מאטסומוטו -> יאמאנאשי

קצת בעצב עזבנו את מאטסומוטו.
לקחנו רכבת שעתיים נסיעה והגענו ליאמאנשי. בעל באייר ביי אנד ביי שלנו התעקש לאסוף אותנו מהרכבת (למרות שמדובר ב5 דקות הליכה). הוא היה חמוד ואפילו שידרוג לנו את החדר כשראה את כרמל.
את המסלול שרצינו לעשות לא היה אפשר כי מסתבר שיש לשם אוטובוס רק בימי שבת.. אבל התחשק לנו לטייל וכמו רוב הערים שהינו בהם גם פה אנחנו מוקפים בהרים. מצאנו מסלול חביב במרחק הליכה מאיפה שאנחנו ישנים והתחלנו לטפס. לכאורה (לפי השלט שיש בסוף המסלול במעלה ההר) אמורים לראות את הפוג'י משם - אנחנו לא ראינו.. חיכינו שהעננים יתפזרו ובסוף הברחשים הכניעו אותנו וירדנו למטה.
אחרי שירדנו הלכנו לאונסן כפות הרגליים הציבורי שיש ליד התחנה המרכזית.. פשוט הזוי!
בדרך לשם ראינו את הפוג'י! (לרגע קטן לפני שהוא התכסה שוב בעננים..)
אחרי רחצה נעימה ובדרך לארוחת הערב נכנסנו לסופר גדול אמיתי של יפנים (ליתר דיוק זאת הייתה סוג של חנות שיש בה הכל ובין היתר גם סופר..) וזאת פשוט חוויה!
גולת הכותרת - ארוחת הערב!
סושי מסתובב בהזמנה אישית קשה לתאר כמה החוויה הזו מושלמת מכל ההיבטים - חווית המשתמש בהזמנה ובקבלת האוכל, האוכל עצמו היה מ ד ה י ם. אין לנו ספק שזאת חוויה שנזכור לעוד הרבה מאוד זמן..
נקודות נקודות
1. אין מדרכות (כמעט בכלל)
2. הסופר:
2.1 אין עגלות גדולות - העגלות שלהם קטנות מותאמות להנחה של סלסה ולא יותר. יש להם עגלות מסוגים שונים עבור ילדים אבל עדין קטנות..
2.2 היעילות - אתה עומד בתור לקופה כדי לשלם. כל פריט שעבר אצל הקופאי עובר לסלסלה אדומה אתה משלם ומאחורי הקופאי יש עמדה לאריזה ככה שבזמן שאתה אורז הבא בתור יכול להיות אצל הקופאי. יעילות נטו!
2.3 בעמדת האריזה יש שקיות וסלוטיפ. הם תמיד סוגרים את השקית את סלוטיפ (גם בסופרים הקטנים)
3. מחירים - תמיד יופיע לפני ואחרי מס. ואן יש רק מחיר אחד צריך לחשוד שזה כנראה ללא מס.Les mer