Scandinavia with Love

הטיול שלנו, מתוכנן בקפדנות על פני חודשים, מרשים בהקפו. אוסטרליה, כל החוף המזרחי למטה ולמעלה, מטסמניה ועד מחסום השונית הגדול. מלונות, מכוניות, מעבורת, טיסות, ארוחת ראש השנה, הכל כאמור מתוכנן לעילא. מנצלים את הפתיחה של אוסטרליה שהיתה סגורה למטיילים במשך שנתיים. מנצלים הסכמים בינלאומיים שמאפשרים ל Emirates לטוס מעל סעודיה. מה לא?

אה, אז דבר אחד לא. סתם, דבר קטן, טכני לגמרי. באמת. חסר חשיבות. שכחנו לברר אם אוסטרליה דורשת ויזה למטיילים.

דייל הקרקע, לקראת חצות, מתעקש שאכן כן. הוא שואל אם אנחנו צוחקים עליו בדרישה שלנו לעלות על הטיסה ללא ויזה. ברור קטן באינטרנט מעלה שלל מעכרים שמסדרים ויזות לאוסטרליה. זה לוקח כמה ימים, או כמה שבועות. בכל מקרה, את הדייל זה לא משכנע.

חזרנו הביתה. שירה בדמעות. הקואלות יצטרכו לחכות להזדמנות אחרת. גם השדים הטסמנים.

בבוקר, אוספים את עצמנו. פאק איט. אם לא אוסטרליה אז ניו זילנד. מוציאים ויזה און-ליין. עניין של כמה דקות ומאה שקל. מבררים עם חבר טוויטרי לגבי מזג האוויר. קצת גבולי אבל אפשרי.

נשאר דבר פעוט, טכני ממש, שום דבר מהותי. איך לעזאזל מגיעים לניו זילנד?

האמת, זה די פשוט, טיסה לאוסטרליה, קונקשן קצר והופ שלוש שעות לניו זילנד. זה אמנם ארוך אבל לא נורא.
למישהו עולה בראש לברר אם אוסטרליה דורשת ויזה גם לקונקשן. כמעט אף מדינה לא עושה את זה. אבל אוסטרליה כן. WTF .

טוב, אחרי עוד המון נסיונות הרמנו ידיים, השנייה לפני שהתחלנו לחשוב על ארוחות החג בישראל לאורית עלה הרעיון הגאוני של להעלות באוב את הטיול שתמיד רצינו לעשות לסקנדינביה.

ויזה: לא צריך
טיסה: יש בעוד ארבע שעות
תכנית: יאללה נאלתר משהו בדרך.

וככה זה קרה. מוצלח? נראה. ליבינג און דה אדג'.Weiterlesen