מגיעים לטל

אחרי יום של דממת אלחוט חזרנו ובגדול!
אתמול בבוקר קמנו לנוף עוצר נשימה אחרי לילה של גשם ברקים רעמים וספקות האם נוכל לטייל.
פתחנו את הבוקר בפנקייק בננה ושוקולד (איך הם מעזים לקרוא לזה פנקיק?!?) והתחלנו את המסע במחקר מעמיק על שימוש במקלות הליכה (מזל שיש פה מהנדס וחצי)
במהלך כל היום אנחנו חולפים על פני מפלים מרהיבים לאורך נהר שוצף
הגענו לעיריה בשם chamje למסעדה עם הנוף הכי יפה שיש ומארחת חלקלקה ביותר ששכנעה אותנו שמפה יש רק עליה תלולה ושלא נפגוש באף עיירה עד שנגיע לטל (נקודת היעד) אז כמו תיירים טובין הצטידנו במים (מיותר לציין שפגשנו עוד עירות בדרך..)
רגע לפני שחצינו את הגשר שחוצה את הנהר המטורף התחברתי עם סרפד (מה לא עושים כדי להראות קשוחים).
בגלל הנוף המרהיב לעיתים אנחנו שוכחים שאנחנו בכלל בנפאל אבל אז מגיע גשר שמפריד בין שמים וארץ ואתה מסתכל על החיבורים של הגשר ואתה מבין שכן- אתה לגמרי בנפאל.
לאחר בגשר חיכה לנו במשך יום שכולו עליה
תפס אותנו טפטוף קל שקצת גרם לנו לחשוש עקב הלילה הקודם והעננים שבשמים אז הגברנו קצב. (אל חשש לא נרטבנו יותר מידי)
אחרי עליה ועוד עליה ואז עוד קצת עליה עשינו מנוחה קצרה.
כמובן שכ2 דק אחרי שהמשכנו הגענו לנוף עוצר נשימה (כן כן יש לנו נטיה לעצור תמיד רגע לפני)
תיאור קצר של הנוף- עיירה קטנה וצבעונית בשם טל נגלת לעינינו לצד נהר תכלת ורחב עם נוף ירוק טרופי שטוף מפלים ברקע או ציטוט: "זה אחד היפ, עכשיו אני מרגיש שאני בנפאל" ש.ספטון
בניגוד לכל האירופאים המפונפנים שחלפו על פני הנהר (עם הרגלים הארוכות שלהם..) אנחנו השתובבנו קצת ב"חוף הנהר" ושכשכנו את רגלינו במי קרח זורמים.
כמו צעירים נכנסנו לגסטהאוס הראשון שראינו (שיש לציין שהוא די מפנק- זכינו באסלה ומים פושרים במקלחת) כי הוא היה מפוצץ בתירסים שהיו תלוים מהמרפסת- הם מייבשים את התירס בשביל להכין ממנו קמח
ולבשנו לבן ליום כיפור ואכלנו סעודה מפסקת-תופים תופים תופים- מומו! רגיל ומטוגן (שי עף על המטוגן- ברור שחוש הטעם שלו לא מפותח מספיק..)
מפה לשם עבר לו יום כיפור ששי העביר חלק ממנו בטבח של ברחשים (אפילו לא ביקש מהם מחילה...)
את הצום שברנו עם- תופים תופים תופים - מומו! ודל בהט (אכול כפי יכולתך) שנאלצו לקחת
אה!
גם ראינו מלא מלא חיות- חמורים/סוסים לא הצלחנו להחליט מה מהם ואיך לא עיזות פזיזות ומלא מלא פרפרים ממש ממש יפים ולטאות ממש גדולותRead more