June 2016 - January 2017
  • Day162

    I Remember: Kondoriri

    November 23, 2016 in Bolivia ⋅ ⛅ 8 °C

    התנתקתי מקבוצת הבנות שאיתן טיילתי (ענבר פרידמן, דנה גולדין, עדי מוטין ו )

    רדפתי אחרי להקת סוסי פרא ואחרי שהתרחקו הקפתי את ההר הקרוב.
    בעוד שאני עולה על הגבעה כל צעד נשמע כמו חרסינה שנשברת. אינסוף אבני חרסינה מרוסקות, שטוחות וחדות.
    Read more

  • Day146

    Areli Temple, Cusco, Peru

    November 7, 2016 in Peru ⋅ ⛅ 16 °C

    אמרו לי שאסור להתאהב ביבשת אבל חשוב יותר, אמרו לי לא להקשיב לאחרים.

    אני בקוסקו כבר יותר מחודש, רוקד במועדון "אינקה טים" כל יום ועושה שיעור סלסה ובצ'טה עם הקטור (המדריך מהאינקה טים) וענבר גם כמעט כל יום. התחברנו מאד תחבורה של המורים ויצאנו איתם כמה פעמים.
    בלילה האחרון שלנו באינקה טים תפסתי את המורה ארלי ממש לפני שהלכה הביתה כדי להודות לה, יצאנו החוצה כדי לדבר ובסוף התודות הרגיש לי נכון לנשק אותה.
    מפה לשם התעכבנו בקוסקו לילה נוסף אז החלטתי להציע לה לצאת. נפגשנו בפלאזה והלכנו למסעדה. אחרי שהזמנו שמתי לב למשהו שנראה כמו חומוס בתפריט, ארלי אמרה לי שלא אכלה חומוס מעולם אז ביטלנו את המנה והלכנו למסעדה ישראלית באזור. משם הלכנו לבר תצפית על כל קוסקו ובעיקר נהננו אחד מהשנייה.
    חזרתי להוסטל פשוט שמח! לאורך כל הדייט (שהיה רק בספרדית) לא הפסקנו לצחוק לרגע.
    ארלי היא מסוג האנשים שכל הזמן מחייכים!

    עוד באותו לילה נסענו לפונו במטרה להמשיך לבוליביה, אבל לאורך כל היום שהעברנו בפונו חשבתי עליה ולכן, עם לחץ מהחברים, חזרתי לקוסקו והפתעתי אותה בעבודה.

    החלטנו לשכור רכב ולטייל גם אנחנו בכפרים סביב קוסקו. אז אחרי ארגון קצר נסענו ללארס למעיינות החמים. הרגיש לי כמו חלום להיות איתה שם, לדבר רק ספרדית ולהנות מזה שאנחנו יחד.
    את הלילה השני העברנו בשטח בדיוק בנקודה המדהימה שבה עצרנו בטיול ג'יפים כדי להנות מהנוף. הקמנו את האוהל וניסיתי להדליק מדורה. ארלי סיפרה לי שהיתה בצופים ואחרי ניסיונות כושלים שלי היא זו שהדליקה את המדורה.
    להיות איתה בתוך אוהל בשטח כשגשם דופק מלמעלה והרכב שחוסם לנו את הרוח, ככה מחובקים, זה היה רגע אושר רק שלנו!

    אחרי שחזרנו לקוסקו אנחנו מעבירים את כל הימים יחד, ישנים יחד, קמים יחד ונושמים זה את זו. יש לנו המון רגעים קטנים ויפים שאני לא רוצה שיגמרו: בסלסה, בבקרים, בשיחות עמוקות בספרדית, בארוחות משותפות ובמחשבות שאנחנו חולקים. קצת קשה לי לחשוב על לעזוב את קוסקו אבל אני נוצר כל רגע איתה.
    Read more

  • Day134

    Jeep tour, Cusco, Peru

    October 26, 2016 in Peru ⋅ ⛅ 16 °C

    החלטנו להשכיר ג'יפ ולצאת לטיול באזור הסובב את העיר קוסקו. אחרי התארגנות על ציוד ואוכל יצאנו אופיר גלעד, ענבר (פיצית), ירדן ואני להרפתקאה הזו.
    כל אחד מאיתנו היה אחראי על משהו, אני ופיצית היינו אחראיים על האוכל. אופיר וירדן דאגו למסלול וגלעד נהג. הג'יפ ששכרנו היה מסוג טויוטה פרונטונר לבן גדול ומפנק והחלטנו לקרוא לו פאבלו.

    יום 1
    היצאה מקוסקו היתה מלווה בתחושת חופש, חופש שאנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים ובדיוק מתי שמתחשק לנו. עצרנו כמה פעמים במהלך הדרך להתפעל מהנוף ולכוס קפה.
    הנסיעה היתה לא פשוטה, רובה באזור הררי, הכבישים לא היו רחבים במיוחד וכדי להוסיף אתגר עם רדת החשכה התחיל ארפל כבד. כשאני אומר כבד אני מתכוון שהראות הסתכמה בשני מטרים קדימה בדרך מפותלת על צלע הר. אבל גלעד הוכיח לנו את יכולות הנהיגה שלו והגענו לצ'ימור בשלום.
    הכנו פסטה בולונז שיצאה מדהים, עישנו, שתינו יין מקרטון (היין הכי טוב ביבשת) ונכנסנו למעיינות החמים כולם יחד. האווירה היתה מושלמת, היה שקט וקר בחוץ בעוד שהמים בטמפרטורה המתאימה.
    במים עלה לי רעיון, החזקתי את ירדן כשהיא צפה במים רק עם חצי גוף בתוך המים והתחלתי לטייל בבריכה. התגובה שלה הייתה מאושרת! המשכנו להציף זה את זה בבריכה עד שהגיע תורי ואז הבנתי על מה מדובר.
    הציפה מרגישה כאילו אתה עף והמים החמים מחבקים אותך, מנותק מרעשי הסביבה, פותח את העיניים ורואה שמיים שחורים מלאים כוכבים ושני הרים החוסמים את העמק בו ישנו. האלכוהול והירוק גורם לאור הכוכבים להימרח בשמיים כמו צלחת ואז אתה מבין שאתה חלק מרגע אושר!!

    יום 2
    קמנו בבוקר לגשם חזק על האוהל ובלי לחשוב פעמיים אופיר קפץ למעיין החם. ירדן ואני נשארנו להתקרבל באוהל ורק אז הצטרפתי לאופיר. הגשם מכה בפנים ובחלק העליון של הגוף בעוד ששאר הגוף במים החמים. התחושה הזו, כוס קפה שחור והנוף שהיה פרוש לפנינו, אין מילים.
    אחרי שכולם קמו הכנתי שקשוקה לארוחת בוקר עם ואחרי הרבה צחוקים ואוכל טוב יצאנו לדרך.
    הגענו בערב ללארס שם יש מעיינות חמים נוספים.
    שם נכנסנו למים ופשוט דיברנו, בלי הפסקה, על הכל. דיברנו עד שמנו לב לזריחה אז נכנסנו לאוהלים וגנבנו כמה שעות שינה.

    יום 3
    קמנו ליום יפה הכנו אוכל ונהננו מהמים והשמש.
    הנסיעה שלנו התחלקה לכמה סוגי נוף, כל אחד מדהים יותר מהשני. החלק הראשון היה לכיוון ציורים של האינקה שלא מצאנו בסופו של דבר אבל הדרך הייתה רצופה נהרות הרים וצמחייה. עצרנו כמה פעמים ופשוט צרחנו מרוב אושר. המשך הנסיעה היה גבוה יותר בהרים, ראינו כמה עיירות שנראות כמו ערים מעופפות בין עננים. כמו בכל נסיעה בשטח יצאנו אופיר ואני מהג'יפ ונסענו כששנינו אוחזים מבחוץ והמוסיקה מנגנת דרך חלונות פתוחים. צילמנו את הרגעים האלו, גם בסרטון אבל את התחושה של רגע האושר השני שלנו רק בטיול הזה קשה להעביר!
    החלטנו לצפות בזריחה יום למחרת לכן הלכנו לישון בהוסטל היחיד בעיירה צ'לבמבה. העיירה כולה היתה מנותקת מחשמל וההוסטל היה נראה רדוף רוחות.

    יום 4
    קמנו ב-2 בלילה, התארגנו בזריזות ויצאנו עם פאבלו. הזריחה אמורה היתה להיות על הר בתוך שמורת טבע ענקית שנקראת סלידה דל סול (יציאת השמש) ש רובה הוא הג'ונגלים של האמזונס. הגענו לשם עוד בחושך והתמקמנו על תצפית. בחושך נראה שהשמיים ריקים מעננים אבל כשעלתה השמש הבנתי שהשמיים מכוסים בים של עננים ובגלל הגובה שלנו על ההר גם מתחתינו היתה שמיכה של עננים.
    הזריחה הזו היתה אחד הדברים המיוחדים שראיתי.
    הכנו קפה שחור ועישנו עם שתי מקומיות שגם באו לצפות בזריחה. ישבנו כולם ברכבת זה אחרי זו וירדן אמרה לי שאחת מהמקומיות ממש יפה, אז אני בלי לחשוב פעמיים פניתי אליה ואמרתי: "אזמרלדה, טו מוי הרמוסה" שאומר בספרדית עילגת שהיא יפיפייה.
    לא הבנתי את זה אז אבל ירדן ופיצית אמרו לי שבגלל שהייתי מעושן דיברתי לאט וזה נשמע מפוצץ בסקסאפיל ושהן נמסו מזה בעצמן.
    אחרי הזריחה הכנו ארוחת בוקר ונרדמנו במקום.
    אחרי שקמנו נסענו ללגונות ליד עיירה שנקראת צ'פצ'ופה (אני נהגתי) והקמנו מאהל בשטח שבצד הכביש.
    חלוקת העבודה היתה יעילה ועשתה אווירה טובה.

    יום 5
    היינו אמורים להספיק לעלות את הר הצבעים ולחזור כבר היום אבל הקימה, ההתארגנות והבישולים (הכנתי פנקייקים עם סלט פירות) היו באיזי אז החלטנו לדחות את הר הצבעים למחר ולהאריך את הטיול, החלטה שהתבררה כנכונה מאד.
    נסענו לעיירה פומצ'נצ'י שם נכנסנו לשוק המקומי ונהננו מכל רגע, הדוכנים העשירים, האוכל המגרה, האנשים שהסתכלו בהארצה ודיבך עברנו ליד לגונות יפיפיות בהן ראינו קבוצות פלמינגו מדהימים.

    יום 6
    הגענו לטראק הר הצבעים. הנופים לאורך כל הדרך לא הפסיקו להדהים אותנו, מהרים מושלגים לדרכים צבעוניות. ממש לפני הפסגה להר עצמו החלטתי לטפס מדרך שאינה בשביל, טיפסתי עם שארית כוחותי כשפתאום רצה אלי צ'ולה והתחילה לצעוק עלי בקצ'ואה. הבנתי שהיא רוצה שארד אבל הדרך למטה היתה ארוכה יותר מלהמשיך הלאה אז החלטתי להמשיך, אבל הצ'ולה דחפה אותי לרדת ולא שחררה את מקלות ההליכה שלי. בסופו של דבר התנערתי ממנה ועליתי לפסגה.
    ברגע שהגעתי לפסגה החל לרדת שלג חזק, הקור גרם לאנשים לרדת ולהשאיר את הפסגה רק לנו.
    ירדנו מההר ובדרך חזרה כמעט ותפס אותנו שוב גשם אבל נכנסנו לפבלו ובצער מסויים חזרנו לקוסקו.
    Read more

  • Day127

    Inka Jangle, Peru

    October 19, 2016 in Bolivia ⋅ ⛅ 12 °C

    יצאנו לטראק שנקרא האינקה ג'נגל, אופיר, ירדן, ענבר, עוז, גלעד ואני.
    היום הראשון היה מסלול אופניים בירידה על כביש. בלי לשים לב נתקעתי באופניים של אחד החבר'ה ונפלתי, אבל הכל שלם.

    היום השני כלל מסלול שבסופו הגענו למעיינות חמים.

    פתחנו יום השלישי באומגה. עליתי ראשון מכל התיירים שהיו אמורים לעשות את באומגה באותו יום.
    ברגע שהתנתקתי מהרצפה אני רואה שמתחתי, במרחק של לא יותר ממטרים ספורים עף קונדור ענק.
    הרגשתי שאני עף!

    היום הרביעי והאחרון של הטארק התחיל ב5 בבוקר כשהגענו לכניסה למצ'ו פיצ'ו. התחלנו לעלות במדרגות ואני לקחתי על עצמי את האתגר של עומר ... (חבר של יער ..., זוג שפגשנו בווי וואש).
    ספרתי בדיוק כמו עומר, 1800 מדרגות.
    Read more

  • Day122

    Meeting Oz and Gilad, Cusco, Peru

    October 14, 2016 in Peru ⋅ ☁️ 10 °C

    יצאנו בערב לפני הנחיתה של עוז וגלעד ללוקי, מסיבה בהוסטל שלנו שם שתינו המון ורקדנו אפילו יותר.
    אני לא זוכר מתי התפצלנו אופיר ואני אבל ידעתי שהוא אמור לקום ולהגיע לשדה בעצמו ושניפגש שם.

    הגעתי לשדה בחמש וחצי בבוקר וחיכיתי. אחרי כל כך הרבה זמן השעה ומשהו שחיכיתי לא היתה הרבה אבל היה קשה לחכות. לא ידעתי למה אבל אופיר לא ענה לי ולא נראה שהוא בכיוון של להגיע לשדה. בשלב מסויים גלעד יצא מהמבנה של השדה וחזר, מה שעוד יותר הקשה עלי לחכות, אז החלטתי לא לחכות יותר.
    התגנבתי בין השומרים ונכנסתי לאזור של הנוחתים. עוז עוד לא שם לב אלי כשקפצתי על גלעד אבל מייד חיבקתי גם אותו מלא באושר וגעגועים.
    יצאנו מהטרמינל והם התלהבו מהספרדית שלי ומהאופן שבו אני מסתדר במקום זר.

    לאורך כל הנסיעה במונית כל כמה דקות מישהו אחר תפס את הראש ולא האמין שלשותינו יחד.
    מייד נסענו להוסטל של אופיר כדי להפתיע אותו. גם המפגש הזה היה מרגש מאוד וצילמתי אותם קופצים על אופיר בזמן אמת.
    רגע ענק בטיול!
    Read more

  • Day117

    I Remember: Cusco

    October 9, 2016 in Peru ⋅ ⛅ 15 °C

    בשלב מסויים שמנו לב שאנחנו בשגרה מאד ברור בקוסקו.
    בבוקר מתארגנים, הולכים לאכול במסעדה טבעונית את המנה היומית. משם ממשיכים לסידורים או אטרקציה, בסביבות 6 בערב שיעור סלסה ומשם למועדון "אינקה טים" להתאמן על מה שלמדנו בשיעור עם הקטור, לולו, ארלי ויובל.
    הימים עוברים בכיף ונעים להרגיש ברור ושהעיר נהיית מוכרת מיום ליום.
    Read more

  • Day114

    Huacachina, Peru

    October 6, 2016 in Peru ⋅ 🌙 19 °C

    הגענו לאיקה אחרי נסיעה קצרה של 5 שעות מלימה.
    צמודה לאיקה היא וקצ'ינה, עיירה שסובבת נווה מדבר קטן ויפה.
    דבר ראשון שעשינו היה לתפס על דיונה כדי לראות את השקיעה על המדבר. למרות שהתחיל להתקרר החלטנו להישאר ולנגן גם ג'ולי (היוקללה).
    ישבנו ברכבת חיבוקים כדי להתחמם זה אחרי זו, ירדן ניגנה שירים ב4 אקורדים בזמן שכולם מצטרפים בשירה, מנסים שירים חדשים וצורחים את המילים לכוכבים.
    ללא ספק רגע אושר!
    את היום למחרת פתחנו את בסקי חולות על הדיונות האינסופיות של המדבר הזה ומשם לבריכה של המלון, עם מוסיקה טובה, אנשים יפים וחברים לחיים אין לי ממש תלונות.. =)
    Read more

  • Day106

    Jungle of the Amazonas, Iquitos, Peru

    September 28, 2016 in Peru ⋅ ⛅ 28 °C

    טיסה קצרה מלימה לקחה אותנו לאיקיטוס. היינו אופיר, ירדן, ענבר, עמית, איילון, אביעד ואבישי שאיתם טיילנו בוואי וואש.

    מצאנו דרך נהג המונית שלקח אותנו מהשדה סוכן שיקח אותנו סיור הג'ונגלים של האמזונס למרות שלאיילון המליצו על סוכן אחר. הגענו להוסטל והתחלנו ראיינות לסוכנים. זה הרגיש ממש כמו ריאלטי שירה וכשהסוכן השני דיבר כבר לא הצלחתי להחזיק את עצמי מרוב צחוק.

    יום למחרת יצאנו עם פרסי, הסוכן של נהג המונית, והעוזר שלו פרסי בסירת מנוע לאורך האמזונס, הנהר הגדול והארוך בעולם.
    פרסי סיפר לנו שיש אזורים בהם האמזונס ברוחב כמה קילומטרים ושחיים בו המון סוגי דגים ודולפינים.
    אחרי שיט של כשעתיים הגענו למעין בקתה מרושתת נגד יתושים והלכנו קודם כל להתקלח באגם בו מתקלחים כל המקומיים. זו היתה חוויה אותנטית וכיפית מאד. אחרי ארוחה מסורתית יצאנו בלילה לחקור את הג'ונגל, כמו שפרסי קרא לזה.
    הבנו כבר שהוא בחור מקצועי אבל רק באותו לילה הבנו כמה. ראשית הוא ביקש מאיתנו להיות בשקט ולכבות פנסים. בזמן שירדנו מגבעה פרסי שם לב לתנין במים, כמובן שאל ראינו כלום אבל אחרי שווידא שאמא של התנין לא באזור הוא שלף תנין קטן מהמים.
    המשכנו ללכת ופתאום עמית אמרה שנעקצה ממשהו. לא עברו חמש שניות והיא נפלה מעולפת, למזלה הייתי בדיוק מאחוריה. פרסי אמר לאורי לחפש לה תרופה מהטבע ואני כבר תכננתי בראש איך אנחנו מגיעים הכי מהר לבית חולים. אורי חזר עם צמח כלשהו ומרח אותו גם שאר הגוף של החרק שעקץ את עמית על העקיצה. לתדהמתנו תוך דקה עמית הרגישה טוב וחזרנו למסלול.

    למחרת יצאנו עם אורי לסיור יום כדי להכיר צמחים ולמצוא חיות יום.
    העץ הראשון שאורי הראה לנו היה עץ דם, ברגע שאורי פצע את העץ עם המצ'טה העץ, פשוטו של דבר, דימם. הדם מסתבר טוב נגד גירודים ומרפא פצעים בעור.
    המשכנו לעץ החלב, כשהעץ הזה נפצע זולגת ממנו כמות גדולה של חלב מתוק בטעם קרמבו. החלב הזה טוב נגד בעיות קיבה. מצאנו שיח נחש, זהו עץ קטנטן שהעיר שלו נראה כמו עור נחש והריח שלו אמור לדחות נחשים.
    אורי הביא לנו מין פרי שנראה כמו פסיפלורה מבחוץ ומלפפון מבפנים, המיץ של הפרי הזה לדברו עושה קעקועים טבעי, מרחנו את הנוזל בצורות שונות על הגוף ואחרי כחצי שעה הצבע השקוף הפך כחול חזק ולא ירד גם אחרי הרבה מאד זמן. אורי רצה ללמד אותנו להכין נשק ולהראות לנו את הפסטה של הטבע אבל זה היה כרוך בלכרות עץ אז ויתרנו.
    גילינו המון פרות חדשים שמעולם לא טעמתי, סוג של שעועית ענקית ומתוקה, אפרסק חמוץ ועוד.
    את המחנה באותו לילה בנינו באמצע הג'ונגל וכרגיל האוכל היה מסורתי ומעולה.

    בבוקר שלמחרת יצאנו לשחות עם דולפינים ורודים, כאלו שחיים באמזונס. נראה שהם מנסים להתגרות בנו, לקפוץ קרוב וכשאנחנו מתקרבים לברוח. אכלנו באותו צהריים את הדגים שהצלחנו לדוג ויצאנו בחזרה לכיוון איקיטוס.

    השיט חזור היה מדהים בכל קנה מידה.
    השקיעה קיבלה אינספור צבעים של כחול אדום ורוד וכתום. כולנו יחד בשקיעה על הנהר העצום הזה עם דולפין שמדי פעם מחליט לקפוץ סתם בשביל התמונה, מדובר ברגע אושר של ממש!
    יצא לי לחשוב על העתיד שלי, שלנו ולמרות שעלו בי לא מעט חששות הייתי די אופטימי.
    Read more

  • Day104

    I Remember: Bus drive Huaraz to Lima

    September 26, 2016 in Peru ⋅ ⛅ 17 °C

    שקיעה לתוך ים אינסופי.
    במהלך נסיעה על תואר חולי רואה ים המשתלב בשלמות עם השמיים והשמש יוצרת קווי ענק על המים שמזכירים צורה של סאונד.
    שם לב בזווית העין לציפור אצילית וגדולה שעפה לצד האוטובוס, מושחרת מהשמש שמאחוריה, משיגה ונעלמת, משיגה ונעלמת...
    Read more

  • Day100

    San Antonio, Huay Huash, Peru

    September 22, 2016 in Peru ⋅ ☁️ 10 °C

    יום חמישי של וואי וואש, כמו כל יום מתחילים מוקדם וכמו כל יום הנוף עוצר נשימה.
    הפס הראשון הינו בגובה 5000 מטר מעל פני הים והוא משקיף על פסגה גבוה ומושלגת של הר שממש צמוד אלינו אבל הקושי הגדול עוד לפנינו.
    המדריכים סנטוס ומאיר מציעים לנו לעלות לתצפית בשם סאן אנטוניו, עליית רשות.
    העלייה מורכבת מ-4 עליות בזווית של 70°-60° כל אחת באורך כ-2 ק"מ. השלב מסויים הבנתי שלא אצליח להגיע לפסגה בניסיון אחד אז החלטתי לפרק את העליות ולקבוע לי מטרה ברת השגה בכל פעם. כדי לדרבן את עצמי נתת לכל נקודה שם וקבעתי שאני חייב לעצור למנוחה בכל אחד מהם ולא בדרך.
    הנקודות עברו לי בראש כמו מנטרה חוזרת של שם הנקודה שהמצאתי. העליות היו כמעט בלתי אפשריות עד שהגעתי ממש לסוף. אופיר ירד אלי ובלי מחשבה התחלנו לרוץ יחד חזרה לפסגה, ממש לפני שהנוף נפרש בפני הוא אמר לי לסמוך עליו ולעצום עיניים, כך עשיתי. קשה לתאר את העוצמה של ההרים והלאגונות ברגע שפקחתי את העיניים וגם תמונות מתקשות להעביר את הכוח הזה.

    אחרי שירדנו עשינו את המשך היום על סוסים כמעט כל הקבוצה (13 אנשים). שמחתי לחלוק קצת מהניסיון שלי עם כל מי שהסכים לשמוע.
    אחרי זמן מה מצאתי את עצמי לבד, אני והסוס.
    במבט לאחור אני שם לב לקשת בענן, כפולה, כמעט משולשת, קרובה וענקית וכשסט אחד של צבעים נגמר מיד מופיע עוד אחד אחריו.
    התקדמתי מהר מהשאר ומצאתי את עמית אופיר ירדן ואני על סוסים מנותקים משאר הקבוצה. לרגע התחיל טפטוף קל והבנתי שאחרי העלייה הקשה שעלינו ועם הנוחות שלי על הסוסים והחברים שסביבי אני חלק מרגע אושר נוסף!
    Read more