בנגקוק ->סוראטאני

החזרה לאינטנסיביות עם רועי הייתה משונה. היה ברור כבר לשנינו שאנחנו מאוד אוהבים זה את זה. התקופה בה לא נפגשנו הייתה קשה לשנינו מאוד, ושמחנו על הזכות לשוב ולהיות אחד עם השני, ויחד עם זאת היו מטענים מסויימים וקושי להתרגל שוב למציאות חדשה בה אנחנו כל הזמן יחד.
אבל
תאילנד חייכה אלינו.
איך שנפגשנו בשדה התעופה התיישבנו לשתות קפה ולאכול איזה משהו ואז הבנו כמה לא תכננו כלום- לא היה לנו שמץ מה לעשות- אם נוסעים צפונה או דרומה או מה. רועי אמר שהוא חושב שמוטב להישאר בבנגקוק לכמה ימים, ואני הסכמתי. עלינו לסוכנות נסיעות בשדה התעופה והזמנו טיסה לכיוון קופאנגאן לעוד ארבעה ימים.
יצאנו, לקחנו אוטובוס יחד לאזור הקווסאן ורועי נרדם עלי. סיפרו לנו כמה בנגקוק חמה וקשה אבל היא החליטה שלכבוד בואינו היא תתלבש מעט אחרת ואפילו היה טפטוף גשם קל.
אוי תאילנד איזו נחמדה היית אלינו מהרגע שהגענו אלייך וברוב הזמן עד שעזבנו אותך.
הגענו למלון חמוד ונקי, אכלנו במסעדה איטלקית יוקרתית וטעימה במיוחד, והסתובבנו בקווסאן. למחרת הלכנו למוזיאון שהתברר בהמשך שמדבר על התפתחות הרפואה בתאילנד ואני מצאתי אותו מרתק, הלכנו לקניונים של מליוני הקומות וטיילנו בין אזורי קניות כאלו ואחרים.
לאחר כמה ימים חביבים מאוד בבנגקוק התקדמנו לסוראטאני ללילה אחד והתלווה אלינו יותם. תחילה היה לי אנטגוניזם עז כלפיו שהרי הוא יצא עם חברתי ומעט פגע בה ולדבריה נהג בה רע, אבל בהזדמנות הזאת גיליתי שהאמת הוא מה זה סבבה ודווקא מאוד חיבבתי אותו.
הגענו בטיסה מאוחר לסורטאני ועזבנו למחרת מוקדם מאוד בבוקר. הלכנו לאותו בית מלון ויצאנו לאכול ארוחת סבן אילבן-דוכנים שעוד פתוחים קרוב למלון.Read more