צ׳ולה פס

התעוררנו בשעה ארבע התארגנות מהירה שקורת רק שיש חושך בחוץ דוחפים חצי צ׳פאטי בחדר האוכל אורזים צ׳פאטי חביתה לדרך יוצאים ראשונים מהגסטהווס תוך כמה דקות הליכה יוצאים אחרינו הצרפתים ובקלילות עוקפים אותנו אחריהם עוד זוג עם מדריך וסחבן רץ קדימה אני לנו מתקדמים בקצב שלנו מוקסמים מהשמיכה הלבנה שמכסה הכול ( השלג לא הפסיק לרדת מאתמול בצהריים). הולכים קצת ואני שם לב שאיילת וליאור שהיו מאחורי כבר לא שם אני יורד אליהן כמה מטרים אחורה. ליאור עם בחילה ורעד בגוף אנחנו מבינים שזה לא מחלת גבהים וזה יותר קשור לקור. שקד ועדי יורדות אף הן שקד דוחפת לליאור קצת m&m לפה וזה מחזק אותה לעוד קצת. אנחנו ממשיכים להיתקדן בקצב איתי יותר העליה יחסית מתונה והאוויר טוב. פתאום ליאור (שהלכה ראשונה כדי שנוכל לראות אותה) מתחילה לרוץ, אני מגדיל צעד והולך איתה. אנחנו הולכים כך עד לנקודה בה השמש פוגשת את הריצפה ועוצרים להיתחמם ליאור שמה עוד מעיל וביחד עם השמש זה עובד הגוף מפשיר וכל החבורה חוזרת ללכת אחרי כשעה אנחנו רואים את ראשוני היורדים מן הפס ולא מאמינים שלשם אנחנו מכוונים אחרי עוד כשעה אנחנו מגיעים לתחתית הפס ומתחילים בעליה, מדרגות אבן וכבל ברזל לצידם עוזרים לנו בדרך למעלה הטיפוס נגמר ואנחנו למעלה הנוף יפה והאוויר נעים קצת תמונות קצת מנוחה עוד קצת תמונות ומתחילים לרדת מתחתינו נפרס קרחון ענק אנחנו מתחילים ללכת עליו בזהירות ונדהמים מהקונספט של הליכה על גוש קרח. כשאנחנו יורדים מהקרחון אנח רואה שייש שכבה של אוויר בין שני חלקי הקרח ושם זורמים מיים שנמסו והופכים לנהר. בשליב הזה של היום נגמרו לי המיים והרגשתי את הראש כאוב לקחתי מעדי בקבוק מיים והתחלתי לדהור במורד ההר בזמן שאני שותה מיים כל חמישה צעדים. דלגתי מעל נחלים קפצתי מדרגות ורצתי במישור כשהגעתי לגובה 4800 בערך וסיימתי את הבקבוק עצרתי לנוח לצד אבן גדולה לא רחוק מהשביל ונרדמתי לקצת עד שאיילת ושקד העירו אותי הלכנו ביחד לדזונגלה אני הרגשתי מותש מדי בשביל לחפש מקום לישון אז אחרי שהבנות החליטו איפה ישנים שמתי את הדברים בחדר והלכתי לחדר האוכל להזמין לי תה חם שירגיע את הכאב ובמשכתי לישותת הרבה מיים. לקראת ערב יצאנו החוצה עדי שקד ליאור ואני ועמדנו דקת דומיה לכבד את יום השואה שחל בארץ באותו היום אחר כך ישבנו בחדר האוכל שיחקנו קלפים כתבתי וקראתי קצת ליד האח. איתנו הגסטהווס ישבו שני קטליונים שנפגשנו בבוקר על הפס וחשבנו שהם יוונים תוך כדי השיחה התבררה הטעת. הם היו נחמדים וספרו לנו על העבודה שלהם בתור כבאים ועל התנאים שמקבלים עובדי מדינה בספרד ואנחנו החמצנו פרצוף על מול המצב העגום בארץ. בשעה שמונה נכבה הקמין ובעל הגסטהווס רמז לנו באופן די ברור שהוא לא ידלק שוב, אז ברחנו למיטות להתחם מתחת לשמיכהRead more