים במלון עם מחיר מופקע (כל ההוסטלים תפוסים לפני המסיבה) ומתחילים במירוץ.
    מקלחות, אוכל, כביסה ותדלוק ג'ין וספרייט לקראת היציאה.
    כך יצא שפיק השכרות שלנו הוא בכלל עם מוזיקת מסיבות בג'יפ בדרך שמתמשכת יותר משעה למסיבה.
    בחצר בית מלון, בריכה ריקה מאחור ועמדת די גיי מפוארת, ישראלים שפגשתי בכל רחבי הטיול וריקודים מחוייכים באטרף עד עשר.
    אחרי הכיף המסיבה מנמיכה ווליום ועולה מפלס, לאט לאט אנחנו דועכים לתוך נסיעה חזור למלון היקר שלנו.
    שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מסיבה שנגמרת רק מתי שמתאים
    פיס
    Read more

    סוף סוף חזרת. איזה כיף לי [Rachel]